עבור העבודה היומיומית שלו, בריאן מק'קולו הוא המנכ"ל שלResumeWriters.comוהקימה מספר חברות בתחום הקריירה המקוונת. הוא התחיל אתפודקאסט היסטוריית אינטרנטכפרויקט היסטוריה ממקור המונים בפברואר השנה. אתה יכול להירשם לפודקאסטכָּאן.

ביום ראשון הקרוב, AMC מציגה בבכורה סדרת מקור חדשה בשם "עצור ולתת אש". הוא מתרחש בתחילת שנות ה-80, מספר את סיפורה של להקת יזמים ומהנדסים של בוקרים שמצטרפים למלחמות ה-PC על ידי שיבוט מכונת IBM והתמודדות עם Big Blue לשליטה בתעשיית המחשבים האישיים המתהווה.

התוכנית של AMC היא בדיונית, אבל מסתבר שיש סיפור חיים אמיתי שדומה למהלך האירועים הזה, והוא הוביל להקמתה של אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בכל הזמנים, Compaq Computers.

רוד קניון היה אחד ממייסדי קומפאק בתחילת שנות ה-80, והוא היה שם עבור מלחמות המחשבים בעולם האמיתי. הוא כתב ספר על תקופת הזמן, Open: How Compaq Ended the PC's Domination IBM and Helped Invent Modern Computing. בראיון למטה, דיברתי עם רוד על הספר, תהליך ההתמודדות עם ביג בלו ושיבוט ה-IBM-PC, וכיצד סדרה של הימורים מחושבים מדהימים השתלמה כדי לבנות בסופו של דבר את אחת מחברות הטכנולוגיה המצליחות בהיסטוריה.

אתה יכול להאזין לכל הראיון (מוטבע למטה), או פשוט לקרוא את הסיכום הערוך קל (והדחוס מאוד) של הסיפור למטה.

עוד בשנת 1981…

רוד קניון, ג'ים האריס וביל מרטו היו מנהלים בינוניים בטקסס אינסטרומנטס. ממירתם למהפכת המחשבים האישיים שעדיין מתהווה, החליטו השלישייה להתחיל בכוחות עצמם ולהקים חברה שתיצור מוצר בקטגוריה חדשה לגמרי של PC: הניידים. מחשבים ניידים לא היו מחשבים ניידים מכיוון שעדיין לא הייתה קיימת הטכנולוגיה לעשות מחשבים קטנים וקלים כל כך. ניידים תוכננו להעברה משולחן לשולחן בקלות, היו קשוחים מספיק כדי לנסוע איתם, ובערך 30 פאונד בערך, היו בעלי צורה של מזוודה גדולה.

המחשב הנייד הראשון בייצור המוני היה Osbourne 1, שיצא מוקדם יותר השנה. ה-Kaypro היה גם חלוץ מוקדם בקטגוריה זו, אך לשתי המערכות הייתה ארכיטקטורה ייחודית וקניינית משלהן, שהגבילה את הפופולריות והאימוץ שלהן. תעשיית המחשבים עברה מהפך על ידי הצגת ה-IBM-PC באוגוסט 1981. האימפריה של המותג IBM הספיקה כדי לשכנע מיליוני אנשים להצטרף למהפכת המיקרו-מחשבים, וה-IBM-PC הפך במהרה לרב-מכר. המחשב בעולם.

וכך, השלישייה מטקסס אינסטרומנטס החליטה שהרעיון הגדול שלהם יהיה ליצור את הנייד הראשון שתואם ל-IBM-PC.

רוד קניון, מתוך הראיון:

זה היה אחד הדברים שממש הרגשתי צמרמורת במורד עמוד השדרה שלי. הרעיון התגבש כי זה היה באמת שילוב של דברים שגרם לזה לעבוד. הרעיון למחשב נייד - היו כמה כאלה שכבר היו בשוק - הסיבה היחידה שבעצם בכלל בדקנו את התחום הזה היא כי (...) הרעיון הראשון שהיה לנו, קרנות ההון סיכון החליטו לא לממן אותו .

(…)

בבוקר ה-8 בינואר 1982 (...) עברתי על הרעיון של מחשב נייד. איך נוכל ליצור אחד שהיה מובחן מספיק כדי שיהיה כדאי? (...) לא להיות מסוגל לפתח תוכנה עבור זה היה רוצח. (...) כל מחשב הפעיל תוכנה אחרת. היו ממש איפשהו קרוב ל-300 חברות מחשבים שונות שייצרו מחשבים חדשים באותה תקופה. (...) באותו בוקר עלה בי הרעיון, מה אם נוכל לגרום למחשב שלנו להפעיל תוכנה שכבר הייתה שם בחוץ? כלומר, הפעל את התוכנה עבור המוצר שקיבל הכי הרבה תוכנה ותמיד קיבל את התוכנה ראשונה כשהחדשה יצאה, וזה היה IBM-PC.

מכיוון שה-IBM-PC היה כל כך פופולרי, רוב המפתחים תכנתו תחילה למחשב, וכל היישומים והתוכניות הטובים ביותר יכלו להימצא במחשב. אבל בגלל ש-IBM מיהרה לשוק את המחשב האישי, המערכת שלה הורכבה מרכיבים ותוכנות מדף. כל אחד יכול לרכוש את אותה חומרה ותוכנה מדף ו"לכפול" מחשב IBM-PC.

שוב, רוד קניון:

מכיוון ש-IBM עשתה משהו שהם מעולם לא עשו קודם לכן, כלומר להביא מחשב לשוק שלא רק היה מוגן לחלוטין מנקודת המבט של ההעתקה. לא רצינו להעתיק את המחשב שלהם! רצינו לקבל גישה לתוכנה שנכתבה עבור המחשב שלהם על ידי אנשים אחרים.

הרעיון היה ליצור מחשב שהיה דומה לרוב ל-IBM-PC ובעיקר מריץ את אותה תוכנה, אבל נמכר במחיר זול יותר. החברה הראשונה שנקטה אסטרטגיה זו הייתה Columbia Data Products, ואחריה Eagle Computer. אבל עד מהרה, רוב השמות הגדולים בתעשיית המחשבים הצעירה (Xerox, Hewlett-Packard, Digital Equipment Corporation, Texas Instruments ו-Wang) ייצרו כולם שיבוטים של PC.

אבל כל המכונות הללו היו רק בעיקר תואמות למחשב. אז, במקרה הטוב, הם היו תואמים ל-DOS. אבל לא הייתה ערובה שכל תוכנית או ציוד היקפי שפועלים על IBM-PC יוכלו לפעול על שיבוט. החידוש המרכזי ש-Canion, Harris ו-Murto תכננו להביא לשוק תחת השם Compaq Computer Corporation יהיה ללא פשרות, 100% תאימות IBM-PC. בדרך זו, המחשב הנייד שלהם יוכל להריץ כל פיסת תוכנה שפותחה עבור IBM-PC. הם יוכלו להפעיל את המכונה שלהם לתוך המערכת האקולוגית הגדולה והתוססת של התוכנה של אותה תקופה, ומשתמשים יוכלו להשתמש בכל התוכניות האהובות עליהם בדרכים.

לא היינו יכולים לעשות את זה אם יבמ לא הייתה עושה בדיוק את מה שהם עשו כי אף אחד אחר... אפל בוודאי לא הייתה עומדת בשבילנו לייצר מוצר שמריץ את התוכנה שלהם. הייתה להם מספיק הגנה כדי למנוע זאת, כמו כל האחרים. יבמ – הטובה ביותר לבחור – הייתה במקרה גם היחידה שלא הייתה מוגנת וזה היה בגלל דבר מוזר כזה. הם לא האמינו הרבה בשוק, הם פשוט מיהרו בפרויקט של שנה כדי להגיע לשוק.

קומפאק הציגה מימון סיכון - המפורסם ביותר מג'ון דור צעיר בקלינר פרקינס. עם הכסף הזה, הם שכרו במהירות כמה שיותר מתכנתים ומהנדסים צעירים, תוך הקפדה שלא לצוד או להכעיס את המעסיק הקודם שלהם. המפתח לשיבוט ה-IBM-PC היה הנדסה לאחור של ה-BIOS, שהיה החלק האחד של המכונה שהייתה טכנולוגיית IBM קניינית. אבל זו הייתה הצעה מסובכת. ה-BIOS פורסם במדריך למשתמש, אבל כל מי שהסתכל בכלל על קוד ה-BIOS לא יכול היה לעבוד על שכתוב שלו מחשש להכתים את הפרויקט. התנגשות בקניין הרוחני של יבמ תגרום לאבדון את הפרויקט.

למעשה היו כמה חברות שנכנסו ופשוט התחילו להעתיק את המדריך ובסופו של דבר הם נתבעו ונסגרו.

(…)

ידענו שיש דרך לעשות את זה. האמנו שאנחנו יכולים לעשות את זה באופן חוקי. לא סתם הנחנו דברים. שכרנו את עורכי הדין הטובים ביותר לקניין רוחני שיכולנו למצוא והשתמשנו בהנחיה הקפדנית שלהם כדי לעזור לנו לבצע את ההנדסה הפוכה בזהירות רבה.

(…)

מה שעורכי הדין שלנו אמרו לנו זה שלא רק שאתה לא יכול להשתמש בו [בקוד המוגן בזכויות יוצרים] כל מי שבכלל הסתכל בו – הציץ בו – עלול להכתים את כל הפרויקט. (...) היו לנו שני אנשי תוכנה. בחור אחד קרא את הקוד ויצר את המפרט הפונקציונלי. אז זה היה כמו לקרוא כתבי הירוגליפים. להבין מה זה עושה, ואז לכתוב את המפרט למה שהוא עושה. ואז, ברגע שהוא השלים את המפרט הזה, הוא מעין מוסר אותו דרך פתח או חלון לאדם אחר שמעולם לא ראה את הקוד של יבמ, והוא לוקח את המפרט הזה ומתחיל מאפס וכותב את הקוד שלנו כדי להיות מסוגל לעשות את המדויק אותה פונקציה.

עם צוות קטן ותקציב שהיה חלק אינסופי מההכנסות השנתיות של יבמ, צוות קומפאק הצליח במשימתם תוך 9 חודשים קצרים.

בנובמבר 1982, הושק ה-Compaq Portable כמכונה הראשונה 100% תואמת PC בעולם. המכונה של קומפאק הייתה כל כך טובה, למעשה, שהוכחה כתואמת יותר - במיוחד תואמת יותר לאחור עם תוכנות וציוד היקפי ישנים יותר - מאשר המכונות של יבמ עצמה. מבקר אחד אמר ש-Compaq תואם יותר ל-IBM מאשר אפילו ל-IBM.

[הייתה לנו] התחייבות בולתית לגרום לכל התוכנה לפעול. היינו בהלם כשגילינו שאף אחד מהמתחרים שלנו לא עשה זאת באותה מידה. יכולנו לשער מדוע הם נעצרו מחוסר תאימות מלאה: זה היה קשה. זה לקח הרבה זמן. והיה ממהר טבעי להגיע לשוק. אנשים רצו להיות ראשונים. היה לנו רק דבר אחד: לא היה לנו מוצר אם לא נוכל להריץ את תוכנת IBM-PC. ואם לא הפעלת את הכל, איך מישהו היה בטוח מספיק לקנות את המחשב שלך, אם הוא לא ידע שתמיד יוכלו להריץ תוכנות חדשות? לקחנו את זה מאוד מאוד ברצינות.

ה-Compaq Portable היה מוצלח באופן מיידי ופרוע. בשנת המכירות הראשונה שלה, קומפאק מכרה 53,000 מכונות, ויצרה מכירות של 111 מיליון דולר והפכה את קומפאק לסטארט-אפ המהיר ביותר שהגיע לרף 100 מיליון הדולר, במהירות בקיומה. בסופו של דבר השיקה יבמ ניידת משלה, אבל שוב, דגמי ה-Compaq התגלו כתואמים יותר, כמו גם קשוחים ואמינים יותר. מכונות קומפאק בסופו של דבר גברו על מכשירי IBM ניידים 10 ל-1.

עם הצלחה זו, קומפאק תקפה את IBM בשטח שלה, והשיקה מגוון מחשבים שולחניים בעלי תפקוד מלא. כשיבמ אימצה לאמץ את שבב ה-386 מהדור הבא של אינטל, קומפאק תפסה את הרגע והשיקה את מערכת ה-386 הראשונה, ובכך זינקה לראש החבילה הטכנולוגית. בהתבסס על אסטרטגיית השיבוט שלה, קומפאק הייתה מובילה בהעברת תעשיית המחשבים לסטנדרט חדש, המבוסס על פרדיגמת IBM-PC המקורית, אך כבר לא הובילה על ידי IBM. כאשר IBM התפטרה וניסתה להפעיל מערכת סגורה וקניינית עם קו PS/2, קומפאק הובילה את הדרך בהגנה על מודל השיבוט ש-IBM ניסתה למגר. במקום "תקן IBM" המחשבים עברו לכיוון "תקן התעשייה" שהפך למחשב האישי שאנו זוכרים מסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90. תקן זה זכור במידה רבה כדואופול "ווינטל" (עבור תוכנות חלונות ושבבי אינטל) אך רגל שלישית נשכחת של השרפרף הזה היא Compaq, שעשתה יותר מכל יצרן אחר כדי להבטיח את הישרדותו ודומיננטיות של הדגם הסטנדרטי בתעשייה. צמח מתוך IBM-PC, אבל כבר לא היה מחוייב אליו.

היינו כמעט הקוסם בחדר האחורי שהנחה אותו [את התעשייה]. (...) תאימות לאחור, זו הייתה טכנולוגיית המפתח שהתחילה לעצור את התקדמותה של יבמ עם ה-PS/2 החדש שלהם. כלומר, הם מכרו מיליונים כאלה. אנשים מסתכלים לאחור עכשיו ואומרים, "אה, זה היה רעיון גרוע." ובכן, זה נתפס כרעיון נהדר בזמנו! ועמד להצליח. (...) כל שאר חברות המחשבים קנו רישיונות מ-IBM והחלו לבנות תואמי PS/2. (...) זה [היה] משחק כדור נשלט ומבוקר של יבמ. לא יכולנו לקבל את זה.

לעזאזל, כפי שרוד מציין, עובדה מעט ידועה שגרסת ה-DOS שבסופו של דבר שימשה ברוב המחשבים התואמים 100% IBM הייתה גרסה ש-Compaq העניקה רישיון חזרה למיקרוסופט לאחר הנדסה לאחור גם זאת. לכן, ניתן לטעון כי קומפאק מילאה תפקיד נשכח אך מרכזי בעלייתה הסופית של מיקרוסופט לשליטה עולמית.

זה אחד מהדברים המוזרים האלה. שמרנו את זה בסוד כי זה נראה כאילו זה פשוט יבלבל את המים עבור המתחרים שלנו... עבור מיקרוסופט. (...) היה עניין רב, ובכן, בואו נחזיר את הגרסה הזו למיקרוסופט, וניתן לה להפוך לסטנדרט שלהם. מנקודת המבט של מיקרוסופט, כל חברות המחשבים שלהן שהשתמשו ב-MS-DOS רצו גרסה תואמת. (...) הוכרנו בתור התואמים ביותר. אז נתנו למיקרוסופט משהו שהלקוחות שלהם ביקשו. אז, הצלחנו להחזיר להם רישיון... מיקרוסופט עושה כל מה שהם עושים איתו ומכינה אותו להפוך לגרסה הסטנדרטית שלהם של מיקרוסופט [sic] ואז מתחילה למכור אותו לכל חברות המחשבים האחרות.

זה קצת נשכח היום, אבל קומפאק הייתה אולי המנצחת הגדולה ביותר של מלחמות המחשב המקוריות. ב-1986, היא הפכה לחברה הצעירה ביותר אי פעם שפרצה ל-Fortune 500. ב-1987 הגיעה קומפאק לרף ההכנסות של מיליארד דולר, והפכה לחברה המהירה ביותר אי פעם שהגיעה לאבן דרך. עד סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, קומפאק הייתה יצרנית המחשבים הגדולה בעולם, לפני שהיא נקלטה על ידי Hewlett Packard. כיום המותג Compaq הוא הנציג התחתון של עסקי המחשבים של HP. ו-IBM כבר לא אפילו יצרנית PC.

כולם תמיד חושבים על קניין רוחני כעל בניית חומה בלתי ניתנת להזזה שהמתחרים שלך לא יכולים להיכנס אליו. וזה פשוט לא היה איך שזה עבד בסביבה סטנדרטית בתעשייה. (...) כשהתקן התעשייתי החל להתפתח, הוא הכניס לתוכו טוויסט שאף אחד לא באמת קיבל במשך זמן רב. למרבה המזל של קומפאק, "קיבלנו את זה" כי היינו בלב יצירתה. (...) נהגנו [בתעשייה] במקום לנסות להבין מה קורה סביבנו. ו-IBM מעולם לא קיבלה את החלק הזה.

חלק אחד מההיסטוריה שהתוכנית החדשה של AMC מסתדרת הוא שבתחילת שנות ה-80, טקסס באמת הייתה מוקד לחדשנות טכנולוגית, במיוחד בתחום ייצור המחשב האישי. סיליקון פריירי הוא המונח המיתוג החמוד. איך זה קרה בדיוק?

אתה יודע, הרבה אנשים שאלו את השאלה הזאת, וקשה לשים עליה את האצבע. (...) התחוור לי יום אחד שבאותה עת, מבין חמש החברות שהיו פעם בשתי חברות המחשבים המובילות... מבין חמש החברות המובילות, שלוש היו מטקסס! אפל היה מהחוף המערבי. IBM מהחוף המזרחי. אבל הראשון היה טנדי. הם היו המנהיגים במשך זמן מה לפני ש-IBM הגיעה. ואז, קומפאק הגיעה. (...) ואז הגיעה Dell מאחורינו, תוך שימוש בבסיס שבנינו. (...) יש גן מסוים של לקיחת סיכונים כמעט שעובר דרך הרבה טקסנים.

האם רוד מתכנן לצפות ב-Halt And Catch Fire?