למרות שנראה כי מיירטי "כיפת ברזל" של ישראל במימון רקטות פוגעים בימים האחרונים בטילים של חמאס, הם כמעט בוודאות נכשלים בתפקיד המכריע של פיצוץ ראשי הנפץ עמוסי הרסיסים של הרקטות, אומרים אנליסטים מומחים.
כתוצאה מכך, ככל הנראה רקטות שנורו מעזה צוללות ארצה עם חומר נפץ שלמים. העובדה שהם לא גורמים לפציעות או מוות בתל אביב, בירושלים ובערים אחרות היא בעיקר עניין של מזל, מוסיפים האנליסטים.
ב-10 ביולי אמר צבא ההגנה לישראל כי טילים מהמערכת יירטו 56 רקטות שנורו מחוץ לעזה, ומנעו תקיפות במספר ערים. עם זאת, ריצ'רד לויד, מומחה לנשק ויועץ שהוא עמית הנדסה בעבר בריית'און מערכות הגנה משולבות, אומר שמכיוון שהיירוטים הללו כמעט בוודאות לא פוצצו את ראשי הנפץ של הרקטות, "זה כמעט כישלון מוחלט".
מערכת כיפת ברזל - שנועדה לפגוע רקטות שנעו עשרות קילומטרים מהשיגור לנחיתה - היא בת דודה קטנה יותר למערכת הפטריוט, המנסה לפגוע בטילים נכנסים בטווח ארוך הרבה יותר. כיפת ברזל יורה מיירטים ברוחב של שישה סנטימטרים ובאורך של 10 רגל ומשתמשת בחיישנים ובמערכות הנחיה בזמן אמת כדי לנסות לאפס את הרקטות.
כאשר מיירט של כיפת ברזל מתקרב לרקטה נכנסת, נתיך קרבה מפעיל את המיירט להתפוצץ, מרסס החוצה מוטות מתכת שנועדו לפגוע ולפוצץ את ראשי הנפץ על הרקטות הנכנסות, מנטרל את יכולתם להטיל מום באנשים ולהרוס דברים על הרקטות הנכנסות. טָחוּן.
טד פוסטול, הפיזיקאי והמומחה להגנת טילים מ-MIT שסייע לניתוח של לויד ומי שבשנת 1991 הכחיש את הטענות של צבא ארה"ב כי טילי הפטריוט שלו הפילו בהצלחה טילי סקאד עיראקים במהלך מלחמת המפרץ הראשונה (ראה "פוסטול נגד הפנטגון" ו"מניעת רצח אחים"), מסכים שהם נכשלו בתפקיד הפיצוץ המכריע הזה של ראש נפץ.
פוסטול היה מעריץ של כיפת ברזל לאחר דיווחים ראשוניים על ביצועיה במהלך תקיפות רקטות קודמות ב-2012 (ראה "מדוע מערכת ההגנה מפני טילים של כיפת ברזל באמת עובדת”). אבל ניתוחים מאוחרים יותר של סתימות המיירטים הראו שמערכת ההנחיה שלו מתנהגת בצורה לא סדירה. במקום לעלות בצורה חלקה כדי לעמוד ביעדים שלהם, המיירטים ביצעו פניות חדות והתערבו מהצד או מאחור, הוא אומר.
נראה שהבעיות הללו נמשכות, הוא אומר. "ציפינו שאחרי יותר משנה וחצי של זמן, כל הבעיות שהיו במערכת הקשורות להכוונה ובקרה יטופלו, או יטופלו במידת מה", הוא אומר. "כפי שמתברר, זה לא המקרה. ככל שאנו יכולים לדעת, הוא מתנהג באותה צורה לא יציבה כפי שהתנהג בנובמבר 2012".
מיירטי כיפת ברזל צריכים לפגוע חזיתית ברקטה נכנסת כדי שתהיה להם תקווה רבה לפוצץ ראש נפץ, אומר לויד. וניתוח חזותי ראשוני של ההתקשרויות בימים האחרונים מראה שהיירוטים המתרחשים הם מהצד או מאחור, המספקים "סיכוי אפסי להרוס את ראש הנפץ", בהתבסס על הפיזיקה הבסיסית של התקשרויות כאלה, הוא הוסיף.
