מאות גופות - יותר מדי מכדי לספור - נותרו פזורות בשיח בניגריה מהתקפה קיצונית איסלאמית שארגון אמנסטי אינטרנשיונל הציע ביום שישי הוא "הטבח הקטלני ביותר" בתולדות בוקו חראם.
ראה גם:
מייק עומרי, דובר הממשלה בנושא המרד, אמר שהלחימה נמשכה ביום שישי עבור באגה, עיירה על הגבול עם צ'אד שבה מורדים תפסו בסיס צבאי מרכזי ב-3 בינואר ותקפו שוב ביום רביעי.
"כוחות הביטחון הגיבו במהירות, ופרסו נכסים צבאיים משמעותיים וביצעו תקיפות אוויריות נגד מטרות מיליטנטיות", אמר עומרי בהצהרה.
ראש המחוז, באבא אבא חסן, אמר שרוב הקורבנות הם ילדים, נשים וקשישים שלא יכלו לרוץ מהר מספיק כאשר מורדים נסעו לתוך באגה, ירו רימוני רקטות ורובי סער על תושבי העיר.
"הקטל האנושי שבוצע על ידי מחבלים של בוקו חראם בבגא היה עצום", אמר מוחמד אבא גאווה, דובר אזרחים חמושים גרוע בקבוצת הגנה הנלחמת בוקו חראם, ל-Associated Press.
לדבריו, הלוחמים האזרחיים ויתרו על הניסיון לספור את כל הגופות. "אף אחד לא יכול היה לטפל בגופות ואפילו בפצועים קשה שאולי מתו עד עכשיו", אמר גבע.
בהצהרה של אמנסטי אינטרנשיונל נאמר שיש דיווחים שהעיירה נהרסה ועד 2,000 בני אדם נהרגו. עם זאת דיווחים בתקשורת מציבים את הנתון על מאות.
אם זה נכון, "זה מסמן הסלמה מטרידה ועקובה מדם של המתקפה המתמשכת של בוקו חראם", אמר דניאל אייר, חוקר ניגריה מטעם אמנסטי אינטרנשיונל.
היום העקוב מדם הקודם במרד כלל חיילים ירו בעצירים לא חמושים ששוחררו בהתקפה ב-14 במרץ 2014 על צריפים צבאיים של Giwa בעיר Maiduguri. אמנסטי אמרה אז שצילומי לוויין מצביעים על יותר מ-600 בני אדם נהרגו באותו יום.
המרד שנמשך 5 שנים הרג יותר מ-10,000 בני אדם בשנה שעברה בלבד, לפי המועצה ליחסי חוץ בוושינגטון. יותר ממיליון בני אדם עקורים בתוך ניגריה ומאות אלפים נמלטו מעבר לגבולותיה לצ'אד, קמרון וניגריה.
עובדי חירום אמרו השבוע שהם מתקשים להתמודד עם עשרות ילדים שהופרדו מהוריהם בכאוס של התקפות התכופות והקטלניות של בוקו חראם.
שבעה ילדים בלבד התאחדו עם ההורים ביולה, בירת מדינת אדמאווה, שם לכ-140 אחרים אין מושג אם משפחותיהם בחיים או מתות, אמר סעד בלו, מתאם חמישה מחנות פליטים ביולה.
הוא אמר שהוא אופטימי שמפגשים נוספים יגיעו כאשר התושבים יחזרו לעיירות שהצבא כבש מחדש מקיצונים בשבועות האחרונים.
סולימאן דאודה, בן 12, אמר שהוא רץ לתוך השיחים עם שכנים כשקיצוניים תקפו את הכפר שלו, אסקירה אובה, ליד יולה בשנה שעברה.
"ראיתי אותם הורגים את אבא שלי, הם טבחו בו כמו איל. ועד עכשיו אני לא יודע איפה אמא שלי", אמר ל-Associated Press במחנה הפליטים דאוור ביולה.
