Gears of War: Judgment יש הרבה רכיבה עליו. זהו המשחק הראשון בזיכיון פורץ הדרך של יריות מגוף שלישי שחסר מפתחמשחקים אפייםמנהל העיצוב לשעבר הנדיב, קליף "קליפי בי" בלזינסקי. זה גם הראשון שמציג את אולפן Epic People Can Fly בראש, שלא לדבר על הפריקוול הראשון ביקום ה-Distopic Gears.
נועד למלא את הפערים בסיפור הרקע של העולם ולספק דרכים חדשות לשחק עם חברים, Judgment הוא ניסיון להביא היבטים חדשים של משחק לזכיינית - מאמץ התעוררות עם כוונות נעלות.
לרוע המזל, למרות הפרטים המבריקים והמשחק הקלאסי של Gears, Gears of War: Judgment אף פעם לא מגיע מעבר להרגשה כמו חתיכת Gears of War 3 DLC. מעריצי הסדרה המושחתים ישמחו ממה שיש כאן, אבל המשחק כולו אף פעם לא ממש לוחץ - ויכול להיות מתסכל באתחול.
מסעות פרסום: ספינה ללא מפרש
Gears of War: Judgment כולל שני קמפיינים ניתנים להפעלה הקשורים בסיפור אך שונים במשחק שלהם. הקמפיין הראשון נפתח 14 שנים לפני אירועי קשת הסיפור המקורית של Gears ועוקב אחר ביירד צעיר המוביל קבוצת סמרטוט של חיילי COG בשם Kilo Squad כדי להביס את הארבה החייזר המפחיד. בוגר עמית Gears קול, צעיר ממנו ב-14 שנים, הוא פשוט ספורטאי כוכב לא פשוט שמתיישב בחיי הצבא. הוא מציג שתי דמויות חדשות: גארון פאדוק, חייל קשוח, וסופיה הנדריק, צוערת צעירה שנאלצה לצאת מהאימונים כדי להילחם באיום הארבה.
המשחק מתחיל כשקילו סקוואד עומדת למשפט על בגידה, שהואשם בעיסוק ב"פעולות לא מורשות" כדי להציל את העיר Halvo Bay מצבא ארבה. שאר המערכה מסופרת בוויגנטים כיצד הכל התנהל, על סמך עדות של כל חייל מעורב.
Gears אף פעם לא בהכרח זכתה לשבחים על הסיפור שלו (להיות מטורף ולהוציא כמה שיותר אויבים), אבל עלילת מסע הפרסום הראשי של Judgment מרגישה במקרה הטוב ביד. למרות שהכוונה היא ללא ספק שהמשחק נותן טון לשאר הפרנצ'ייז, אלו החדשים בסדרה ירגישו מבולבלים ולא בטוחים איך הכל מתאים. ותיקים ייאבקו למצוא סיבה לדאוג. הדמויות החדשות אינן מעניינות במיוחד, ולעיתים קרובות מרגישות כמו צפנים סטריאוטיפיים (במיוחד באינטראקציה עם אישים מבוססים היטב ביירד וקול).
באשר לפעולה, Epic ו- People Can Fly ראויים לקרדיט על שחזרו ללוח השרטוטים כדי לחזור על האופן שבו Judgment מספק את תרחישי הקרב העגומים והמאושרים שמעריצי Gears אוהבים. כל קטע של המשחק מדורג בסולם של שלושה כוכבים, והמשתמשים צוברים כוכבים על ידי ביצוע כל מהלכי ה-Gears הקלאסיים: ירי סרטים במספר אויבים, אויבים מתפוצצים וביצוע הוצאות להורג מפחידות בתגרה. ישנה גם אפשרות לבחור משימה "מבוטלת", המאפשרת לשחקנים לצבור כוכבים מהר יותר על ידי הקפדה על מגבלות משימה מסוימות, כולל תחמושת מופחתת, מגבלת זמן קרובה או אויבים חזקים יותר.
למרות שאין ספק שזה נועד להציע יותר אתגר ויכולת משחק חוזרת, אין סיבה לא לקחת את אופציית המשימה Declassified. למרות שלפעמים הטירוף המוחלט של ההגבלות, כמו משחק מחסום אחד עם ראות כל כך מופחתת שאין לך ברירה אלא להתמודד עם אויבים רבי עוצמה מקרוב, אילץ ניצחון זעם. הוסיפו לזה וריאציה מוגבלת מאוד על משחקיות, והקמפיין הראשון הופך למחזור: לכו למשימה, קחו אתגר Declassified, שרדו את ההמונים עד למחסום הבא, חזרו על הפעולה.
אַשׁרַאי:
הקמפיין השני, Aftermath, יהיה פינוק עבור מעריצי Gears. זה מתרחש במהלך Gears of War 3 ומראה כיצד ביירד וקול מצליחים לרשרש גיבוי לגיבורי הסדרה מרקוס ודום בזמן שהם נלחמים על Azure. עם זאת, הקמפיין הזה חסר באופן ניכר את מערכת הכוכבים של הקודם, והוא מורכב רק ממשחק בשווי שעתיים או שלוש; זה מרגיש כמו חתיכת DLC שמעולם לא יצאה מהדלת. עם זאת, יש לו קצת יותר מהכישרון הישן של Gears, עם כמה תרחישי מיקום וטיול כסיסת ציפורניים על קו zip.
בשביל מה שזה שווה, ל-Judgment יש את כל בגדי ה-Gears הקלאסיים: גרפיקה יפהפיה המעובדת ממנוע Unreal 3, שמנצלת את ההרס שפוקד את מפרץ Halvo האומלל, מערכת כיסוי צרורה וחדה, AI בפנים שלך כיף מאוד לחתוך לחתיכות, וכמה רובים חדשים להוסיף למשחק הכללי.
אבל אף אחד מהקמפיין לא משאיר שום השפעה מתמשכת ואינו מוריד כמעט שיחות חוזרות למשחקי Gears האחרים כפי שהם צריכים.
מרובה משתתפים: היכונו להסתמכות
Multiplayer הוא המקום שבו הזיכיון באמת אמור לזרוח, ו-Epic ו-People Can Fly עשו כמיטב יכולתם כדי לשלב מושגים חדשים כדי לבדר את הגיימרים לטווח הארוך. אפשר לומר בבטחה שה-Gears מרובה משתתפים הוא המקום שבו תבלה את רוב זמנך. באופן מפתיע, רק Team Deathmatch חוזר בשיפוט -- כל השאר חדש. חלקם יוצרים משחק מרגש, אבל יש הרבה למה להתרגל.
מצבי המולטי-פלייר הטובים ביותר נוגעים למה שהופך את הזיכיון של Gears למצליח כל כך במשחק מרובה משתתפים: טירוף אכזרי. התחושה הזו מושגת כמובן ב-Team Deathmatch, אבל גם מופיעה ב-Domination, גרסה של משחק King of the Hill הקלאסי שמעמיד שתי קבוצות של חמש זו מול זו כדי לשלוט בשלוש טבעות הפזורות במפה. ובראשון לסדרה, יש מצב Free-for-All, שמאפשר לתשעה אנשים לצאת זה נגד זה. שניהם מהירים, קלאסיים ומנצלים מאפיינים שונים של המשחק מבלי להיסחף רחוק מדי מחוויית Gears.
הצרות עם מרובה המשתתפים מגיעות בשני המצבים המסתמכים על מערכת הכיתה החדשה של Judgment - OverRun והישרדות. הראשון הוא קרב בני אדם מול ארבה המאפשר לשתי הקבוצות לבחור ולבחור את הדמויות שלהן; האחרון הוא משחק שיתוף פעולה שמאלץ את כל השחקנים לעבוד יחד כדי להגן על מחולל מפני גלים של אויבים.
למערכת המעמדות יש המון פוטנציאל, אבל אף פעם לא מרגישה ממומשת בשל היקפה המוגבל. מכיוון שלכל אחד מארבעת המחלקות יש כלי נשק מוגדרים מראש ויכולות מיוחדות, אין מקום לאלתור - אחד הדברים שהופכים את משחקי Gears למעולים. בנוסף, לחלק מהשיעורים יש גישה לצרכים חיוניים, כמו טעינת תחמושת, שהופכים אותם לחיוניים להצלחת החיילים האנושיים בכל תרחיש. התוצאה היא נכות קבועה למי שמשחק בצד הזה; הוא או היא חייבים לתכנן מראש כדי לוודא שיש להם את כל המעמדות הנכונים מיוצגים והם סומכים זה על זה כדי שהכל יעבוד.
בנוסף, התאמה אישית משמעותית, משהו ש-Epic טרם התמודדה עם, מרגישה חסרה מאוד במשחק מרובה משתתפים. לדמויות ולכלי נשק אין כמעט תכונות הניתנות להתאמה אישית מלבד עורות. כל כמה הריגות הן בקמפיין והן במרוב משתתפים מזכה את השחקנים בחבילת פרסים מסתורית שהם יכולים לפתוח כדי לזכות בניסיון נוסף או עור חדש לכל מספר פריטים, אבל התגמולים מרגישים קטנים.
מַסְקָנָה
בקיצור, אם אתם אוהבים את סדרת ה-Gears ורוצים תוכן חדש ותרחישים מרובי משתתפים כדי להדמם את הידיים שלכם, אז שווה להרים את המשחק. אבל Gears of War: Judgment היא בשום פנים ואופן לא נקודת כניסה לכל עולה חדש לזכיינית Gears, ו-60 דולר עשויים להרגיש כמו מחיר יקר לשלם עבור כמה מצבי מרובה משתתפים יקרי ערך.
מַעֲנָק:10 משחקי הנייד הטובים ביותר בין פלטפורמות מרובי משתתפים
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.