מייק ג'יליו חזר למקום בו התחיל.

הכתב של BuzzFeed, המדווח מערים סבוכות ברחבי המזרחאוקראינה, מדבר עם Mashable ביום שישי אחר הצהריים מהמלון שלו בדונייצק - לא בסלובאנסק, שם התכוון להיות.

הצבא האוקראיני היה אמור להתחיל אהתקפה על מעוז פרו-רוסיבסלובאנסק, אבל לחמושים מבוהלים שהוצבו במחסום מחוץ לעיר היו תוכניות אחרות.

ראה גם:

גיגליו עזב את המלון שלו בדונייצק מוקדם ביום שישי לאחר שקיבל הודעת טקסט מהעורך שלו שאומר שיש פעולה בסלובאנסק. זמן קצר לאחר יציאתו עם הנהג והמתרגם בגרור, התעמת גיגליו עם מחסום של צבא אוקראינה ונופף דרכו. לאחר מכן הם נתקלו במחסום מיליטנטי פרו-רוסי, שאנשי המיליציה שלו שאלו כמה שאלות לפני שנתנו להם לעבור. בהמשך היה מחסום שלישי, זה קצת יותר קרוב לעיר. אז נאמר להם לעצור לצד הדרך.

"הם בעצם לא ידעו מה לעשות איתנו. הם היו אמורים לתת לעיתונאים לעבור או מה?" אומר גיגליו על הגברים הפרו-רוסים במחסום. "הם התקשרו לממונים עליהם, ואחרי בערך 20, 30 דקות הגיעו אנשי המיליציה ואמרו שייקחו אותנו למפקדה הצבאית המקומית".

זה לא עמד למשא ומתן.

לגיגליו ולצוותו נגנבו המעילים והקסדות שלהם על ידי אנשי הכביש והובלו לעיירה מקומית שבה חמושים כבשו בניין ממשלתי.

אז הם נפגשו עם קבוצה של 10 אנשים - עיתונאים חטופים אחרים וצוותיהם - שנערמו במיניבוס של ארגון חדשות שנחטף עם מגבות על פניהם ומסקינטייפ סביב ראשיהם.

ביניהם הייתה קלריסה וורד מ-CBS News וכתבים מסקיי ניוז. (מַחלָקָהסיפרה את הסיפור שלהל-CBS הבוקר.)

"הם הסיעו אותנו לעיירה בשם הורליבקה, שלדעתם היא המפקדה הצבאית שלהם, לבניין אבטחה מקומי שהם כבשו", אומר גיגליו למאשבל. "הנסיעה ארכה בערך 45 דקות או שעה כי הם נסעו בדרכים אחוריות וכל הדרכים הסיבוביות האלה. הם היו צריכים לשאול הנחיות".

בכל פעם שהטנדר עצר למחסום פרו-רוסי אחר, חוטפי העיתונאים התקשרו קדימה כדי לקבל אישור לעבור, והמחיש, אומר גיגליו, שאין קו פיקוד ברור בין הקבוצות.

"כשעצרנו למעלה יכולת לשמוע את החבר'ה מניפים את הרובים שלהם", הוא אומר, "אז הם חושדים הדדית. אין כאן תיאום טוב במיוחד".

עצימת עיניים בנסיעה למקום שבו המיליציה הפרו-רוסית החזיקה אותנו, אבל שמעו אותם מתנפלים ברובים כשהתקרבנו למחסומים שלהם - חוסר אמון פנימי - מייק ג'יליו (@mike_giglio)2 במאי 2014

בסופו של דבר, הם הגיעו ליעדם.

"הם הביאו אותנו למקום הזה והם די הובילו אותנו מהאוטובוס למקום שבו החזיקו אותנו", אומר גיגליו. הוא מתאר את הבניין כבניין אחורי מבטון עם רצפת עפר ששימש ככל הנראה לאחסון.

"היינו צריכים לשים את הידיים על הקיר ולעמוד מול הקיר. עיתונאי אחד התחיל לבכות, ואמר 'אל תפגע בנו'. והם צעקו עלינו, חיסלו בחור אחד, ולקחו את כל החפצים שלנו".

זה היה מפחיד, אומר ג'יליו, אבל הוא ציין איך החוטפים שלו אמרו שהם יחזירו בקרוב את החפצים שלו, מה שהוא ראה כסימן טוב. "אני לא חושב שאל קאעידה אומר לך שאתה הולך לקבל את הארנק שלך בחזרה", הוא אומר.

לאחר מכן, החוטפים ערכו את מה שג'יליו מכנה "חקירת מיקי מאוס" שבה ביקשו מכל עיתונאי לציין את בירת המדינה הרשומה בדרכונים שלהם.

"אתה מייקל?" שאלו אותו. "מאיפה אתה?"

"ארה"ב," הגיב גיגליו.

"מהי הבירה?" הם שאלו. "וושינגטון," אמר.

"ואז הם גרמו לי לבטא 'גן'", אומר גיגליו.

כדי להוכיח שאני אזרח אמריקאי התבקשתי לתת שם לבירת ארה"ב ואז לבטא את המילה "גן". עברתי את המבחן הזה.- Mike Giglio (@mike_giglio)2 במאי 2014

גיגליו אומר שאין לו מושג למה הם יבקשו ממנו לומר את המילה הזו, אבל הוא חושב, "מנסה לשפוט אם ההגייה שלי הייתה אמריקאית?"

אישה חקרה את הקבוצה - היא הייתה היחידה שם שדיברה אנגלית הגונה - ושובה אחד היכה עיתונאי בריטי שהיא לא האמינה שהוא מלונדון.

מתרגם עם העיתונאים החטופים אמר להם שהוא שמע שיחה שדנה בהשארתם כבני ערובה. גיגליו חשב שתרחיש סביר יהיה כזה שבו ישאירו אותם כבני ערובה ובסופו של דבר ינסו לנהל משא ומתן על חילופי דברים.

אבל אז, כשהם עמדו בצריף עם רצפת העפר שלו בין גברים עם רובים, מצב הרוח השתנה לפתע.

"בשלב מסוים הם החליטו שישחררו אותנו", אומר גיגליו. "הם התנצלו, הורידו לנו את כיסוי העיניים, החזירו לנו את הדברים שלנו, גרמו לנו לספור את הכסף שלנו כדי לוודא שחסר משהו, נתנו לנו תה - ערכנו מסיבת תה קטנה ומגושמת - והם באו וניסו להסביר מה קרה."

ברגע שהם החליטו לשחרר אותנו -- ומתרגם שמע דיבורים על לקחת אותנו בני ערובה -- אנשי המיליציה הפרו-רוסית הגישו לנו בנימוס תה.— מייק ג'יליו (@mike_giglio)2 במאי 2014

מה שקרה, אומר גיגליו, היה שאנשי המיליציה נכנסו לפאניקה.

"יש מבצע בעיצומו, אף אחד מהם לא ידע מה לעשות, כולם כעסו מאוד, והכל היה מאוד חום הרגע", הוא אומר. "הם לקחו אותנו לאנשים שבאמת היו אחראים וקיבלו אדם שקול יותר מעורב, והם שחררו אותנו".

גיגליו מתאר את אחד האנשים האחראים כאנשי עסקים מקומיים. הגברים שלקחו אותו, הוא אומר, היו ככל הנראה מקומיים - לא שונה מהבחור שמנהל את החנות המקומית שלך בפינה.

"לחלק מהעיתונאים, לי ולפחות עוד אחד, הייתה הזמנה ממזכירת העיתונות של ראש עיריית העם. היינו אמורים להתקשר אליה, מה שעבד בעבר, אבל הם פשוט אומרים, 'עכשיו זה צבאי'. כולם משתגעים, אז ברור שהוא לא שולט. הם אמרו, "ראש העיר העם? מה זה אומר בכלל?'"

אבל גיגליו, שנעצר במצרים באוגוסט 2013 בזמן שדיווח על האחים המוסלמים, יותר מסומן מאשר מזועזע. הוא לא הגיע ללב הסיפור.