הכרזות שההיברידית הטאבלט-לנייד של מיקרוסופט, הSurface Pro 3, אינו מנצח את הפופולרי של אפלMacBook Airלגדול מעייף. ממתי זה משחק סכום אפס? האם צרכנים ואנשי עסקים באמת בוחרים בין זה לזה, או שהמציאות קצת יותר ניואנסית ומתבססת, כפי שאני חושד, על נאמנות ורצונות בפלטפורמה?
כפי שציינתי אצליביקורת מקוריתמהטאבלט הראשון של Microsoft Surface RT, המכשיר היה הבחירה הנכונה בטאבלט עבור מי שרצה טאבלט של Windows. מצד שני, היו מגבלות משמעותיות, לא פחות מהן העובדה שהמכשיר מבוסס המעבד ARM לא הפעיל Windows אמיתי, או לפחות לא היה יכול להריץ את כל התוכנות התואמות ל-Windows 7.
ראה גם:
למי שדרש היה זקוק לפתרון טאבלט Windows ללא פשרות, הם יצטרכו לבחור את היקר יותר, הכבד יותר ותאב הכוח המופעל על ידי אינטלSurface Proטבליות. חשבתי שהם סובלים מעודף משקל ולא מושכים ופחות או יותר התעלמתי מהם.
ואז הגיעSurface Pro 3 של מיקרוסופט.
זה, לבסוף, היה הטאבלט של Windows שלא ביקש ממך לבחור ניידות על פני כוח, נראה על פני תאימות. עם זאת, מיקרוסופט הבהירה מלכתחילה שזה נעשה בהשוואה למאמצי הטאבלט שלה לאייפד. עם המלחמה ההיא שאבדה, לחברה יש יעד חדש: ה-MacBook Air של אפל. ב-אירוע חשיפה, שוב ושוב, מוביל Microsoft Surface, Pano Panay, ביקש להראות כיצד ה-Surface Pro 3 משתווה לטובה ל-MacBook Air. הוא אפילו שם אותו על קנה מידה מול האולטרה-נייד של אפל.
אני אנסה את זה
עכשיו, שבועות אחרי ההשקה וכמעט שבועיים אחרי שארזתי תיק גם עם ה-Surface Pro 3 וגם עם Apple MacBook Air, אני יכול לומר לכם שההשוואה הולמת ובאיזון, הוגנת. יתר על כן, ה-Pro 3 שרד את המסע, ולמרות כמה באגים מעצבנים והחלטות גרועות, עלה על הציפיות שלי.
לפני שאתחיל להרעיף את השבחים (למעשה, לא בטוח שאני "אגרוף"), בואו נסדר את הרשומה. מיקרוסופט אמרה שה-Surface Pro 3 עולה 799 דולר והוא מציאה בהשוואה ל-MacBook Air בגודל 13 אינץ', שמתחיל ב-999 דולר. כאשר Panay הניח לראשונה את הטאבלט על קנה מידה מול ה-MacBook Air, הוא למעשה עזב את מקלדת Type Cover, אשר, במיוחד, אינה כלולה בנקודת המחיר הזו של 799 דולר.
אני חושב שאתה רואה לאן אני הולך כאן. מיקרוסופט מעוניינת להשוות בין טאבלט היברידי חזק לאולטרה-בוק, אך אינה כוללת את מחיר המקלדת, 129.99 דולר, במחיר הבסיס. ללא המקלדת, ה-Surface Pro 3 הוא בעצם חצי מוצר. בהתחשב בכך שאפילו עם המקלדת, המחיר של ה-Surface Pro עדיין משתווה לטובה ל-MacBook Air, שכמובן עדיין חסר מסך מגע ואינו, כפי שעושה ה-Surface, נשלח עם עט דיגיטלי, נראה שמיקרוסופט הייתה מיותר. לא הגיוני.
אני חושב שאני מבין למה מיקרוסופט עשתה את זה. היא ראתה הזדמנות שנראית זולה יותר ב-200 דולר מה-MacBook Air הקרוב, גם אם ההשוואה הייתה מטורפת. העצה שלי למיקרוסופט היא כפולה: התחל לשלוח את ה-Surface Pro 3 עם מקלדת כיסוי מסוג כלול ואמץ מחיר בסיס של $999 (זה לא כאילו אתה מנסה להתחרות עם iPad $499, בכל מקרה).
טוב, רע ו'התאמה'
ארזתי את המזוודות שלי למה שיהיו כמעט שבועיים של נסיעות עסקים מתמשכות, התלבטתי אם אני יכול להרשות לעצמי לקחת רק מכשיר מחשוב אחד. אפילו בימים הכי טובים שלי, בדרך כלל יש לי לפחות מכשיר מחשוב אחד לגיבוי. אז אייפד מלווה לעתים קרובות אולטרה-בוק ולפעמים אני אפילו זורק מקלדת מיני לוג'יטק.
אפילו למסע ממושך שכזה אני רק לעתים רחוקות לוקח מה, בעצם, יהיו שני מחשבים ניידים: MacBook Air ו-Surface Pro 3 של מיקרוסופט. עם זאת, בהתחשב בעובדה שהייתי עושה הכל, החל מבלוג בשידור חי ועד לציוץ, כמו גם מיידי ועמוק דיווח, כמו גם עריכת תמונות והעלאת תמונות, לא יכולתי להרשות לעצמי לסמוך באופן עיוור על המכשיר החדש של מיקרוסופט. בסופו של דבר, גידרתי את ההימורים שלי וארזתי את ה-MacBook Air, Surface Pro 3 ואייפד מיני, אבל השארתי מאחור את מקלדת המיני.
עם זאת, הייתי נחוש להשתמש ב- Surface Pro 3 באופן בלעדי. אז הכנסתי את ה-Air למזוודות ואת ה-Pro 3 בתרמיל והתחלתי להשתמש ב-Pro ברגע שהטיסה הראשונה שלי הגיעה לגובה שיוט.
בערך 2.5 פאונד - שוב עם המקלדת - ה-Surface Pro 3 אינו קל נוצה, אלא יותר מקל משקל מספיק לתיק, לחיק שלי ולסיחה. ממש ביליתי שעות עם זה יושב על ברכי, רושם הערות ונוגע במסך באימפולסיביות כמו ילד חסר מנוחה אך תכליתי. אפל טועה לגבי מחשבים ניידים ומסכי מגע; הם עובדים בצורה יוצאת דופן ביחד. מסך המגע של Surface Pro 3 למעשה עבד טוב במצב שולחן העבודה כמו ב-Windows Design, שלמעשה נועד למגע. עכשיו, אם אני צריך להשתמש ב-MacBook Air, לעתים קרובות אני נוגע במסך בתסכול.
זוכרים את המילה המגוחכת הזו ש-Panay טבעה אפילו בהשקת Surface Pro 3? "דפיפות?" בסדר, תנסה לא לצחוק, אבל אני חושב שזה אמיתי. כל הזמן הזה שביליתי עם ה-Surface על הברכיים הפך למהנה (או נסבל) לאין שיעור הודות לעמידה המתכווננת מאוד. תמיד יכולתי למצוא את הזווית המושלמת לנוחות ולצפייה במסך. בנוסף, מיקרוסופט עשתה קצת ג'וג'יטסו של סוללות רכיבים כדי לעזור ל-Surface Pro 3 ולשמור על איזון כמעט מושלם. לא משנה איך אני מניח אותו על ברכי, הוא אף פעם לא היה בסכנה להתהפך. הטאבלט אמנם עולה בהרבה על המקלדת, אבל כשהקצה המגנטי נצמד למסך, זה מעולם לא הרגיש כך.
לקחתי לתשומת ליבי גם את ההבטחה של מיקרוסופט 'ללא פשרות' והכנתי את ה-Surface Pro 3 למשימת הדיווח החי שלו על ידי התקנת כל האפליקציות, ההרחבות והתוספים העיקריים שאצטרך במשך תריסר הימים הקרובים. ב-Surface 2 שלי, לעולם לא הייתי חושב להתקין, וגם לא יכולתי, להתקין את Lightroom 4 של Adobe. ה-Surface Pro 3 הוא מחשב Windows כחול אמיתי, אז לא היססתי - וגם לא ה-Surface.
הייתה תקלה קטנה שבסופו של דבר הסתגלתי אליה: למרות שמיקרוסופט הבטיחה ששולחן העבודה המסורתי הוגדל לפי 1.5 מהרזולוציית המסך המקורית של ה-Surface, Adobe מעולם לא קיבלה את התזכיר. פריטי תפריט וחפצים ב- Lightroom היו כל כך קטנים שכמעט בלתי אפשרי היה לקרוא אותם.
הוספתי חשבון Box ואפילו גוגל כרום. האחרון היה הכרחי בגלל באג LastPass/Internet Explorer שלא יאפשר לראשון לאכלס את תיבת הדו-שיח של הסיסמה של האחרון עבור WordPress. תוסף LastPass של גוגל כרום טיפל במשימה זו ללא בעיה.
עזוב את ה'עיצוב'
במהלך הימים שלאחר מכן, ה-Surface Pro כמעט ואיכזב אותי. זה עבד בדיוק כמו כל מחשב אחר עם מסך מגע של Windows 8.
זה היה משעשע לראות כמה אנשים התפעלו מכך שאני משתמש ב-Surface Pro 3. זה היה כמעט כאילו אני מנסה להקליד על חמוס. הייתי צריך להסביר שכן, השתמשתי בו, ודי בהצלחה תודה רבה. רוב הספקים הללו היו, כמוני, משתמשי MacBook Air.
עם זאת, יש לציין כי לעתים רחוקות, אם בכלל, ביליתי באזור עיצוב Windows. קודם כל, השתמשתי ב-Surface Pro 3 כמכשיר עבודה ולא היה לי שימוש מועט באפליקציות הבידור שלו, שרובן שוכנות באזור זה. כמעט הפעם היחידה שבה השתמשתי בה הייתה כשהייתי צריך להפעיל אפליקציה. הייתי לוחץ על מקש Windows ומתחיל להקליד את שאילתת האפליקציה שלי, שתופיע מיד ברשימה בצד ימין של המסך. הייתי לוחץ על אנטר וחוזר לשולחן העבודה המוכר של Windows, ומריץ, למשל, Microsoft Word.
אפילו התקנתי את Picasa של גוגל והפכתי אותו למציג התמונות המוגדר כברירת מחדל כדי שאוכל להימנע מלהיזרק למציג התמונות של מיקרוסופט, שנמצא בממשק העיצוב. החריג היחיד לכלל הממשק הזה היה כשציירתי ב-FreshPaint באמצעות העט הדיגיטלי, אבל אני לא רואה סיבה שהאפליקציה הזו לא תוכל לעבור לצד שולחן העבודה.
העצה הגדולה השנייה שלי למיקרוסופט היא למצוא דרך, באופן מיידי, לאחד טוב יותר את שולחן העבודה ואת ממשק Windows Design זה. הייתי מציע לקחת אלמנטים עבור Windows Design ולפזר אותם לתוך שולחן העבודה של Windows, תוך השארת ארכיטקטורת שולחן העבודה ללא פגע, כי אין לי כמעט שימוש ב-Windows Design במחשב או במחשב נייד.
לכל החיים של סוללה
בעוד שהתכונות והביצועים של Surface Pro לא אכזבו, חיי הסוללה הם הדבר היחיד שכמעט אילץ אותי להחליף את ה-MacBook Air. אני יודע שמיקרוסופט הבטיחה 9 שעות של חיי סוללה, אבל הייתי אומר שאתה יכול לצפות ל-7 שעות, במקרה הטוב. ניהלתי את חיי הסוללה על ידי כיבוי רדיו ה-Bluetooth, ובאופן טבעי, עמעום המסך כלפי מטה. למען ההגינות, לעתים קרובות נתקלתי באותה בעיה עם ה-MacBook Air, אם כי כשהסוללה הזו הייתה טרייה, התקרבתי ל-9 שעות של חיי סוללה. עם זאת, במקום לוותר על ה-Surface Pro 3, הקפדתי להתחבר במהלך הפסקות ממושכות.
בעיה אחת שבאמת פגעה באסטרטגיית הסוללה שלי היא שה-Surface Pro 3 משקר כמו ילד בן שמונה לגבי הולך לישון. בין מגישי קוד או מפגשים ב-WWDC, שני האירועים שבהם בדקתי את Surface Pro 3, הייתי בוחר "שינה" באפשרויות הכוח וסגור את ה-Surface Pro, מה שאומר קיפול הטאבלט על פני המקלדת, ו תוקע אותו בתרמיל שלי. תמיד, הייתי שולח יד לתרמיל שלי כעבור חצי שעה כדי למצוא את ה-Surface Pro 3 הסופר-חם שלי עדיין פועל.
יש לי תיאוריה למה זה קורה. ה-Surface Pro 3 מתעורר אוטומטית כשאתה פותח אותו ומכיוון שהטאבלט והמקלדת מוחזים זה לזה על ידי מגנטים, סביר להניח שהם מתנדחקים בתיק שלי, מה שגורם למכשיר להתעורר ואז להישאר לפעול. אם אתה מודאג לגבי חיי הסוללה, זה לא מקובל. ייתכן שמיקרוסופט תצטרך לעשות משהו בצד התוכנה או להכניס מגנטים חזקים יותר בין הטאבלט והמקלדת כדי לשמור אותם יחד.
בזמן שאנחנו עוסקים בנושא חיי סוללה, פעם אחת לא הצלחתי לאתחל את ה-Surface Pro 3 והייתי צריך לנחש שהסוללה כנראה מתה כי אין מחוון סוללה חלשה על המסך דומה למה שאתה מוצא, למשל, באייפד או אייפון אם תנסה להפעיל אותם כשהסוללה נגמרת. הסוללה המתה הזו קרתה, אגב, בגלל עוד חרא קטן: החיבור בין לבנת החשמל לתקע רופף מדי. שני הרכיבים היו מעט נפרדים, כך שבזמן שחיברתי אותו, Surface Pro 3 לא נטען.
עד כמה שנהניתי להשתמש ב-Surface Pro 3, הבנתי שזה מכשיר שזקוק לעדכון קושחה טוב. Bluetooth, למשל, לא תמיד היה חבר לאביזרים. התקשיתי לשייך את העט הדיגיטלי המצורף, ואפילו עכבר ה-Arc של מהדורת Surface משלה של מיקרוסופט עובד רק באופן עצירה עם המכשיר.
ואז הייתה בעיית "אני לא רוצה לאתחל". לפחות בארבע הזדמנויות שלא קשורות לסוללה, לא הצלחתי לגרום למכשיר להתעורר או לאתחל. נדרשו התעסקות חוזרת ונשנית עם שילוב של החזקת כוח ועוצמת קול (למעלה או למטה) כדי לגרום ל-Surface Pro 3 לאתחל. זה היה הבאג היחיד שדחף אותי הכי קרוב לשים את ה-Surface Pro 3 בצד לטובת ה-Apple MacBook Air.
בסופו של דבר, כיביתי את המכשיר כשהוא לא בשימוש, מה שנראה שעזר לו להפעיל מחדש בהצלחה בכל פעם מחדש. לא היה אכפת לי לעשות את זה בדרך זו מכיוון שהמגפיים של Surface Pro 3 נכנסו הרבה מתחת ל-30 שניות. ומדי פעם, המקלדת הייתה משתוללת, הופכת, למשל, "Enter" ורווחים לתווים אקראיים. בדרך כלל פתרתי את התקלה הזו עם אתחול מחדש.
עכשיו, כשסוף סוף אני טס הביתה וכותב את הפוסט הזה על ה-Surface Pro 3, ולמרות הבאגים שהוזכרו לעיל, אך ניתנים לפתרון לחלוטין, אני משוכנע יותר מתמיד שזהו המכשיר ההיברידי האולטימטיבי עבור חובבי Windows. הממשק לא תמיד חכם, אינטואיטיבי או כמעט מגובש כמו מה שתמצא ב-MacBook Air, אבל אני חושד שאם אתה כבר משתמש במחשב הנייד הזה, שום דבר פחות מזה שחברת קופרטינו תיעלם יגרום לך להחליף בכל מקרה.
בעולם האמיתי, Surface Pro 3 של מיקרוסופט הוא תחליף למחשב נייד בעל יכולת מרשימה. אם מיקרוסופט תמלא אחר ההצעות שלי, ה-Surface Pro 4 עלול להיות בלתי ניתן לעצירה. וכן, עמיתים עלונים, זה ה-Surface Pro 3 שבחיקי.