עדיין לא שוויוני

הזוגות החד-מיניים בצפון אירלנד עדיין מחכים להינשא

שונה מורי

BELFAST, צפון אירלנד - לפני שנה הרפובליקה של אירלנד עשתה היסטוריה, והפכה למדינה הראשונה בעולם לחוקק חוק לנישואים חד מיניים, אבל מעבר לגבול בצפון אירלנד זוגות עדיין מחכים. "אתה עומד עם הפנים שלך מול הזכוכית אצל עמיתיך בדרום", אומר שיין סוויני בן ה-30, במקור ממחוז פרמנאג. ב-22 במאי 2015, 62% מהאנשים ברפובליקה של אירלנד תמכו בהרחבת זכויות הנישואין האזרחיות לזוגות חד מיניים - זה היה יום מר ומתוק עבור רבים בקהילת הלהט"ב בצפון אירלנד. "זהו סימן לזמנים שבהם אנחנו לוקחים רמזים חברתיים מהדרום", אומר סוויני, ומצביע על האופן שבו הרפובליקה האירית הוגדרה פעם כ"מדינה קתולית" להפליא בהתבסס על החוקים והמנהגים הדתיים שלה, במיוחד בנושאים חברתיים.

צפון אירלנד, שבה זוגות חד מיניים יכולים להיכנס לשותפויות אזרחיות, לא רק יוצאת מהכלל עם שאר האי אירלנד, אלא עם שאר בריטניה; אנגליה ווילס אישרו נישואים חד-מיניים ב-2013 וסקוטלנד בעקבותיה ב-2014. עם זאת החברה בצפון אירלנד הופכת פתוחה יותר לנושא של שוויון זכויות זוגיות;סקריםמאז ההצבעה של מאי מראה תמיכה של 68% בנישואים חד מיניים. אפילו בקרב פוליטיקאים בצפון אירלנד - שאינם ידועים בדרך כלל בהקרנת דעות ליברליות בנושאים חברתיים - נוצר קונצנזוס הרמוני עם שינוי עמדות. בנובמבר 2015, התקבלה הצבעה על נישואים חד מיניים על ידי רוב חברי אספת צפון אירלנד בפעם הראשונה. ההצעה נחסמה אז על ידי חברי המפלגה הדמוקרטית הדמוקרטית השמרנית שהפעילו את מנגנון "עתירת הדאגה" חקיקה בצפון אירלנד, הדורשת רוב חוצה קהילה כדי שצעד יעבור. המנגנון, שהוצג כאמצעי הגנה, נועד להגן על מיעוטים באזור שהיה פעם מפולג מאוד.

"אני פשוט לא מבין מה יש בי שהם כל כך מפחדים ממנו", אומר סוויני. גם סוויני וגם ארוסתו, איאין מקייב בן ה-24, כמו רבים מאנשי הלהט"ב הצעירים בצפון אירלנד, חוו חוויה שונה מזו של הדורות הקודמים. בשנת 1990, דודו האהוב של סוויני גבריאל הותקף על ידי צבאות למחצה בגלל נטייתו המינית - - הוא מת בהתאבדות זמן קצר לאחר מכן. "זה היה הרסני עבור המשפחה", אומר סוויני. לעומת זאת, מקייב, שעובד כסטודנט לעובד סוציאלי בבלפסט, חווה חוויה שונה בתכלית מבחינת האופן שבו בני גילו ראו את המיניות שלו. אנו שומעים פוליטיקאים באים עם מונחי גנאי", הוא אומר ומוסיף כי לא היו לו "התקפות ישירות" מאנשים רגילים. למרות הניסיון של מקייב, שירות המשטרה של צפון אירלנד אומר כי התקפות הומופוביות גדלו מדי שנה מאז 2005 כשהחל לאסוף את הנתונים האלה - ב-2015, היו 339 אירועים.

לורה מקי בת ה-32 אומרת שתמיד ידעה שהיא נמשכת לבנות, אבל להיות הומו בצפון אירלנד "אי אפשר להשיג" כ"דרך חיים". זה לא היה "טבעי" ללכת נגד הסטטוס קוו של הקהילה שלה. , היא אומרת. היא נזכרת בשכנים שבהם גדלה ותיארו הומוסקסואליות כ"מגעילה". לורה וארוסה, ג'יין רובינסון בת ה-34, הם גם הורים לבתה בת השמונה של לורה אבי". מערכת היחסים שיש להם פשוט יפהפיה - זה משמח אותי כל יום", אומר מקי מרובינסון ואבי ביחד. הזכות להתחתן תגבש את הקשר והאיחוד של משפחתם, הם אומרים. נישואים חד מיניים "שולחים מסר מלמעלה למטה" שכולם שווים, אומר מקי.

בני הזוג מתכננים טקס חתונה שיתקיים בעוד שנה וחצי. הם תולים תקווה קלושה שהאיחוד שלהם עד אז יהיה שווה לזה של זוגות מהמין השני. "זה מרגיש כאילו זה עדיין קרב עלייה, אבל נגיע לשם במוקדם ולא במאוחר", אומר רובינסון. בטוח שנישואים חד מיניים יהפכו לזכות בצפון אירלנד לפחות בחמש או 10 השנים הקרובות." זה יהיה מדהים אם זה היה בעוד שנה ולא נצטרך להיות שותפות אזרחית", היא אומרת. רובינסון הציע למקי נישואים לאחר שהאחרון אישר לבסוף לאביה שהם זוג.

"הייתי האדם הכי הומופובי בבית הספר - זה היה כיסוי", נזכרת סאלי ברידג' בת ה-48, ספרנית באוניברסיטת קווינס. היא ובן זוגה קתרין קוברט הם במקור מאנגליה וצרפת. סאלי עברה לבלפסט ב-1990, שם ניהלה יחסים חשאיים עם נשים אחרות והתנגדה להיות הומו בגלוי במשך כמה שנים. היא נישאה לגבר ונולדה לה בן לאחר חמש שנים. במהלך ההיריון היא החליטה לצאת. "אני אומר שהיציאה החוצה הייתה הדבר הכי אנוכי שעשיתי אי פעם", אומר ברידג'. "הייתי נשוי וגדל בתוכי ילד, אבל הייתי צריך להיות כנה". לבני הזוג הייתה שותפות אזרחית ב-2006, והם מאמינים שהגישה לנישואים שוויוניים תביא לסיומה גם לצורות מקובלות של הומופוביה ובריונות הומופובית.

עברו עשר שנים מאז שהחליפו את נדריהם ובני הזוג עדיין מאוד מאוהבים; "העיניים שלה, החיוך שלה, האדיבות שלה", אומרת קובר, הם הדברים שהיא הכי אוהבת בברידג'. "האינטליגנציה שלה", אומרת ברידג' היא התכונה היקרה ביותר של קובר". "לעולם לא יפסיק" עד שהקהילה הגאה תהיה שווה בעיני החוק. לדבריה, הסטטוס הנוכחי "מעודד" בריונים ונותן למשפחות סיבה להרגיש שנאה ופחד.

מלאכי אוהרה בת ה-36, פעילת זכויות להט"ב וחברה במפלגת הירוקים בצפון אירלנד, אומרת שחלק גדול מההתנגדות לנישואים חד מיניים נובעת מהפחדהעל ידי כמה שאומרים שקבוצות דת וכנסיות ייאלצו לנהל נישואים חד מיניים אם תתקבל חקיקה. "זו שטות מוחלטת", הוא אומר. כמו בכל חלקי בריטניה שבהם נישואים חד מיניים הם חוקיים, ההצעה היא להרחיב את הזכות לנישואים אזרחיים, כלומר קהילות מבוססות אמונה אינן מחויבות להציע זאת. כשהן עברו את משאל העם ברפובליקה של אירלנד, O "הרה אומר שהוא היה "הרס רגשי ליום אחד". אמא שלו התקשרה אליו ושאלה: "מתי אני קונה כובע?" זה באמת היה "מריר מתוק", הוא נזכר. בן זוג, מייקל מקארטן בן ה-35 עובד עבור ארגון צדקה לבריאות מינית בבלפסט. הייתה לו תקופה קשה כשיצא לראשונה, בהתבסס על הדעות הדתיות המוחזקות של משפחתו וקהילתו. זה לא היה "ייחודי" שהגיע מרקע כפרי, הוא אומר.

בעוד שמשפחתו והחברה שלו בצפון אירלנד המשיכו הלאה מאז, מקרטן אומר שדעותיהם של פוליטיקאים מסוימים - למרות שהם מיעוט, הם חזקים מאוד. השימוש במילים כמו "תועבה" מצד נבחרים הוא "הפוגע ביותר", הוא מספר חברים ב-DUP השתמשו בזהמִלָהבעבר, כולל חבר אספת צפון אירלנד תומס ביוקנן ואיריס רובינסון, חברת הפרלמנט של DUP, ואשתו של השר הראשון לשעבר, פיטר רובינסון. הוא מזהיר ש"הומופוביה מופנמת" עלולה לפעמים להוביל לבעיות נפשיות, כולל מחשבות התאבדות. "הייתי פושע בימי חיי", אומר מקרטן בהתייחסו לעובדה שהומוסקסואליות נפגעה רק בצפון אירלנד. שנות ה-80 "חשוב שהחקיקה הזו תעבור עבור הדור המתפתח, כדי שיהיה להם יותר גאווה בתוכם".