אַשׁרַאי:
הו, הרגעים האולימפיים האלה. טקס הפתיחה בן שלוש השעות היה מלא בהם, הכל מג'יימס בונד מלווה את המלכהלאצטדיון (באמצעות מסוק ומצנח!) לוולדמורט ותינוק ענק בגובה 10 קומות (אל תשאלו) ואולי הטוב מכולם, מר בין האהוב, הלא הוא רואן אטקינסון, מאבד את עצמו ב"מרכבות מונטאז' של אש". מרהיב, בלתי נשכח, ויראלי ובעיקר, לגמרי לא זמין.
אַשׁרַאי:
מדוע, למשל, NBC לא פשוט ניהלה את הטקסים בשידור חי אחר הצהריים (בסביבות 14:30 ET) ואז ניהלה אותם שוב בערב במקום לנסות להעמיד פנים שטקס הפתיחה עדיין לא התרחש? הניסיון של NBC וה-IOC לשלוט בזרימת התוכן והמידע נכשל כמעט מיד כשהמשתתפים וחברי הקהל החלו לצייץ בטוויטר ולאינסטגרם, וחמור מכך, לפחות אתר אחד התחילהזרמת וידאו בתוליבשידור חי מהאירוע.
מְעַצבֵּן? כן, אבל רבים מאיתנו היו מוכנים לבלוע את זה ולמעשה, התכופפו מאוחר יותר באותו לילה כדי לצפות בטקס הפתיחה ששודר מחדש.
כשרגע בלתי נשכח אחד אחרי השני ריצד לנגד עינינו, התחלנו לחפש ולחלוק רגעים בלתי נשכחים. סרטון בונד, מצאנו. זה היה חמוד לצפותהמלכה משחקת יחדכשדניאל קרייג בעל פרצוף לא פחות נתן את ההופעה הסטואית הטובה ביותר שלו בבונד כשהוביל את המונרך המזדקן להופעה חיה באצטדיון בלונדון.
NBC דאגה לסחוט עשרות פרסומות לשידור החוזר. שוב, היינו בסדר עם זה. לפחות המחזה היה טוב והופעות כמו נגן הסינת' המטופש של אטקינסון, היו זהב ויראלי.
ראה גם:
מכיוון שעברו שעות מאז ההופעה החיה, הופיעו מספר גרסאות של קטע אטקינסוןיוטיוב. אף אחד מהם לא היה רשמי. זה נראה מוזר, אבל Mashable, כמו חנויות אחרות בחרו את הטוב ביותר לשתף. תוך דקות הסרטון נעלם והוחלף בהודעה זו:
"הסרטון הזה מכיל תוכן מהוועד האולימפי הבינלאומי, שחסם אותו מטעמי זכויות יוצרים".
סרטונים אחרים הופיעו, אך עד מהרה נכנעו לאותו גורל. זה היה משחק דיגיטלי של חפרפרת.
בכל הזמן הזה, אין סרטון רשמי מ-NBC. מה הם חשבו? מנהלי הרשת היו צריכים לדעת שזו פנינה ובכל זאת הם לא יכלו להציע זאת.
אבל זו הסיבה שזה ממש מציק לי. חלק עיקרי מחגיגות טקס הפתיחה הוקדש למחווה ל... לחכות לזה... לאינטרנט ולרשתות חברתיות. הכל היה על איך האינטרנט מחבר אותנו ומאפשר לנו לתקשר, איך המדיה החברתית משפיעה על חיינו. לשם המחשה, IOC השתמש בסיפור המקסים של מפגש של זוג צעיר ולאחר מכן השתמש במגוון מדיה דיגיטלית וחברתית כדי להישאר מחובר. פייסבוק לא מופיע, אבל יש משהו על המסך שנראה קצת כמוהו. היו גם הרבה ריקודים, מוזיקה ואפילו מסיבת בית - עם בית אמיתי. אם ההודעה לא הייתה ברורה מספיק, ה-IOC היכה את ההודעה על ידי הרמת הבית הענק כדי לחשוף דמות בודדה יושבת ליד מחשב - טים ברנרס-לי. אבי האינטרנט.
ברנרס-לי המשיכה לכתוב ציוץ חי לעולם:
זה מיועד לכולם#לונדון2012 #oneweb #טקס פתיחה@קרן אינטרנט@w3c- טים ברנרס-לי (@timberners_lee)27 ביולי 2012
אמרתי שזה בשידור חי? הציוץ הזה יצא ברחבי העולם בזמן שחלק ניכר מהעולם לא יכול היה לראות את האירוע. עד שראיתי את זה, ברנרס היה רק רוח רפאים דיגיטלית והציוץ שלו היה בן שלוש שעות. שעות לאחר מכן, החלק הזה של הטקס עדיין לא היה זמין ביוטיוב או בכל מדיום דיגיטלי אחר.
הבטחת קטעי הווידאו האלה זמינים לשיתוף בהקדם האפשרי היא האינטרס של ה-IOC ו-NBC. אם אנשים ימצאו את הקישורים, הם ישתפו אותם ברשתות החברתיות שלהם, ויבנו עוד יותר באז למשחקים ולאינספור הדרמות האנושיות הקטנות שהתרחשו בתוכם. אם NBC יושבת על הידיים, או ה-IOC מכריח אותה לשבת על הידיים עד שעות או ימים לאחר הרגעים הויראליים, הם די מבטיחים שהרגעים הללו לא יהפכו לוויראליים וישפיעו מעט או לא על בניית מעורבות בגודל אולימפי .
משהו כאן לא בסדר. אם זו האולימפיאדה הכי מחוברת אי פעם, אז אני חושב שהיה נתק גדול.
