כשאלפי עיתונאים מרחבי העולם יורדים לקמפוס לדיון נשיאותי, מה סטארט-אפ סטודנטי עלוב לעשות אם הוא רוצה להתבלט?

דוח לונג איילנדהוא מרכז סטודנטים בן שנתיים באוניברסיטת הופסטרה, ביתו של הדיון הנשיאותי ביום שלישי, כמו גם תוכנית עיתונות/תקשורת ידועה. סיקור הדיון של LIR מתחרה לא רק באלפי העיתונאים שהגיעו זה עתה לקמפוס, אלא גם ב-Hofstra Chronicle וב-WRHU, העיתון ותחנת הרדיו של האוניברסיטה בת עשרות השנים, בהתאמה.

המפתח לאסטרטגיה של דו"ח לונג איילנד לסיקור הדיון? עדכונים מקוונים מיידיים ותוכן טרי כל הזמן המועבר בעיקר דרך המדיה החברתית.

"יש לנו רק שני סטודנטים מוסמכים לדיון, אז פתאום הבנו שיש לנו הר לטפס ומעט אנשים שיעזרו לנו לטפס עליו", אמרה קלי פינצ'אם, פרופסור עוזרת באוניברסיטת הופסטרה ויועצת הפקולטה של ​​הדו"ח. "אז חשבנו שאנחנו צריכים להשתמש במדיה החברתית כמיקור המונים ולגרום לאנשים לדווח דרך המדיה החברתית".

איך בדיוק משתמשים הסטודנטים של העיתונאים של הדיווח במדיה החברתית?

ראשית, הם משתמשיםפייסבוקבמה שפינצ'ם מחשיב "דרך מוזרה מאוד" - מוזר בכך שהוא ייחודי. 156 כתבי מגפיים על הקרקע משובצים לקבוצת פייסבוק, שם הם חופשיים לפרסם עדכוני סטטוס, תמונות ווידאו של הפעולה בקמפוס. רק לשניים מהם יש אישורים להתקרב לדיון, בעוד השאר מכסים את הפעולה במקומות אחרים בקמפוס.

התוצאה היא משהו כזה:

ברגע שהפוסטים האלה יהיו בקבוצת הפייסבוק, צוות העורכים שעובד במטה LIR בתוך בניין התקשורת של הופסטרה יכול לבחור ולבחור את הפוסטים הטובים ביותר לכלול באוספים של Storify שפורסמו באתר האינטרנט של LIR.

"זה כל כך קל לתלמידים, יש להם את התמונות, הם יכולים להעלות אותן ולהוסיף כיתוב", אמר פינצ'ם. "אז אתה יכול לומר שיש לנו צוות של 156 עיתונאים שעובד על הסיפור הזה - אתה פשוט לא יכול לראות אף אחד מהם".

ראה גם:

שנית, שני הכתבים המוסמכים של Long Island Report יורים תמונות, ציוצים וסרטונים מהטלפונים הניידים שלהם כדי להיקלט על ידי תומאס אודו, העורך המנהל. אודו, סטודנט לתואר שני, מבלה את היום בלקיחת תוכן מאותם כתבים, כמו גם מקבוצת הפייסבוק וציוצים מבחוץ, לבניית סיפורים שהועלו במהירות לאתר של LIR.

"היום הוא סוג של יום קדחתני, אנחנו בעצם עושים דיווחים תוך כדי תנועה", אמר אודו. "יש לנו שני אנשים במרכז תיוק המדיה עכשיו, מעבירים מדיה, תמונות, כל דבר שהם יכולים להשיג ואנחנו מחברים את זה לסיפורים".

התלמידים מתכוננים לצילום התקרבות שלהם.#הויכוח twitter.com/AlexiKnock/sta…- אלקסי נוק (@AlexiKnock)16 באוקטובר 2012

@hofstratodayבתוך מרכז המדיה ב-@hofstrau. 200,000 רגל של כבלים עוברים בבניין הזה.#הויכוח twitter.com/chrismlanglois…- כריס לנגלואה (@chrismlanglois)16 באוקטובר 2012

כל התוכן הטרי הזה עוזר לצוות של LIR לשמור על מראה חדש של דף האינטרנט לאורך כל היום. זה יתרון מובהק על פני חנויות הסטודנטים האחרות של הופסטרה, שעמודי הבית שלהם אינם מציגים באופן בולט סיקור דיונים כלל. זה גם מבדיל אותם מארגוני המדיה הגדולים בקמפוס, שלעיתים לוקח יותר זמן להעלות ולפרסם תוכן חברתי.

"היינו אחראים על אצור פוסטים של Storify המתרחשים באינטרנט, קומפילציה של כל דבר #HofDebate, #Debate, משיכת אותו פנימה", אמר מייק סטיינקמפ, עורך משנה ב-LIR וסטודנט לתואר שני בהופסטרה. "סרטוני יוטיוב, ציוצים, תמונות. מושך את זה פנימה, נותן קרדיט למי שעושה את העבודה, אוסף מידע נוסף ושומר על האתר שלנו מעודכן ככל האפשר."

האם סטודנטים לעיתונאים צריכים ללמוד איך להשתמש במדיה חברתית כדי לספר סיפורים? שתף את מחשבותיך בתגובות (גילוי נאות: פראן ברקמן, עורך מנהל ב-Long Island Report, הוא גם מתמחה ב-Mashable).

[nggallery id=8249]