מארה ווילסון, ששיחקהרובין וויליאמסהבת בסרט מ-1993 גברת דובטפייר, כתבה ספר ארוך ומתוקפוסט בבלוגעל אביה מהסרט, חושף את הצד הביישני והפגיע להפליא של השחקן.

רובין היה כל כך פעיל כל כך הרבה מהזמן שהופתעתי לשמוע את אמי מתארת ​​אותו כ"ביישן". "כשהוא ידבר איתך," היא אמרה לחבריה, "הוא יסתכל למטה על הנעליים שלו כל הזמן." הבנתי שהוא בטח היה שונה עם מבוגרים. לא הייתי רואה את הצד הזה שלו בעצמי עד כמה שנים מאוחר יותר, כשהוזמנתי להיות חלק משולחן הקריאה של מה שחלומות עשויים לבוא. הוא התעורר לחיים בקריאה, וצחקנו את כולנו בארוחת הצהריים, אבל הרושם החזק ביותר שלי התרחש כאשר התראינו בפעם הראשונה באותו יום. רובין עבר אליי מעבר לחדר, ירד לרמה שלי ולחש "היי, מה שלומך?" הוא שאל מה שלום המשפחה שלי, מה שלום בית הספר, אף פעם לא הרים את הקול ורק לפעמים יוצר קשר עין. הוא נראה כל כך פגיע. "אז לזה התכוונה אמא," חשבתי. זה היה כאילו ראיתי אותו בפעם הראשונה. הוא היה בן אדם עכשיו.

ראה גם:

בשבוע שעבר אמרה וילסון שהיא הרוסה מכדי לדבר על וויליאמסנפטר ב-11 באוגוסטשל התאבדות. כמה ימים לאחר מותו, היא פרסמה אעדכון קצרבאתר האינטרנט שלה, ואמרה שהיא "מזועזעת, מבולבלת, כועסת, מתחרטת, ומעל לכל, עצובה".

בפוסט בבלוג, שפורסם ביום שלישי, וילסון זוכר את וויליאמס כדמות אב, שבידר כל הזמן את הילדים על הסט עם בובות יד.

"רובין וויליאמס, כפי שהכרתי אותו, היה חם, עדין, אקספרסיבי, מטפח ומבריק", כותב וילסון. "הוא היה יוצר כמו פרפורמר".

היא ממשיכה לתאר את סגנון העבודה של וויליאמס, וכותבת שהוא "כל כך מהיר ופורה, הגיע עם כל כך הרבה שורות וקטעים למרות שלא הייתה שום דרך שנוכל להשתמש בכולם". היא גם תוהה מדוע וויליאמס לא קיבל קרדיטים לתסריטאות בסרטיו, בגלל יכולתו "לצאת מהספר" ולשפר כמה מהסצנות האייקוניות שלו.

ווילסון מסבירה שהיא לא דיברה עם וויליאמס כבר שנים, פשוט כי הם איבדו את הדעת זה עם זה, אבל היא רוצה שהיא "הושיטה יד יותר". היא גם כותבת עליה קצתתגובה כועסתלחדשות האחרונות על סרט המשך כביכול של גברת Doubtfire.

חשבתי שאולי בפעם הבאה שאראה את רובין אסביר לו את עצמי, אודיע לו שאהבתי לעבוד איתו אבל לא הרגשתי שנוכל לעשות את זה שוב, ושלהימצאות בסרטי אולפן גדולים שוב משמעותה רמה של בדיקה שלא חשבתי שאוכל להתמודד איתה. רציתי להתנצל ולדעת שהוא הבין. כואב לדעת שאני לא יכול.

ווילסון מסיימת את הפוסט שלה - אולי הדרך היחידה האפשרית - בציטוט שורה קלאסית של גברת Doubtfire.

"אני מניח... גם כולנו הילדים המחורבנים שלו."

מַעֲנָק:10 ציטוטים של רובין וויליאמס מהאיש שעורר בנו השראה בצחוק

[nggallery id=18101]