אני כאן ביום השני של ועידת הביצוע של מדיה חברתית בפסדינה, קליפורניה. הבלוגר, פעלולן יחסי הציבור וחבר המדיה החברתית פיטר שנקמן נתן הערה נמרצת מאוד על האופן שבו הרשת החברתית משנה את הדרך בה אנו עושים עסקים ומרוויחים כסף. פיטר הוא מנכ"לThe Geek Factory, Inc. והושק לאחרונהעזור לכתב(HARO), שירות המסייע לעיתונאים להתחבר למקורות.

פיטר הקדים את כל המצגת שלו בכך שסיפר לנו את הבעיה בתחזיות; הוא שיחק קטע קצר מהסרט "בחזרה לעתיד 2" שיצא לאקרנים ב-1987. לפי הסרט, ב-2010 יהיה לנו מכשיר פקס בכל חדר - האינטרנט עדיין לא התפשט ומכשירי פקס היו מה סופרים יכולים לדמיין.

שלא בדרך, פיטר המשיך ושיתף אותנו בכמה תחזיות שיש לו לגבי העתיד בכל הקשור למדיה חברתית ולטכנולוגיה. פיטר רואה שעומס מידע מתחיל להתרחש. יש יותר מדי ערוצים, כלים ופלטפורמות בחוץ. הוא רואה התכנסות לכלי אחד שעוזר לך לנהל את כל הרשת שלך מכל מכשיר בכל עת וממכן את התהליך עבורך. הוא מצטט את FriendFeed ו-Socialthing ככניסה מוקדמת לחלל.

אבל העתיד שפיטר חוזה כולל לא רק הזרמת חיים, אלא מעקב אחר חיים, שיתוף חיים ובניית רשתות. הוא בונה לנו תדמית נפשית: אתה נוסע עסקי שיוצא לטיול, כשאתה נכנס לשדה התעופה, מכשיר ה-Bluetooth שלך מאותת למחשב שמדפיס את הכרטיס שלך והוא מוכן עבורך כשתגיע. הסטטוס שלך מתעדכן אוטומטית בכל הרשתות שלך כדי שאנשים ידעו שאתה מתכונן ללכת למקום כלשהו. הוא מדגיש שזה הופך יותר להמלצות ורעיונות המגיעים מהרשת המהימנה שלך, והרבה פחות לגבי אלה שמגיעים מ"מבקר המסעדות" המסורתי או "מבקר הקולנוע". למעשה, הוא מזכיר את מותו הקרוב של עולם העיתונים כפי שאנו מכירים אותו, כאשר "מבקרים ומבקרים מובילים את השביל אל האפלה".

הוא ציטט את המיזם האחרון שלו, helpareporter.com כדרך להפיל ישות ארגונית באמצעות מדיה חברתית, עם אתר אינטרנט שמציע בחינם את אותם דברים שעבורם תאגידים גדולים משלמים אלפי דולרים ל-PR Newswire. זו דוגמה אחת ב"ים של אלפים", הוא אומר.

תחזית נוספת שפיטר עושה היא לגבי שקיפות ארגונית. נכון לעכשיו, הגיל הממוצע של חבר דירקטוריון בחברה גדולה הוא כנראה איפשהו בסביבות ה-60. ככל שהדירקטוריון הופך צעיר יותר, או אלה במרחב החברתי מתבגרים, תאגידים שנחנקים על ידי הדירקטוריונים שלהם יצפו לפתע להיות אנושיים יותר ופניו כלפי חוץ .

פיטר גם מעלה את נושא העיתונאים האזרחיים. הוא מפרסם את ההצהרה שלקוח אחד יכול להרוויח יותר מאשר הוצאה של מיליון דולר על הסופרבול. הוא צופה שכאשר תאגידים יתחילו להבין את ערכם של עיתונאים אזרחיים, הם יתחילו להנדס "פעלולי יחסי ציבור" המיועדים במיוחד לקבוצה של אנשים, לא לארגוני חדשות ופרסומים גדולים. הוא נותן דוגמה לקמפיין יחסי ציבור שיצר לאחרונה עבור מלונות Harrah's, שבו דגמים ש"צוירו" בלוגו של Harrah העניקו את כל החדרים של מלון שלם של Harrah. האירוע כולו דווח, סוקר, וצובר בבלוג/טוויטר מרגע ההתעברות ועד לביצוע על ידי פיטר, ובזכות המדיה החברתית, למעלה מ-400 אנשים חיכו שהדוגמניות יופיעו במיקום שנקבע מראש, במקום שהדוגמניות יצטרכו ליצור פרסום כשהם הגיעו. התוצאה הסופית: Harrah's מסרה את המלון כולו תוך קצת פחות משש שעות, וקיבלה סיקור תקשורתי ארצי ברחבי הארץ מהאירוע.