הערה למיליארדרים: רכישת עיתון אין פירושה רכישת נשמות העיתונאים שלו.
הצוות של עיתון בולט אחד בנבאדה, The Las Vegas Review-Journal, הכעיס את הבעלים החדש שלו, שלדון אדלסון. בתחילה, אדלסון קנה את העיתון אך סירב לחשוף את זהותו, מה שהוביל את הצוות לצייץ את הקוד האתי של איגוד העיתונאים המקצועיים על "שקיפות". המניעים של אדלסון לרכישה - והסודיות - נותרו מעורפלים עד שהעיתונאים התחילו לחפור.
החקירה המתמשכת שלהם על המניעים מאחורי המכירה המסתורית של העיתון לאיל קזינו מיליארדר הובילה אותם לרמז שהיה ברשימותיהם כל הזמן: המשימות שלהם.
בחודש שלפני הבעלים החדש של הפרסום היהנחשףלהיות מנכ"ל סנדס קורפ והתורם הרפובליקני שלדון אדלסון השבוע, שלושה מהכתבים שלה קיבלו משימה סתמית. על רקע מחאות העורכים, הם נאמר על ידי המו"ל שלהם לעזוב הכל ולבלות שבועיים בצפייה בכל צעד של שלושה שופטי מחוז.
לא ניתן הסבר, ולא הייתה ציפייה שההערות שהם רשמו לגבי השאלה אם השופטים נראים מוכשרים ומקצועיים יפורסמו אי פעם.
כעת זהותו של הבעלים של העיתון העלתה כמה שאלות חדשות חשודות לגבי המשימה: כפי שקורה, אחד מאותם שופטים ניהל תביעה ארוכת שנים נגד אדלסון, דיווח ה-Review-Journal בסיפור מקיףביום שישי.
קרדיט: ג'ון לוצ'ר
מה גם שזמן קצר לאחר רישום ההערות, אמאמר בן 1,900 מילים המפוצץ את אורח בית המשפט של השופטהופיע באופן בלתי מוסבר בעיתון זעיר בקונטיקט, New Britain Herald.
העיתון הזה היה בבעלותו של מנהל חברת המדיה החדשה של אדלסון שהתאגדה. לא ניתן היה להתאים את הכותרת הרשומה בסיפור, "אדוארד קלארקין", לכתב אמיתי בשום מקום בארץ.
הסנסציוניתיק בית משפטמדובר בראש המבצעים לשעבר של סנדס במקאו, סין, שטוען כי הוא פוטר בשל ניסיון לנתק קשרים עם שלישיות הפשע המאורגן בסין. אדלסון גם מואשם בהתעלמות מכוונת מהזנות, מסחר בסמים ופעילויות פליליות אחרות בקזינו.
בזמן על הדוכן, אדלסון היה לעתים קרובות קרבי עם השופט, ולפעמים סירב בעקשנות לענות על שאלות.
תעלומת המכירה של ה-Review-Journal לבעלים חדש שסירב להופיע בתחילת החודש כבשה את תשומת הלב של עולם התקשורת. חדר החדשות של העיתון התפרץ על ההנהלה החדשה על חוסר השקיפות שלה - בשלב מסוים, אנשי הצוותצייץ בטוויטרקישורים לקוד האתי של האגודה לעיתונות מקצועית בהמוניהם.
יוֹם הַמַשׂכּוֹרֶת@reviewjournal.pic.twitter.com/2gx7Zf7bZV- ג'ניפר רוביסון (@_JRobison)17 בדצמבר 2015
כששמו של אדלסון סוף סוף התפרסם השבוע על ידימַזָל, החדשות פתחו סבב חדש של ספקולציות בקרב צופים בתקשורת לגבי מה עשויה להיות המוטיבציה שלו.
איל ההימורים, בעל הקזינו בלאס וגאס שבו נערך הדיון על מועמדי הרפובליקה הדמוקרטית ביום שלישי בערב, הוא תורם מרכזי של המפלגה הרפובליקנית, ונבאדה היא מדינת נדנדה חשובה בשנות הבחירות.
מוקדם יותר השבוע, הואלפי הדיווחנפגש עם דונלד טראמפ כדי לדון בשאיפותיו הנשיאותיות ותיאר את המועמד כ"מקסים מאוד".
אדלסון מצדו הבטיח שלא יתערב בענייני המערכת של העיתון וטען שהוא היה חושף את עצמו במוקדם או במאוחר אלמלא התפרסמה הידיעה.
הממ: בני הזוג אדלסון אומרים "תמיד הייתה כוונתנו להכריז בפומבי על הבעלות שלנו".https://t.co/GKMB1QQJVJ pic.twitter.com/CwnAtiTwxx- בריאן סטלטר (@brianstelter)17 בדצמבר 2015
אבל הנדר הזה עומד מול מה שהייתה גישתו של אדלסון בנכסי תקשורת אחרים שבבעלותו. בשנת 2007 הקים את "ישראל היום", עיתון חינמי שנועד לקדם את השפעתם של אינטרסים יהודיים ימניים במדינה. הוא גם העיר הערות על כוונות להצמיח אימפריה תקשורתית כאמצעי כוח פוליטי.
כעת, לאחר שאדלסון סוף סוף הראה את פניו ב-Review-Journal, נראה שהמתחים בין חדר החדשות לבעלות לא צפויים להירגע בקרוב. הכתבים הבהירו שהם לא מתכננים להירתע מכוח הבעלים החדש שלהם.
