ראש ממשלת יפן מפסיק להתנצל על פעולות מלחמת העולם השנייה

ראש הממשלה שינזו אבה הודה ביום שישי שיפן גרמה "נזק וסבל בלתי ניתנים לשיעור" לאנשים חפים מפשע במלחמת העולם השנייה, אך לא הציע התנצלות משלו ואמר שגם הדורות הבאים של היפנים לא צריכים לעשות אותם.

בהצהרה שציפתה לרווחה לציון יום השנה ה-70 לכניעתה של ארצו, הוא אמר במקום זאת כי "ההתנצלויות החוזרות ונשנות של יפן בעבר" יישארו בלתי מעורערות בעתיד.

ראה גם:

"ביום השנה ה-70 לסיום המלחמה, אני מרכין את ראשי עמוק בפני נפשם של כל הנספים הן בבית והן בחו"ל", אמר אייב בנאום שנמשך 25 דקות בשידור חי בטלוויזיה הלאומית. "אני מביע את רגשות הצער העמוק שלי ואת תנחומיי הנצחיים והכנים".

ההצהרה נצפתה מקרוב על ידי שכנותיה של יפן, במיוחד דרום קוריאה וסין, ולא ברור אם היא תספק אותן.

טינה על פלישה, כיבוש וזוועות של הצבא הקיסרי היפני לפני המלחמה ובמהלכה עדיין פוגעת ביחסים בין יפן למדינות מזרח אסיה שבעה עשורים לאחר כניעתה של טוקיו ב-15 באוגוסט 1945.

אבה ציין כי יותר מ-80% מאוכלוסיית המדינה נולדה לאחר המלחמה, והדהד את הרגש הגובר, אם כי לא אוניברסלי ביפן, לפיו המדינה התנצלה מספיק.

"אסור לנו לתת לילדינו, לנכדינו ואפילו לדורות נוספים הבאים, שאין להם שום קשר למלחמה ההיא, להיגזר מראש להתנצל", אמר.

אבל הוא אמר שיפן נקטה בדרך שגויה ביציאה למלחמה וכי, על פני דורות, היפנים חייבים להתמודד באופן ישיר עם העבר של ארצם.

"חרטנו בליבנו את תולדות הסבל של האנשים באסיה כשכנים שלנו: אלה במדינות דרום מזרח אסיה כמו אינדונזיה והפיליפינים, וטייוואן, הרפובליקה של קוריאה וסין, בין היתר", אמר.

בעודו מתחייב שיפן תישאר שלווה, הוא השתמש בנאום כדי להעביר ביקורת מצועפת על פעילותה של סין במים השנויים במחלוקת באזור.

סין החזירה לעצמה אדמות והקימה מבנים על אטולים בים סין הדרומיים שנתבעו על ידי הפיליפינים ומדינות אחרות. בים סין המזרחי, יפן מתנגדת לסיורים סיניים אוויריים וימיים סביב איים ששתי המדינות טוענות להם.

בשימו לב להתחייבותה החוקתית של יפן לא לנקוט בכוח ליישוב סכסוכים בינלאומיים, אמר אבה כי כל מחלוקת חייבת להתיישב באופן דיפלומטי על בסיס שלטון החוק.

בשיחה עם עיתונאים לאחר קריאת ההצהרה, הוא הוסיף כי "אין לסבול כל ניסיון לשנות את הסטטוס קוו בכוח. אני מאמין שהעברת הלקחים שלנו מההיסטוריה שלנו לפני 70 שנה תהיה שימושית לא רק ליפן אלא גם לכל השאר. של העולם".

בהצהרה, הוא גם התייחס לכאורה לזונות זרות בזמן מלחמה עבור הצבא היפני, אם כי הוא נמנע מהשאלה אם מה שנקרא "נשות הנחמה" נאלצו לעבוד בכוח, נושא שנוי במחלוקת חריפה עם דרום קוריאה.

"לעולם אסור לשכוח שמאחורי שדות הקרב היו נשים שכבודן וכבודן נפגעו קשות", אמר.

אבה אמר כי אסור ליפן לחזור שוב על הרס המלחמה, ואמר כי אינספור חייהם של צעירים שאבדו במדינות שנלחמו ביפן משאירים אותו פעור מילים ורוע מצער.

"ההיסטוריה קשה", אמר. "לא ניתן לבטל את מה שנעשה".

יפן פלשה לסין ולכמה מדינות בדרום מזרח אסיה, אבל אבה, בין היתר, תהה אם זה נחשב "תוקפנות".

באפריל 2013 הוא אמר לפרלמנט "אין הגדרה ברורה" לתוקפנות לא מבחינה אקדמית או בינלאומית, וכי "ביחסים בין מדינה למדינה, זה תלוי מאיזה צד אתה מסתכל על זה. מנקודת מבט כזו, אני חושב ניתן להצביע על בעיות כאלה בנוגע להצהרה זו (1995 Murayama).

יפן השתמשה זה מכבר במילה "מקדמה" במקום "תוקפנות", כולל בספרי הלימוד. עם זאת, דו"ח שנערך לאחרונה על ידי פאנל מומחים שייעץ לאייב על הצהרתו תיאר את פעילותה של יפן בזמן המלחמה כתוקפנות. עם זאת, הוא ציין שחלק מחברי הפאנל לא הסכימו, בין השאר משום שהם לא חשבו שיש לייחד את יפן כאשר מדינות אחרות נקטו בפעולות דומות.