לאחר קריאהעדות קשה לאחרונהמאמר לגבי האם הפוריות "יורדת מצוק" בגיל 35, אני מרגיש שיש צורך בכמה ראיות מוצקות לגבי הסיכוי ללדת תינוק עם IVF. חלק מהדמויות שצוטטו במאמר נראות אופטימיות מדי --כמו דיווח על הפריה חוץ גופיתלפעמים -- וייתכן שזה בגלל שלא ברור מה המכנה. כך למשל, האמירה ש"שיעורי ההריון יציבים למדי (30-35%) לכל עובר המועבר עד גיל 30, אך יורדים ל-20% עד 40 ועומדים רק על 5% על 45" מצדיקה בדיקה.
טיפול IVF כולל מספר שלבים: תרופות פוריות לפיתוח מספר ביציות; שליפת הביצים; הוספת זרע לביצים בתקווה שיתפתחו עוברים; ולבסוף הליך העברת עוברים (ET) שבו שמים עובר ברחם בתקווה שהוא ישתיל ויגדל לתינוק. למרבה הצער, קיים סיכון שדברים ישתבשו בכל אחד מהשלבים הללו. יתכן שהאישה לא תגיב לתרופות הפוריות, ייתכן שהביציות לא יתאוששו וילודה חיה. העוברים עשויים שלא להתפתח או להשתיל. גם אם העובר אכן משתיל ונקבע הריון, עדיין קיים סיכון להפלה.
אז כשאנחנו שומעים נתוני אחוזי הצלחה של הפריה חוץ גופית אנחנו צריכים לשאול אם השיעור הוא לפי מחזור טיפול שהתחיל, לכל איסוף ביצית או לכל אישה שמגיעה לשלב של העברת העובר. כמו כן, "שיעור הריונות" אינו זהה לשיעור לידות חי מכיוון שחלק מהריונות אובדים.
'הצלחה' היא לידה חיה, לא הריון
כדי להמחיש את הנקודה הנההאחרון 2011נתונים סטטיסטיים על הצלחת IVF באוסטרליה וניו זילנד:
באותה שנה החלו 40,696 מחזורי טיפול. מתוכם 37,259 המשיכו לשלב איסוף הביציות ו-31,053 לשלב העברת העוברים. כתוצאה מכך, נקבעו 9,100 הריונות והיו 6,928 לידות. לכן, אם "הצלחה" מצוטטת כהריונות לכל העברת עוברים, הנתון הוא 29%. אם מצד שני הוא מצוטט כסיכוי ללדת חי לכל מחזור שהתחיל, זה יורד ל-17%.
בעוד ש-17% הוא נתון עגום למדי, זוהי הדרך הכנה היחידה לדווח על סיכויי הצלחה מכיוון שמה שאנשים רוצים ומצפים כשהם מתחילים מחזור IVF הוא לידה חיה.
ואז יש את ההשפעה שיש לגיל האישה על הצלחת הפריה חוץ גופית. ככל שהאישה מבוגרת יותר כך גדל הסיכון בכל שלב שהדברים לא יתנהלו כמתוכנן. בשנת 2011 הסיכוי ללידה חיה לכל מחזור טיפול שהתחיל היה 25.3% לנשים בגילאי 30-34 אך רק 6.6% לנשים בגילאי 40-44 ועגום של 1.2% לנשים בנות 45 ומעלה. לכן, בעוד שהפוריות לא "יורדת מצוק" בגיל 35, הסיכוי להרות (באופן ספונטני ועם הפריה חוץ גופית) ולעבור הריון נטול סיבוכים ותינוק בריא יורד בהתמדה לאחר גיל 35 ואחרי גיל 40 קלושים.
מכל הנשים שעברו הפריה חוץ גופית באוסטרליה ובניו זילנד ב-2011, 26.5% היו בנות 40 ומעלה, לעומת 22.8% ב-2007. המשמעות היא שעבור אחת מכל ארבע נשים שמתחילות הפריה חוץ גופית, הסיכוי ללדת הוא בסביבות 6% בכל פעם שהם מנסים. או, במילים אחרות, 94 מתוך 100 ניסיונות לא יביאו להולדת תינוק.
אבל האמונה שה-IVF יכולה לעזור להתגבר על אי פוריות הקשורה לגילנפוץוניכר בנתוני הפריה חוץ גופית: בעוד שרק 4.3% מהנשים שילדו בשנת 2011 היו בנות מעל 40, 26.5% מהמחפשות טכנולוגיית רבייה מסייעת (ART), הכוללת הפריה חוץ גופית, היו בנות 40 ומעלה, מה שמראה כי נשים מעל 40 שאינם מסוגלים להרות באופן ספונטני מחפשים ART כנראה בתקווה שזה יעזור.
לנשים ולגברים מגיע מידע טוב על הגורמים המשפיעים על הפוריות כדי לאפשר להם לקבל החלטות מושכלות ובזמן לגבי הלידה -- וזה כוללמידע נגיש, מבוסס ראיותעל הגורמים הניתנים לשינוי המשפיעים על הפוריות ומה אנשים יכולים לעשות כדי לשפר את הסיכוי שלהם להגשים את שאיפות הפוריות שלהם. ולמרות שה-IVF סייעה לאינספור זוגות להביא ילדים לעולם, חשוב שמי שמחליט לנסות הפריה חוץ גופית יקבלו מידע כנה ומציאותי לגבי הסיכוי שהטיפול יעבוד עבורם.
קארין המרברג אינה עובדת, מתייעצת, מחזיקה במניות או מקבלת מימון מאף חברה או ארגון שירוויחו ממאמר זה, ואין לה זיקות רלוונטיות.
[img src="https://counter.theconversation.edu.au/content/29412/count.gif" caption="" credit="" ]
