תור הזהב של הטלוויזיה, למרות שנטבע לפני שנים למראה מפוקפק של סנובים של סרטים, המשיך רק ב-2018.

כמה מתוכניות הטלוויזיה הטובות ביותר עכשיו אפילו מחקות את החוויה של סרטים עלילתיים, עם פרקים שבולטים ומתחננים לזכות לשבחים על הברק העצמאי שלהם. מִןאטלנטהאֶלבוג'ק הורסמן, הפרקים המצוינים הללו התנגדו למוסכמות הז'אנר ודחפו את גבולות הטלוויזיה ב-2018.

ראה גם:

14. ברוקלין תשע-תשע, "ג'ייק ואיימי"

ברוקלין תשע-תשעהיא יצירת מופת לא מוערכת, עובדה שהתבררה בשפע כאשר FOX ביטלה אותה ו-NBC נכנסה פנימה לאחר סערת מעריצים.

עונה 5 ראתה את החתונה המיוחלת של ספינת היום הראשון שלנו, ג'ייק פרלטה ואיימי סנטיאגו, בטקס שהוציא את המיטב מכולם בתשע-תשע והשתלב בצורה מושלמת בפנתיאון מייק שור שלרומנטיקה בלתי מחיקה בטלוויזיה. -פרומה חוסלה

13. קאסל רוק עונה 1, פרק 9: "הנרי דיבר"

בעונה מלאה בטרור ותככים,קאסל רוקעדיין הצליחלמשוך את כל השטיח הארור מתחתינועל ידי גילוי שהילד הואגַםהנרי דיבר, מממד אחר. מצבו של הנרי שגילם ביל סקארסגארד הרבה יותר טוב ממקבילו אנדרה הולנד, וכמעט כואב לנו לראות את קאסל רוק שמח ושליו ככל שיכול להיות - כמו שהואהוא, איפשהו שם בחוץ. אבל לא משנה באיזה מימד, קאסל רוק מסתיר ילד, סוד, נשמה שלא מהעולם הזה, שאינה מזדקנת ומתנשאת בשבי, ממתינה את זמנו עד שיוכל לחזור הביתה. -פרומה חוסלה

12. האדם האחרון על כדור הארץ עונה 4, פרק 9: "קארל"

לפני ביטולו הטרגי,אדם אחרוןהייתה תוכנית שיכולה לעשות פלאים עם פרק הבקבוק על ידי חקר מסעותיהם האישיים של אלה שנמלטו מקצה האנושות. "קארל" עקב אחר הדמות הטיטולרית, רוצח סדרתי קניבליסט (שאוהב לצייר) ששרד את הנגיף בכלא מקסיקני. הפרק תלוי לחלוטין בהופעתו המטורללת והקלה להפליא של פרד ארמיסן בתפקיד שהוא ללא ספק נולד לשחק. כשקארל פוגש את הקאסט הראשי שלנו בסוף, אין להם מושג עם מה הם מתמודדים. -פרומה חוסלה

11. לנצח עונה 1 פרק 6, "אנדרה ושרה"

הסדרה בת שמונת הפרקים של אלן יאנג ומאט האברד עפה בעיקר מתחת לרדאר, אבל זה סוג כזה של תוכנית - מאופקת, מוזרה, אך עם זאת סוחפת. "אנדרה ושרה" יצאה לחלוטין מהדמויות הראשיות שלנו (מאיה רודולף ופרד ארמיסן), במקום זאת עקבה אחר חייהם של שני אנשים עם קשר שאין להכחישה, שלא ממש מוצאים את התזמון הנכון. הסיפור שלהם נותן השראה ליוני (רודולף) ומגדיר את הפרקים האחרונים. -פרומה חוסלה

10. צחוק עונה 1, פרק 8: "פיליאם"

כל פרק שלצוחקהוא עוד חלק בפאזל של מה שסוף סוף מביא את ג'ף פיקלס של ג'ים קארי לנקודת השבירה שלו, אבל הבולט מהירידה האיטית של העונה הראשונה לטירוף הוא בוודאי "פיליאם", בעצם פרק קפסולה שהתרחש כמעט לחלוטין בעבר.

בנוסף לתת לדמות הרקע לדארל משהו כמו סיפור מקור, "פיליאם" נותן גם הקשר לעומק האמפתיה של ג'ף ואינדיקציה לכך שנקודת ההתחלה לכאורה של בעיותיו - מותו של בנו - לא הייתה רגע פרשת המים שהיה בה. בעבר נראה היה. "פיליאם" עוסק באבות ובנים, מורשת וגמול. זה נוקב באי-שוויון מבניים ונותן לדמות השחורה היחידה של התוכנית, דארל בגילומו של אלכס ראול באריוס, כמה רגעים ארוכים להחזיק את עצמו כדמות מרתקת ומורכבת. אם לא בכית כשאמרת תגיד את הזבוב... אתה בעצם לא בן אדם. -אלכסיס נד

9. חפצים חדים, עונה 1, פרק 7: "נופל"

קשה לבחור חלק אחד מסדרה שהיא שלם כל כך שבור בצורה מושלמת, כמו חלום רע שחוזר על עצמו של זוועות מפורקות בצורה מפורקת. אבל "נפילה" היא כאשר הרסיסים שלחפצים חדים'פאזל סוף סוף מתאחד, נותן צורה לזוועה הבלתי נתפסת של המסתורין שלו. מצילום הפתיחה הסוריאליסטי של בילוי של בית בובות של אחוזת פריקר, ועד לתמונה הסופית של קמיל שנכנסת לחניה של הבית האמיתי, הטירוף הוא קלסטרופובי.חפצים חדיםבְּדֶרֶך כְּלַל נע בקצב האיטי והמתוח של יום קיץ חם במיזורי. אבל כשקמיל סוף סוף רואה את מותם של אמה ואחותה כפי שהוא, זה תופס תאוצה כדי לחקות את התחושה של, ובכן, נפילה חופשית. -ג'ס ג'והו

8. GLOW עונה 2, פרק 8: "התאום הטוב"

פרקי בקבוק - או סיפורים עצמאיים שנמצאים מחוץ להיקף הרגיל של תוכנית - יכולים להשתבש בצורה נוראית (סליחה,דברים מוזרים"האחות האחרונה" של עונה 2 או לפוצץ סדרה לרווחה (ראהבוג'ק).לַהַטההצגה-בתוך-התוכנית של התוכנית שיחזרה את השראת הטלוויזיה המקומית לשידורים מקומיים של שנות ה-80 מאחורי סדרת נטפליקס. לאחר קרדיט פתיחה מאוד משנות ה-80, הוא מאיר עיניים בכל אחד מחברי ההרכב הכוכבים שלו. נשען אל כל מה שעושהלַהַטנהדר, הפרק הוא הרבה יותר מסתם מבט מצחיק לאחור על אחד העשורים המוזרים ביותר באמריקה. הוא לוכד את האנושיות והעליזות של כל דמות, חושף את האדם הניתן לקשר בתוך ספנדקס הניאון הנוצץ. -ג'ס ג'והו

7. Westworld עונה 2, פרק 8 "Kiksuya"

בעונה ב' שאכזבה במידה רבה,ווסטוורלדאכן קלט את הזוהר המוקדם שלו עם כמה פרקים בולטים. "Kiksuya", כלומר "זכור", עוקב אחר האקצ'טה של ​​אומת הרפאים כשהוא מספר את סיפור חייו הייחודי. הסיפור נשאר פשוט -פורמט שמתאיםווסטוורלד– מספר על ימיו הראשונים עם השבט ואהבה מרה-מתוקה שלא קיבלה את סופה הראוי. -פרומה חוסלה

6. אנשים לבנים יקרים עונה 2, פרק 8: "פרק VIII"

נוכל לכתוב מאות מילים על הפרק הזה (למעשה, עשינו זאת) שבו סם וגייב, לבדם באולפן ההקלטות, נקרעים לתוך המטען הרגשי של זהותם ומערכת היחסים שלהם. השחקנים מחדירים כנות אכזרית לכל מילה של דיאלוג; הכוריאוגרפיה והבימוי שומרים אותנו מהופנטים וממש איתם. זה מסע, לא ויכוח, וזה מופתי. -פרומה חוסלה

5. בארי עונה 1, פרק 7: "רועש, מהיר והמשך"

אתם אולי זוכרים את זה בתור הפרק עם The Thing In The Car - הפרק שבו בארי נאלץ להתמודד עם ההשלכות של תקלת המארב במסלול המטוס (תוך כדי שהוא מכין איכשהו סצנת ראווה של משחק מ-מקבת'). בארי מתעמת עם כריס הלוהה בפאניקה לגבי איך לטשטש את עקבותיו, ובסצנה הרודפת והמרכזית ביותר של התוכנית, רק אחד מהם עוזב. זה לא רק מקרה מושלם להופעה המבריקה של ביל הדר, אלא שהוא צולם וערוך כמעט קלינית - ממחיש את המקצועיות של בארי אבל גם את המחיר האישי ההרסני של עבודתו, שאפשר לראות רק בעיניו של האדר. -פרומה חוסלה

4. BoJack Horseman עונה 5, פרק 6: "Free Churro"

מאז ומעולםבוג'קעטורת הפרסים, נטולת הדיאלוגים של עונה 3 פרק "דג מחוץ למים", התוכנית המשיכה את המסורת של פרק קונספט אחד שדוחף גבולות לעונה. בהשוואה ל"Stupid Piece of Sh*t" בשנה שעברה, הצילום האחד (כמעט) סטטי בן 22 הדקות של ההספד של בוג'ק בהלוויה של אמו הוא החשיפה הכי שקטה עד כה. הן באנימציה והן מחוצה לה, זהו אחד הדיוקנאות האמיתיים האפלים ביותר של ייסורי האדם כשהם נפרדים מהורה מתעלל. כמו בוג'ק, המצלמה לא מאפשרת לנו שנייה אחת של בריחה מהכאב, כשהיא מגיעה לשיא עם ההבנה שלו שטעה לגבי הרגע הרחוק היחיד שאי פעם חלקו יחדיו. הומור הגרדום מסתיים בצילום האחרון שחושף שהוא היה בהלוויה הלא נכונה כל הזמן. -ג'ס ג'והו

3. The Haunting of Hill House, עונה 1, פרק 6: "שתי סערות"

הישג טכני ורגשי כאחד, פרק 6 שלהרדיפה של בית הילמשתמש ב-one-shot (פסאודו) כדי לטבול את הצופים בסערה הפנימית הסוחפת של האבל של הדמויות שלה.זורם בצורה חלקה(ולפעמים אפילו במקביל) בין ה-Crains אז ועכשיו, החלק המרכזי נשאר נל, גם כגוף מת וגם בהיעדרויות מורגשות. בצילום אחד מבריק במיוחד, המצלמה עוקבת אחר הגעתו של הפטריארך ללוויה, לפני שהיא מתקדמת כדי להראות את נקודת המבט שלו וכיצד הוא תמיד יראה את ילדיו בתור הילדים הקטנים שאותם איבד לפני כל השנים. "שתי סערות" לוכדת את ספירלת האבל הבלתי נגמרת, הבלתי נמנעת, המקיפה - וכיצד האימה של הלוויה היא לא הרוחות, אלא האנשים השבורים והחיים שאי אפשר לברוח מהם. -ג'ס ג'והו

2. Killing Eve עונה 1, פרק 3: "Don't I Know You?"

להרוג את איבהיא הצגה כל כך רעננה שחלק מהריגוש מנסה להבין את הפרמטרים המדויקים של הסיפור שלה. מעולם לא ראינו תוכנית בלשים כזו, וגם לא דמויות כמו וילנל, איב או מערכת היחסים הרעה שלהם. התעלומה היא לא מי דונה, מכיוון שאנחנו כבר יודעים מי הרוצח - באופן אינטימי. במקום זאת, המתח הגדול ביותר של התוכנית טמון בשאלות כמו, "כמה רחוק ילכו שתי האישה הללו זו עבור זו? מה יכול להיות מהפלירט הבלתי סביר שלהן?" פרק 3 הוסיף תוצאה הרסנית של סיכון גבוה לשאלות הללו, רק הגביר את החרדה המגרה של משחק החתול והעכבר שלהם. -ג'ס ג'והו

1. אטלנטה עונה 2, פרק 6: "טדי פרקינס"

סרט האימה הטוב ביותר של 2018 לא היהתוֹרַשְׁתִי. כי שום דבר לא מתחרה במסע המצוקה העמוק שלאטלנטההפרק של 35 דקות, משודר ללא הפסקות פרסומות, "טדי פרקינס". באמצעות האיזון האופייני לתוכנית של סוריאליזם ומציאות מוחצת, הדמות הראשית נזכרת בטרגדיה של מייקל ג'קסון, והופכת את הפוליטיקה הגזעית מאחורי ההידרדרות שלו למראה בית כיף מפלצתי. המסתורין או "המשמעות האמיתית" מאחורי טדי פרקינס נותרו מוסתרים במכוון על ידי היוצר דונלד גלובר, שלימים גילינו שגילם את הדמות בפנים לבנים. עם תקופת האמי, גלובר חיזק את טדי פרקינס לחומר האגדה. לעולם לא נבין לגמרי מי הוא. אקסטרפולציה חלקית של החרדות של גלובר לגבי מה שהתהילה יכולה לעשות לאנשים שחורים באמריקה, זו פרשנות חברתית מעוררת מכדי להגדיר אותה. כמו כן, #לעולם לא לשכוח את האימה של טדי פרקינסממשש ביצת יען רכה. -ג'ס ג'והו

עודכן ב-10 בדצמבר: כשפרסמנו לראשונה את הרשימה הזו, העולם עדיין לא חווה את הזוהר שהוא העדכון והפרק הסופי שלנו:

ציון כבוד: המקום הטוב עונה 3, פרק 10: "ג'נטס"

אנחנו כבר לא צריכים להיות מופתעים כשהקומדיה המיומנת הפילוסופית של מייק שור ממשיכה להעלות את הרף, ובכל זאת אנחנו כאן. "ג'נטס" לקח את ארבעת בני האדם האהובים עלינו לריק של ג'נט, שם כולם נראים כמו ג'נט - נתן לנו הופעה פנטסטית של ד'ארסי קרדן, לעתים קרובות כחמש דמויות בכל סצנה. הפרק דחף את המעטפה בדרכים שרקהמקום הטובפַּחִית; הוא חקר את המוסר ואת העצמי, חשף חלק חדש בעולמו (ספרי חשבונות! סטיבן מרצ'נט!), ולבסוף לקח אותנו למקום הטוב האמיתי. אנחנו לא יכולים לחכות לראות את זה.