פעם ראשונה זה קסם: איך מייסדים עוקבים אחר סטארט-אפים מצליחים

בערב שבו התעשרו מרטין סטיקסל ופליקס מילר, הם לא מצאו אפילו בירה קרה לחגוג איתה.

שני המייסדים נאסרו במשרד עורכי דין בלונדון במשך שעות בסיום עסקה שתגרום לסטארט-אפ שלהם, Last.fm, לקבלנרכש על ידי CBSתמורת 280 מיליון דולר. זה היה אחרי 23:00 כשהעסקה בוצעה. המזגן והמקרר כבו; כל המשקאות שהיו במשרד התחממו. בלי שום סיבה להתעכב, הם נסעו באוטובוס של 30 דקות הביתה והתרסקו לכמה שעות עד ששיחות המשקיעים החלו מוקדם למחרת בבוקר.

התשישות שלהם הייתה שנים בהתהוות. סטיקסל ומילר הקימו את Last.fm, שירות גילוי מוזיקה, בשנת 2000, בגיל 25 ו-24, בהתאמה. בשבע השנים הבאות הם השקיעו את כל זמנם ומאמציהם בחידוד וגידול המוצר, תוך התמודדות עם "הורים זועמים" ששאלו מה הם עושים בחייהם. לאחר רכישת Last.fm ב-2007, המייסדים נשארו שנתיים נוספות, וטסו תכופות הלוך ושוב מעבר לאוקיינוס ​​האטלנטי כדי להיפגש עם בעליהם החדשים, לפני שלבסוף פרשו.

ראה גם:

"זה היה די אינטנסיבי", מספר סטיקסל ל-Mashable על הניסיון שלו בניהול Last.fm. "זה היה כמו להיות ראש ממשלה: אף פעם לא באמת יש לך חג. זה לא היה משהו שחשבתי שאעשה שוב".

סטיקסל נכנס לתוכנית נסיגה במנזר אורתודוקסי ביוון שבוע לאחר שהזוג הודיע ​​על עזיבתם את Last.fm. מאוחר יותר, הוא ומילר התמקדו כל אחד בעיסוקים רגועים יותר: רכישת בית בארץ, גידול משפחה ועיסוק בתחביבים כמו גינון.

לקח יותר משלוש שנים עד שהמייסדים שכנעו את עצמם לחזור למרחב הסטארטאפים ולכל הלחץ הכרוך בכך.

הדרך הארוכה להתחיל מחדש

רבים חולמים על הקמת חברה שיום אחד תצא להנפקה או תירכש במיליונים - או אולי בעקבות הלסת.עסקת וואטסאפ, מיליארדים. אבל אלה ברי המזל לנתב את הסטארט-אפים שלהם לתוצאות מוצלחות מרחוק כאלה, בסופו של דבר עומדים בפני אתגר נוסף: איך עוקבים אחר סטארט-אפ מצליח? האם בכלל כדאי לנסות?

מייסדי Last.fm לא לבד בבחירה לקחת הפסקה ממושכת. יש לטום אנדרסון, המייסד (והפנים) של המייספייס המקוריעסק בעצמועם נסיעות, צילום והסתובבות עם אנשים יפים מאז שהחברה נרכשה ב-580 מיליון דולר ב-2005. ג'רי יאנג, המייסד השותף של יאהו, ישהדריך מייסדי סטארטאפ רביםמאז התפטר מענקית האינטרנט בתחילת 2012, אך הוא נמנע מלהשיק חברת טכנולוגיה חדשה משלו.

בתחילת נובמבר, דורותי מקגיבנינמכרJauntsetter, אתר תיירות, לאתר החדשות הניו יורקי Gothamist תמורת סכום לא ידוע. מק'גיבני, עובד פרסום בגוגל לשעבר, הקדיש יותר מחמש שנים לבניית ג'אונטסטר והיה לו עניין מועט בהקמת חברה אחרת.

"לא התפתיתי להקים חברה משלי מאפס", אומר מקגיבני. "אחד הלקחים הגדולים ביותר שלמדתי מהעבודה ב-Jauntsetter היה כמה מאתגרת לנהל את הסטארט-אפ שלך". במקום זאת, היא הצטרפהYieldbot, סטארטאפ שיווקי בן ארבע, במטרה לעזור לו לצמוח ולמצוא "מנטורים" חדשים ללמוד מהם.

מקגיבני עשויה להשיק סטארט-אפ נוסף יום אחד "בהמשך", או שלא. "לא הייתי אומרת שזה ברשימת המטלות שלי לרצות עוד סטארט-אפ, במיוחד אחרי שראיתי כמה זה קשה", היא אומרת.

[seealso slug="spotify-tips/"]

עם זאת, כפי שגילו סטיקסל ומילר של Last.fm, החשיבה יכולה להשתנות. במהלך הנסיגה שלהם מעולם הסטארט-אפים, הזוג החל להשתעשע ברעיון עבור אחברה חדשההתקשר לומי שייקח את הגישה של Last.fm לגילוי מוזיקה ותחיל אותה על גילוי תוכן מקוון בצורה רחבה יותר. הם לא יכלו להשתחרר מהתחושה שהם צריכים לעשות משהו עם הרעיון הזה.

"יש דברים לא גמורים שדיברנו עליהם", אומר סטיקסל. "באמת, לומי היא אבולוציה של Last.fm. אנחנו רוצים להוכיח שאנחנו יכולים לעשות את זה שוב."

מחפש את הדבר הגדול הבא

זה שאתה מצליח פעם אחת עם סטארטאפ לא אומר שמובטח לך שתצליח שוב.

"זו ברכה מעורבת", אומרת קתרינה פייק, המייסדת המשותפת של פליקר, שלימים הקימה (ומכרה) את החברה שלה Hunch ולאחרונה השיקה אפליקציה חדשה בשםFindery. "הרבה דברים קלים יותר: יש לך הרבה יותר אנשי קשר, קל יותר לגייס כספים וכבר יש לך הרבה אנשים שאתה רוצה לעבוד איתם שוב".

אבל, היא מוסיפה: "הסיכונים גדולים באותה מידה".

צ'אד הארלי וסטיב צ'ן עשויים להיות דוגמה לספרי הלימוד של מייסדים שנאבקים להתעלות או אפילו להשוות את הצלחתם הראשונית. הם שיפרו את הדרך שבה אנחנו צופים ומשתפים סרטונים מקוונים עם YouTube, וזה היהנִרכָּשׁעל ידי גוגל תמורת 1.65 מיליארד דולר ב-2006. מאז הם עבדו על מספר פרויקטים, כולל MixBit, Wanpai ו-Zeen, תחת החברה החדשה שלהם Avos Systems. אם אף אחד מהשמות האלה לא מצלצל, כנראה שאתה לא לבד. כְּמוֹפרסום אחדניסוח זאת, נראה שהמייסדים ממשיכים "להסתער". (נציגי אבוס לא הגיבו לבקשותינו להגיב.)

ואז יש מקרים נדירים כמו אילון מאסק, שאיכשהו מצליח להשיק חברה אחר חברה - כל אחת מוצלחת יותר מקודמו. כמו כן, לאחר שהמייסד המשותף של טוויטר ג'ק דורסי נדחק מהחברה, הוא פנה לחבר ותיק בעיר הולדתו סנט לואיס "מחפש מה לעשות." השניים פתחו את פלטפורמת התשלומים הניידים Square, אשר כעת על פי הדיווחיםמוערך ב-5 מיליארד דולר.

פול אינגליש עקב אחר המסלול האחרון. אינגליש מכר חברת מסחר אלקטרוני אחת ל-Intuit בסוף שנות ה-90 ולאחר מכן מכר סטארט-אפ תוכנה נוסף, שהקים עם אחיו, ל-Trend Micro כמה שנים מאוחר יותר. אבל עדיין היה לו רצון לנעוץ את שיניו בפרויקט גדול יותר.

"למרות שהיה לי כסף בבנק ומבחינה טכנית היה לי מספיק כדי שלא אצטרך לעבוד שוב, הייתה לי מוטיבציה לעשות משהו גדול", סיפרה אינגליש בראיון לאחרונה ל-Mashable. "אבל לא ידעתי מה זה."

התשובה הגיעה כאשר פגש את סטיב האפנר, מייסד Orbitz, שהציע אנגלית על כלי חדש להזמנת טיסות ומלון. הרעיון הזה הפך ל-Kayak, חברת נסיעותיצא לציבורבסביבות מיליארד דולר והיה מאוחר יותרנרכשה על ידי פרייסלייןתמורת 1.8 מיליארד דולר, מה שהופך אותה להצלחה הגדולה ביותר של אנגלית. הטריק, הוא אומר, הוא לא לקחת אחריות על הצלחת הסטארט-אפ שלך יותר ממה שמגיע לך.

"הדבר שראיתי כמה מייסדים עושים טעות לגביו הוא שהם היו חלק ממשהו שמצליח בצורה יוצאת דופן והם מניחים ביהירות שהרבה מההצלחה הזו נובעת מעצמם", אומר אינגליש. "עשה מלאי של החוזקות והחולשות שלך."

מבחינתו זה אומר לקבל שני דברים. הכוח הגדול ביותר של אינגליש הוא גיוס עובדים, והוא נמצא במיטבו בימיה הראשונים של חברה. זה עזר ליידע את החברות שעליהן עבד לפני Kayak וזה הודיע ​​לפרויקט שעליו הוא עובד עכשיו: חממה שמטרתה לעזור להשיק 10סטארטאפים באזור בוסטון. אם אחד מאותם סטארט-אפים יוכיח את עצמו כמבטיח, האנגלית עשויה להתמקד בזה בתקווה לבנות עוד דבר גדול נוסף.

"זה מפחיד", הוא מודה. "מי יודע אם נהיה טובים בזה או לא?"

מחפש את הכל הבא

הבחירה להתעסק בהשקעות נפוצה מספיק בקרב מייסדים מצליחים עם משאבים כספיים, אבל זה מסלול שלא מצא חן בעיני צ'ארלס פורמן.

אחרי זינגהרכשה את OMGPOP, חברת המשחקים המקוונת שהוא שותף לייסד, תמורת כ-200 מיליון דולר ב-2012, מספר אנשים אמרו לו ש"אתה חייב להשקיע בדברים".

"בהתחלה חשבתי שאני רוצה להקשיב למגרשים של אנשים ואני רוצה להיות בצד השני של השולחן במצבים כאלה", אמר פורמן ל-Mashable. "ואז הבנתי שכל החיים האלה מחורבנים והאנשים האלה צריכים להתאבד. אכפת לי יותר מהבעיות שלי ומהרעיונות שלי."

פורמן הוא הטיפוס שתמיד אוהב להתחיל מחדש. כשנה לפני מכירת OMGPOP, הוא הרגיש שהמבצע גדול מדי לטעמו ועבר לעבוד על סטארט-אפ חדש בשם PictureLife, למרות שנשאר במועצת המנהלים של OMGPOP. מאז הוא הפנה את המיקוד שלו לפרויקט חדש נוסף: כתיבת סרט, שהוא מתאר כ"אחד מאותם סרטי חוש-פלא משנות ה-80".

הוא מודה שההחלטה לעבוד על סרט עשויה להיראות מוזרה מבחוץ, ושזה "סביר יותר" שהוא יפסיד על זה כסף, אבל זה לא העניין. לדבריו, השינוי הגדול ביותר שחווה כתוצאה מהתקף גדול עם OMGPOP הוא ש"הרוח" לקח ממנו את התירוצים לא להתנסות בפרויקטים חדשים.

"אינך יכול יותר להשתמש במגבלה של אין כסף כתירוץ לא לעשות שטויות שאתה כנראה צריך לעשות", אומר פורמן. "החיים קצרים ואתה מת מהר יותר ממה שרצית. אתה רק צריך לעשות כמה דברים ולבנות כמה דברים שאתה רוצה."

החיסרון העיקרי של גישה זו, כפי שציינו כמה מייסדים, הוא שאתה מסתכן להיכשל מול קהל גדול בהרבה מהפעם הראשונה שלך.

"עם Last.fm, יכולנו פשוט להתרחק ברקע ואף אחד לא שם לב", אומר סטיקסל. "כשאתה חושב שלאנשים יש ציפיות, אתה רוצה לוודא שאתה עושה עבודה טובה."