אל דאגה: חוסר ידע בעברית לא ימנע מכם ליהנות מהטריילר לבכורת הבימוי של נטלי פורטמן, "סיפור על אהבה וחושך".
למרות שהבית ספר העברי לא הכין אותי כראוי להבין את פרויקט התשוקה של פורטמן (היא כתבה, ביימה וכיכבה בו), למזלי אבי הרב היה זמין לעזור.
להלן הטריילר הבינלאומי לסרט, שהוקרן בבכורה בקאן במאי וכרגע אין לו תאריך יציאה בארה"ב.
הסרט מבוסס על הרומן האוטוביוגרפי של עמוס עוז משנת 2002 על ילדותו בירושלים בשלהי המנדט הבריטי ושנותיה הראשונות של מדינת ישראל. בסרט, פורטמן מגלמת את אמו של עוז.
והנה התרגום הרשמי של הטריילר, באדיבות בארי וינברגר. אבא שלי, שמתרגש לקראת הסרט, מתייחס לעוז כ"פוקנר הישראלי".
הטריילר נפתח עם מסך כהה ואישה אומרת, "לך לישון". ילד עונה, "אני לא עייף." האישה - נטלי פורטמן - משיבה, "טוב, בוא נמצא (ביחד) סיפור."
התמונה מתחלפת לגבר, אישה ונער צעיר שנחים מתחת לעץ גדול, עם שינוי מהיר לאישה ולילד על ספסל בחדר המתנה של בית מרקחת. המספר מדבר במשפט עברי ידוע: "אף אחד לא יודע דבר על אף אחד".
זה משתנה במהירות לילד באמבטיה, כשהאישה אומרת, "כמו כן, אף אחד לא מכיר את עצמו." הבאה היא שוב האשה; המספר אומר שאנשים שיודעים משהו לא יודעים כלום.
לאחר כמה חתכים מהירים, נראה הילד הצעיר אומר לגבר ולאישה, "אמא, אתה בסדר?"
לאחר מכן אתה רואה רופא שבודק את האישה. מישהו - לא ברור אם זה הרופא, המספר או הגבר - אומר, "היא מענישה את עצמה, רק בשביל להעניש אותי". לצילומים הבאים יש קריינות נשית: "ואם לפעמים אנחנו יודעים משהו אחרי הכל, זה אפילו יותר גרוע."
ואז הקול הנשי אומר, "עדיף לחיות בלי לדעת כלום, מאשר לחיות במקרה." נברשת מתפוצצת.
שמה של נטלי פורטמן בעברית מופיע; מעל שמה כתוב שזו הופעת הבכורה שלה בבימוי. לאחר חתכים מהירים נוספים, אדם אומר, "המדינה שלנו באמת הולכת להתקיים בתוך השער". נטלי פורטמן עונה: "לא, זה לא יעמוד/קיים. אין שער."
רגע לפני כמה יריות של סטירות, הילד אומר, "זה הכל תהום". סטירה, סטירה.
ואז שקופית של פשוט המילה העברית: DREAMING. ואז אתה רואה מישהו ישן. בשקופית הבאה כתוב בעברית "This is living".
אחרי עוד כמה צילומים, אתה רואה את נטלי פורטמן במיטה. היא אומרת, "ספר לי סוף סוף...." לאחר מכן היא אומרת לבנה, "מה אני אוהבת בך במיוחד?"
יש שקופית של שמו של עמוס עוז בעברית, ואחריה, שוב, "מה יש בך שאני אוהב במיוחד?"
השקף הבא: "כמה הרשעות?" הבא: "גיהנום אישי." ואז, כאשר נטלי פורטמן קופצת לנהר: "קצת חבל?"
זה מסתיים בביטוי "אדם לאדם" שהוא אדם לאדם (או אישי), ו"גן עדן": גן עדן. לבסוף, שם הסרט: סיפור על אהבה וחושך.