כמה ימים לתוך הראשון שלי אי פעםSXSWחוויה, הערתי בטוויטר כמה מדהים הייתה קישוריות ה-Wi-Fi במרכז הכנסים. אולי בגלל זה לא ראיתי אתנקודות חמות לחסרי בית; מעולם לא חיפשתי נואשות אחר קישוריות. אמנם ראיתי הומלסים - כמו שאתה רואה בכל עיר מטרופולינית גדולה - אבל אף אחד מהם לא נשא4G MiFi. לו הייתי רואה מישהו מהם, אני לא חושב שהייתי נסער או נעלבת. אבל אולי הייתי רוצה לשאול אחד מהם איך הם הפכו בסופו של דבר לתשתית אנושית.

בשלב זה או אחר רובנו המבלים את ימינו באינטרנט, ככל הנראה, שימשו בעצמנו כתשתית דיגיטלית. זה נכון, אם אי פעם השתמשת בנקודה חמה ובחיבוריות משותפת עם כמה אנשים, אתה אחד מהקנוקנות הקטנטנות בקצה עמוד השדרה של האינטרנט. עם זאת, אין זה סביר שמישהו שילם לך עבור התענוג. החברים שלך פשוט שאבו ממך נתונים ללא יותר מאשר תודה.

לרובנו זה מספיק. עם זאת, עבור ההומלסים הללו, הם עושים זאת מתוך מטרה ברורה. אם היית אחד מהאנשים שנכנסו לנקודות החמות שלהם מבלי לשלם, היית מרגיש כמו עקב. לאנשים האלה אין בית ואין מקור הכנסה - הצילו את השדרה הדיגיטלית הזו.

יש אנשים שחושבים שזה רעיון נורא ושזה לא יותר מאשר תוכנית שיווק ערמומית ושזה איכשהו עושה דה-הומניזציה של חסרי בית. אני לא יודע לגבי זה. אני חושב שהמציאות של להיות חסר בית ושרוב האנשים עוברים ברחוב ומתעלמים ממך באופן פעיל יכולה להיות די דה-הומניזית.

זה לא סוד שרעיון ה-Hotless Hotspot הוא העדכון של המאה ה-21 ל-Street News. אני זוכר מתי הפרויקט הזה יצא לדרך גם כן. זה היה, אני מאמין, בסוף שנות ה-80 ורוב העיתונות שקיבלה הייתה חיובית. הרעיון היה שאנשים חסרי בית ירופו עיתונים של 75 סנט שמציגים סיפורים על חסרי בית במקום שלהם. העיתון היה גיליון רחב והיו בו סיפורים חדשותיים, הרבה פרשנות, תמונות והרבה פרטים על חווית חסרי הבית.

במשך זמן מה, רוכלי העיתונים חסרי הבית היו בכל רחבי העיר ניו יורק. אני זוכר שקניתי יותר מכמה גליונות. אנשים שבדרך כלל ראיתם יושבים על המדרכה עם כוס או יד בחוץ, עמדו, צעקו, בירכו ומכרו את העיתונים שהם עזרו לייצר. אבל הבעיה הייתה שהעיתונים לא היו טובים במיוחד. הכתיבה הייתה לרוב ממוצעת (או גרועה יותר) והסיפורים, למרות שהם אמיתיים וחשובים, החלו לאבד את השפעתם. בסך הכל, Street News לא היה מספיק עיתון אמיתי כדי לשרוד ותוך כמה שנים, מספר רוכלי הנייר חסרי הבית החל להצטמצם. בסופו של דבר, חברות מדיה גדולות הציגו עיתונים בחינם (כמו AM New York), שמתחרים בחלק מהחלופות בתשלום, וזה די סימן את הסוף של Street News.

עם זאת, מה שבאמת גזר את גורלה של תוכנית Street News היה שלחסרי בית לא ניתן שום דבר בעל ערך למכור. נקודות חמות לחסרי בית (שם תהומי -- אפילו חדשות הרחוב ידעו טוב יותר) הם סיפור אחר. מחוץ למרכז הכנסים של אוסטין, מציאת קישוריות אינטרנט במחיר סביר ומהיר בזק יכולה להיות מתנה משמים. אם הייתם צריכים את זה, לא הייתם שמחים להשקיע מעל 8$ עבור שעה של קישוריות? בנוסף, אתה באמת עוזר למישהו.

אם הייתי מפסיק לתת לחסר בית קצת כסף, סביר להניח שהייתי נותן להם דולר או שניים. שמונה דולר? כנראה שלא. מכיוון שנקודות חמות להומלס משתמשות ב-PayPal, יכולתי לתת את זה או יותר והייתי מסתובב עם ההומלס שמאייש את הנקודה החמה במשך שעה או יותר. האם היינו מדברים? אני לא יודע. זה כנראה היה תלוי עד כמה ההומלס היה דברן.

אז מה כל כך רע בזה? אתה נותן לחסרי בית יותר כסף ממה שיש להם בדרך כלל. חסרי הבית נותנים שירות ברמה גבוהה. ואולי בעצם תכיר מישהו חדש (יצירת קשר מילולי ופיגורטיבי). גם אם אתם חושבים שנקודות חמות לחסרי בית זה רעיון טוב, זה בשום אופן לא פתרון למצוקת ההומלסים, שלעתים קרובות עשויים להזדקק להרבה יותר מסתם כסף (תמיכה, ייעוץ, עזרה להתגבר על התמכרות). מצד שני, זה ללא ספק עדיף מאשר לא לעשות כלום, וזה מה שרובנו עושים.