נייט סילבר, כמעט בכל דמיון, הוא אחד העיתונאים המשפיעים ביותר של עידן האינטרנט.
ההתחלה שלו כעורך ראשי, לעומת זאת, מתגלה כהתעוררות גסה.
[seealso slug=https://veit.uno/tech/amandine/2014/03/08/nate-silver-fivethirtyeight-sxsw/]
המבקרים הטעו את האתר החדש שלו,FiveThirtyEight, מאז השקתו ב-17 במרץ עם מגוון נקודות אחיזה כוללחוסר גיוון, שאלות על כתב האקלים שלה והפוסט הראשוני שלו, ואכזבה כללית מהתוכן באתר.
וכמובן שזה לא יהיה האינטרנט בלי מנה בריאה של סרק.
למה כולם שונאים את נייט סילבר, בתרשים אחד - בלייק הונשל (@blakehounshell)19 במרץ 2014
סילבר אינו זר לזלזול בעבודתו. הוא הפך למטרה פופולרית שלהתקפה מצד שמרניםשחש שהמודל שלו מועדף בצורה בלתי הוגנת לדמוקרטים לקראת הבחירות ב-2012. המודל של סילבר בסופו של דבר חזה במדויק את הנטיות הנשיאותיות שלכל 50 המדינות, הורס מבקרים ודוגמניות יריבות כאחד.
אבל לכל אחד יש את נקודת השבירה שלו.
אף אחד מהקולות במקהלת המבקרים לא היה חזק כמופול קרוגמן, הכלכלן זוכה פרס נובל, המשמש גם כבעל טור במגרשי הריצה הישנים של סילבר, הניו יורק טיימס.
קרוגמן, שיש לו בלוג משלו שכותרתו "מצפונו של ליברל", פרסם מספר פוסטים המציגים את הביקורת שלו או את הביקורת של אחרים. הוא חטף כמה אגרופים בעצמו,כותב לאחרונהעל FiveThirtyEight: "עד כה זה נראה כמו משהו בין אכזבה לאסון".
כסף אינו חף מאשמה בעניין. בראיון ל"ניו יורק מגזין" ימים ספורים לפני השקת FiveThirtyEight, סילבר צירף את כותבי הכתבות ב"טיימס" עם אלה של הוושינגטון פוסט ווול סטריט ג'ורנל כ"קיפודים" שיודעים "דבר אחד גדול".
"הם לא מאפשרים הרבה מורכבות בחשיבה שלהם. הם מושכים חוטים מראיות חלשות מאוד ומסיקים על סמך מסקנות גדולות", אמר סילבר למגזין.
סילבר וקרוגמן החליפו אז דוקרנים באמאמר תזכיר נקודות דיבור,
נראה היה ביום רביעי שסילבר הרגיש שהוא ו-FiveThirtyEight ספגו מספיק ביקורת לאחר שקרוגמן פרסם פוסט בשם "Data as Slogan, Data as Substance", אשר פירטה את הפרשנות השלילית ברובה של בלוגרית הכלכלה נואת סמית'.
סילבר ירה בחזרה בקרוגמן עם עוד קצת עיתונות נתונים שהראתה את המומחה לכלכלה של טיימס לוקחטון שלילי יותר בהחלטעל סילבר מאז שעזב את העיתון.
"אמנם זה יכול להיות קל להוציא מגמה מזויפת ממספר מצומצם של נקודות נתונים, אבל ההבדלים מובהקים מאוד סטטיסטית", כתב סילבר בפוסט.
מה שהיה בעיקר דיון מבוסס תוכן הפך לאישי, ומשך תשומת לב שלילית עוד יותר לסילבר ולאתר החדש שלו. בין מגוון פוסטים על הריב,ציין דיוויד וייגל של סלייטשנראה שלסילבר יש רעיון ליברלי לגבי מהו פוסט "חיובי".
אחרים קפצו פנימה בשבחים על תגובתו הנועזת של סילבר.
אני אוהב את זה.https://t.co/aKXC3lbLX3בְּאֶמצָעוּת@fivethirtyeight
- מייקל ארינגטון (@arrington)27 במרץ 2014
אם אתה שואל@FiveThirtyEight,@FiveThirtyEightילך@FiveThirtyEightעליך.https://t.co/PVaOTWctHY
- ג'ואל שטיין (@thejoelstein)27 במרץ 2014
עבור בעל טור, שינוי טוןhttps://t.co/zIzCPR3Bvg(זו עכשיו הגדרת ספר הלימוד של כוויה חולה)
— פארהאד מנג'ו (@fmanjoo)27 במרץ 2014
עיתונאים נוטים להיות קשים בעצמם, וסילבר אינו יוצא דופן. התקשורת ציפתה בקוצר רוח ל-FiveThirtyEight. סילבר עזר להגדיר מחדש נתונים וניתוח פוליטי בזמן שהיה ב"טיימס". אם זה מה שהוא יכול לעשות עם בלוג, תארו לעצמכם מה הוא יכול לעשות עם אתר אינטרנט שלם שמוכר על ידי ESPN ו-ABC.
"אני חושב שכל הביקורות על אתר 538 החדש מבוססות על הרעיון שנייט סילבר הוא יוצא דופן ויכול לעשות טוב יותר מאמצע החבילה", כתב נואה סמית' בעדכון לפוסט בבלוג שקרוגמן ציטט. "זו הקללה של ציפיות גבוהות".
