הסכם אקלים היסטורי אומץ בפריז

פאריס - לאחר יותר משני עשורים של משא ומתן, דיפלומטים הצליחו סוף סוף להעביר הסכם שינויי אקלים עולמי, החל על מדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. ההסכם אושר בהצבעה בקונצנזוס במוצאי שבת, יום לאחר שהשיחות היו אמורות להסתיים.

העסקה מסמנת נקודת מפנה היסטורית במאמץ של העולם להתמודד עם ההתחממות הגלובלית, ותפנית בולטת מפסגת האקלים הגדולה האחרונה בקופנהגן ב-2009, כאשר עסקה התפרקה על רקע החרפה בין המדינות המתועשות והמתפתחות ורבים הטילו ספק בכדאיות תהליך המשא ומתן האקלימי בראשות האו"ם.

למעשה, ההסכם החדש משכתב את הארכיטקטורה של מדיניות שינויי אקלים גלובלית כדי לשקף כיצד השתנתה המציאות הגיאופוליטית מאז כריתת הסכם האקלים הראשון בשנת 1992. מאז אותה שנה, הכלכלות והפליטות של דרום קוריאה, סין, הודו, ברזיל ועוד. מדינות גדלו בצורה דרמטית, והסכם זה מרחיב דרך להציב דרישות לכל המדינות לפעול בהתחממות כדור הארץ.

בעוד שהיו נקודות תקלות שיש להתגבר עליהן בין ארה"ב לבין מעצמות מתעוררות כמו סין והודו, בין שאר המחלוקות, לפסגת האקלים של האו"ם בפריז, הידועה גם כ-COP21, לא היו כל נקודות סף ומבוי סתום בכל כך הרבה מהאירועים הדומים. פגישות אקלים לפניו.

ראה גם:

הפעם, מנהלי המשא ומתן קיבלו תמיכה ממנהיגי מדינותיהם - 150 מהם התייצבו בתחילת השיחות כדי להביע את תקוותיהם להסכם, כמו גם תנועה חברתית הולכת וגדלה שדחקה לפעול בעיר, במדינה ובמקומי. רמה, ותעשיית אנרגיה נקייה מתפתחת כדי לספק רוח בגבם, שדוחפת אותם לפעול.

כל הגורמים הללו שימנו את ההילוכים הדיפלומטיים, ואפשרו הסכם חדש.

יעד טמפרטורה

ההסכם קובע יעד של שמירה על התחממות כדור הארץ ל"הרבה מתחת ל-2 מעלות צלזיוס", ו"להמשיך במאמצים להגביל את עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הפרה-תעשייתיות". הכללת היעד של 1.5 מעלות היא ניצחון ענק עבור מדינות אי קטנות ומדינות אחרות הפגיעות להשפעות של שינויי אקלים, במיוחד עליית פני הים.

במציאות, זה מאוד לא סביר שהעולם יחזיק מעמד התחממות ליעד של 1.5 מעלות, שלא לדבר על יעד 2 מעלות, בהתבסס על פליטות עד היום וקיצוץ פליטות מתוכנן.

פריז: כעת יש לנו הסכם אקלים#COP21 #שינוי אקלים pic.twitter.com/ugbrjoF0Td- קתרינה דייוויס (@KDavisClimate)12 בדצמבר 2015

השנה תהיה השנה החמה ביותר ברשומות, והשנה הראשונה שבה הטמפרטורות הממוצעות העולמיות הגיעו ל-1 מעלות צלזיוס מעל הממוצע הקדם-תעשייתי, כלומר אנחנו כבר מתקרבים למה שכמה מדעני אקלים מתייחסים אליו כ"מעקות שמירה" לשינויי אקלים. "

ההסכם הסופי דורש להעלות על השולחן עוד קיצוץ פליטות לפני שנת 2020, שבה הסכם זה ייכנס לתוקף.

מעבר לכך, מדינות יחויבו לתקשר, לתחזק וליישם את יעדי הפחתת הפליטות שלהן כל חמש שנים, החל משנת 2023. מה שנקרא "מנגנון ראצ'ט" זה יאפשר להחמיר את ההסכם עם הזמן.

הסכם פריז מאמץ שיטה חדשה שבה כל מדינה מציגה הבטחות משלה להפחתת פליטות וחבילות סיוע לאקלים, ואמצעים שונים, שאף אחד מהם לא נבדק קודם לכן, מופעלים כדי להבטיח שההבטחות מתורגמות ל פְּעוּלָה. ארכיטקטורה זו חדשה להסכם סביבתי בינלאומי, והיא מסתכמת בהכחשה של הנתיב מלמעלה למטה שנמשך שנים רבות שהוביל לפרוטוקול קיוטו על שינויי אקלים ב-1997.

"ההסכם הזה הוא הרבה יותר מהסכם המכנה המשותף הנמוך ביותר", אמר תומס ספנסר, מנהל תוכנית האקלים, במכון לפיתוח בר קיימא ויחסים בינלאומיים בפריז.

חלקים מההסכם נחשבים כמחייבים מבחינה משפטית, אולם יעדי הפליטה שמדינות קבעו אינם חלק מהמסגרת המשפטית המחייבת הזו. הסיבה העיקרית לכך היא שממשל אובמה לא רצה להכריח להגיש את ההסכם לסנאט לבחינה כאמנה, שכן הלשכה בראשות הרפובליקנים תביס אותו כמעט בוודאות.

היבט אירוני אחד של ההסכם הוא שיעדי הטמפרטורה שהוא מגדיר שאפתניים יותר מכל אמנת אקלים עד כה, אך על פי מדענים רבים, יעדים אלו עומדים בסתירה מוחלטת לקיצוץ פליטת הפחמן שמדינות הציגו עד כה באותה צורה. הֶסכֵּם.

למעשה, ההבטחות הקשורות להסכם זה יאפשרו לפליטות גזי חממה עולמיות לעלות בסדר גודל של כ-1% בשנה עד 2030, לפי גלן פיטרס, חוקר בכיר במרכז נורווגיה לחקר אקלים וסביבה בינלאומית (CICERO).

בהתבסס על הבטחות הפליטות, הידועות גם כ- Intended Nationally-Determined Contributions, או INDCs, העולם צפוי להתחמם בסביבות 3 מעלות צלזיוס, או 5.4 מעלות פרנהייט, עד שנת 2100.

"הפליטות חייבות להגיע לאפס או קרוב לזה", אמר פיטרס בראיון ל-Mashable. "אני מקווה שאנחנו בתקופה של צמיחה נמוכה יותר... אבל עדיין אנחנו מצפים שהצמיחה [הפליטות] תימשך."

"טיוטת הסכם פריז מציבה אותנו על המסלול של כוכב לכת חם בשלוש מעלות מהיום. זה יהיה אסון", אמר אסד רחמן, הדובר הבינלאומי של ידידי כדור הארץ, בהצהרה.

"זה לא על מה שניתן להשיג, זה על מה שצריך לעשות. אפילו ב-1.5 מעלות, הקונצנזוס המדעי אומר לנו שרבים מאתנו לא יהיו בטוחים", אמר גיזה גספר מרטינס, דיפלומט אנגולי שהוא יו"ר קבוצת המדינות הפחות מפותחות בשיחות, בהצהרה.

מימון אקלים

העסקה גם מחייבת את המדינות המפותחות להגדיל את המימון שלהן למאמצי הסתגלות והפחתת האקלים בעולם המתפתח, כאשר 100 מיליארד דולר בשנה מסופקים כרצפה למימון כזה. בדיקות נפרדות למשך חמש שנים יתקיימו עבור התחייבויות כספיות אלה, כאשר ההתחייבויות יגדלו שאפתניות יותר עם הזמן.

ההסכם אינו מרחיק לכת לפיצוי מדינות על הפסדים ונזקים עקב השפעות ההתחממות הגלובלית, שכן ארה"ב התנגדה בתוקף לניסיונות להוסיף לשון על האחריות המשפטית של פולטים היסטוריים של גזי החממה הנמצאים כיום באטמוספירה כיום.

בעוד ארה"ב היא הפולטת השנייה בגודלה כיום, היא הפולטת העליונה מנקודת מבט היסטורית.

עם זאת, מדינות מתפתחות זכו בניצחון משמעותי על ידי הפסד ונזק בטקסט ההסכם. הסעיף מנחה את המדינות ליצור תהליך לטפל בהפסדים ובנזקים הנובעים מהשפעות אקלים בלתי נמנעות שלא ניתן להסתגל אליהן. החלטה נלווית הנלווית להסכם, תשלול אחריות או פיצוי בגין נזקים אלו.

"אני חושב שזה צעד חשוב קדימה לגבי אובדן ונזק", אמרה הת'ר קולמן, מנהלת מדיניות שינויי האקלים של Oxfam, בראיון ל-Mashable.

אוקספם חישבה שמדינות מתפתחות עלולות להתמודד עם עלויות הסתגלות לאקלים של עד 800 מיליארד דולר בשנה עד 2050.

תחילת הסוף לדלקים מאובנים

העסקה לבדה לא תפתור את ההתחממות הגלובלית, והיא למעשה מכירה בכך שהשפעות מסוכנות של ההתחממות הגלובלית כבר מתרחשות, מעליית פני הים ועד גלי חום שכיחים יותר ויותר עזים. ההסכם מחייב את המדינות המפותחות, שגרמו להרבה מההתחממות של ימינו, לסייע למדינות מתפתחות שנפגעו קשה מההתחממות להסתגל להשפעות כאלה.

"זהו רגע היסטורי. מתקיימים כל התנאים כדי שנעמוד באתגר"@אליזה #COP21 pic.twitter.com/UNkU0wwtgQ— Ségolene Royal (@RoyalSegolene)12 בדצמבר 2015

עם זאת, החלק החשוב ביותר בהסכם הוא שהוא שואף לשלוח איתות ברור לשווקים הגלובליים שצריך לעבור מעבר חסר תקדים בהשקעות מתעשיית הדלקים המאובנים לצורות מתחדשות של אנרגיה, כמו רוח ואנרגיה סולארית. כמו גם טכנולוגיות שעדיין לא הומצאו אפילו.

על ידי שליחת הודעה כזו, יש לקוות שניתן יהיה להשיג קיצוץ מהיר יותר בפליטות בהשוואה למה שמתכננות המדינות כיום.

"בהתחשב בטווח הגלובלי של ההסכם ומנגנוני המעקב והשקיפות שמאחוריו, אני בטוח שנוכל לראות טריליוני דולרים - לא רק מיליארדים - זורמים לכלכלה דלת הפחמן ברחבי העולם מדי שנה", אמרה מינדי. לובר, נשיא קבוצת Ceres הדוגלת בקיימות במגזר הפרטי. "זה נותן לי תקווה שעל ידי שחרור הון וחדשנות ברחבי העולם יש לנו באמת הזדמנות להגביל את התחממות האקלים הקטסטרופלית", אמרה בהצהרה.

המטרה ארוכת הטווח של ההסכם היא לשאוף למעבר הרחק מדלקים מאובנים לקראת סוף המאה. עם זאת, שפת היעד נחלשה במקצת מגרסאות קודמות של טיוטת הטקסט, שהיו לה יעדים כמותיים לקיצוץ פליטות.

הלשון בהסכם שאושר קובעת שהפליטות העולמיות אמורות להגיע לשיא "בהקדם האפשרי", עם הפחתת פליטות מהירות לאחר מכן. המטרה במחצית השנייה של המאה היא למה שעשוי להתפרש כאפס פליטות נטו, אם כי הניסוח מעורפל במקצת. לא נקבעה שנת שיא בהסכם.

"חודש לאחר ה#התקפות פריז, צרפת מבקשת ממך לאשר את הטקסט הזה"@fhollande @COP21— JPascal van Ypersele (@JPvanYpersele)12 בדצמבר 2015

ההסכם קובע כי על הצדדים "להשיג איזון בין פליטות אנתרופוגניות על ידי מקורות לבין סילוק על ידי כיורים של גזי חממה במחצית השנייה של המאה הזו..."

יש לקוות שהמטרה ארוכת הטווח הזו תשלח אות לשווקים שיש להרחיק כסף מדלקים מאובנים לכיוון מקורות אנרגיה נקיים, כמו רוח, שמש וטכנולוגיות מתפתחות אחרות.