ההמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, תוך שמירה על עמדה "נייטרלית" כלפי תביעתו של פעיל האינטרנט אהרון שוורץ, לא הצליחה לעמוד בהתחייבותה לחילופי רעיונות חופשיים, כך מצא דו"ח.

MIT לא לקח בחשבון שוורץ היה "תורם ידוע לטכנולוגיית האינטרנט", על פי הדיווח של יום שלישי, בראשות פרופסורהאל אבלסון. שוורץ התאבד בינואר בזמן שהמתין למשפט באשמתו שפרץ לרשת בית הספר כדי להוריד מיליוני מאמרי מחקר.

האוניברסיטה, שמתגאה בקידום פתיחות, ומשרד המשפטים האמריקני ספגו ביקורת על תפקידם במרדף אחרי שוורץ, שנחשב לגיבור בעיני רבים בתנועה להפיכת מידע זמין בחינם. החוק שנהג לרדוף אחריו היה "מנוסח בצורה גרועה" כאשר "הוחל על מחשוב מודרני", על פי הדו"ח.

"העמדה של MIT אולי הייתה נבונה, אבל היא לא לקחה בחשבון כראוי את הרקע הרחב יותר של מדיניות המידע שנגדה פעלה התביעה ובה היו אנשי MIT באופן מסורתי מנהיגים נלהבים", נכתב בדו"ח.

בעוד הדו"ח מציג הזדמנות "ללמוד ולהוביל" בשאלות של גישה פתוחה, קניין רוחני ואתיקה, הוא גם מפיג מיתוסים על המקרה, אמר היום ל' רפאל רייף, נשיא MIT, במכתב שפורסם באתר בית הספר. יומיים לאחר התאבדותו של שוורץ, רייף ביקש מאבלסון, פרופסור למדעי המחשב שהיה תומך בולט בשמירה על גישה חופשית לתוכנה, להוביל את הסקירה.

'טייד'

"זה מבהיר ש-MIT לא תקף את אהרון שוורץ, לא ביקשנו תביעה פדרלית, עונש או מאסר, ולא התנגדנו לעסקת טיעון", אמר רייף.

חברתו של שוורץ, טארן סטינבריקנר-קאופמן, בתגובה לדיווח, כינתה את MIT כל דבר מלבד ניטרלי בתיק. עורכי הדין של MIT נתנו לתובעים גישה לעדים ולראיות תוך סירוב גישה לעורכי הדין של שוורץ, אמרה.

"כל מה ש-MIT היה צריך לעשות זה לומר בפומבי, 'אנחנו לא רוצים שהתיק הזה יתקדם'", אמר סטינבריקנר-קאופמן. "ההתנהגות של MIT לאורך כל התיק הייתה ראויה לגינוי, והדו"ח הזה הוא למען האמת סיד".

בפוסט בבלוג, לורנס לסיג, פרופסור בבית הספר למשפטים בהרווארד ופעיל באינטרנט, הטעים בעמדת הנייטרליות של MIT, ואמר שהיא התערבה בתיק קודם, שבו מעורב סטודנט מ-MIT, וכי היא הייתה יכולה לומר לתובעים שוורץ מורשה לעשות זאת. גישה למחקר במסגרת מדיניות הגישה הפתוחה של בית הספר.

ה"כשל" של MIT

"'נייטרליות' אינה מצדיקה אי-להרים טלפון, ולהגיד לתובע, 'היי, למעשה, הגישה שלו הייתה מורשית'", אמר לסיג. "אולי זה לא היה משנה. אולי התובע היה נשאר במסלול. אבל אז זה היה (עוד) כישלון של התביעה, לא של MIT".

בשיחת ועידה עם כתבים, אמר אבלסון כי החקירה נערכה ללא תלות בממשל MIT במשך יותר משישה חודשים. אלה שעבדו על הדו"ח בן 180 העמודים ראיינו כ-50 אנשים, כולל אנשי אכיפת החוק, עורכי הדין של שוורץ והסגל של MIT, וסקרו 10,000 עמודים של מסמכים, לדבריו.

"ניסינו לתת דין וחשבון מלא של העובדות", אמר אבלסון. הוא ועמיתיו ביקשו להימנע משיפוטים "כדי שאנשים יוכלו להגיע למסקנות משלהם".

עד מעצרו בינואר 2011, MIT לא היה מודע לכך שוורץ הוא האדם שמוריד מידע, לפי הדיווח.

האוניברסיטה לא פרסמה הצהרה על התביעה או עורך דינו של שוורץ מטעמו, בניגוד לרצון משפחתו והצוות המשפטי שלו ושני חברי הסגל, נכתב בדו"ח.

תחינת האב

אביו של שוורץ, רוברט, יועץ למעבדת המדיה של MIT, ביקש מבית הספר לעשות "הסדר" עם בנו, בדומה לזה שהושג עם הארגון ששמר על הספרייה הדיגיטלית של מאמרים אקדמיים שהורד. שוורץ התלונן שצוות ההגנה של בנו לא יכול לקבל סיוע מ-MIT, כמו גישה למסמכים ועובדים, והאוניברסיטה הפרה את זכויותיו על ידי מסירת חפצים לממשלה, נכתב בדו"ח.

"למה אתה הורס את הבן שלי?" אמר רוברט שוורץ בפגישה עם בכירי MIT בספטמבר 2011, על פי סקירת MIT.

בית הספר שמר על שתיקה בגלל "האמונה בתום לב, המבוססת על שיחות פרטיות עם התובע הראשי" שזה לא יעשה שום הבדל ויכול להחמיר את המצב עבור שוורץ, לפי הדיווח.

עורך דין של MIT אמר לתובע הראשי ב-21 ביוני כי "חלק מהאנשים ב-MIT צפויים לראות את התביעה באופן שלילי", על פי הדו"ח. עורך דין חיצוני של MIT אמר לתובע הראשי באוגוסט 2012 שהממשלה "לא צריכה להתרשם ש-MIT רוצה עונש מאסר על אהרון שוורץ".

לפני שוורץ בן ה-26 תלה את עצמו, קהילת MIT "הקדישה תשומת לב מועטה" למקרה ומעטים הביעו דאגה מהתביעה או מהשאלות שהיא העלתה לגבי חילופי מידע חופשיים.

"אנחנו כקהילה לא הצלחנו לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ש-MIT הציבה לעצמה בעבר", אמר אבלסון לכתבים.