הנשיא אובמה יצטרף עם מנהיגי 18 מדינות אחרות כמו גם מייסד שותף של מיקרוסופט ביל גייטס ביום שני בפסגת האקלים של האו"ם בפריז כדי להשיק הרחבה היסטורית במימון מחקר ופיתוח של אנרגיה נקייה.

המימון הזה יגיע הן בצורת מימון מהמגזר הציבורי והן בגיבוי מהמגזר הפרטי, ויחד הם עשויים להוות את ההשקעות הגדולות ביותר בטכנולוגיות אנרגיה נקייה בהיסטוריה.

במסגרת תוכנית המגזר הציבורי, המכונהחדשנות משימה, כל מדינה המשתתפת תתחייב להכפלת מימון המחקר והפיתוח שלה בחמש השנים הקרובות.

זה יביא את המחקר הכולל של אנרגיה נקייה בקרב 20 המדינות המשתתפות לכ-20 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות. אמנם מדובר בעלייה גדולה, אבל כמה מומחים קראו להקדיש סכומים גדולים בהרבה למחקר כזה, לאור הצורך הדחוף להתרחק מדלקים מאובנים כמו פחם, נפט וגז טבעי על מנת להגביל את ההתחממות הגלובלית.

עבור ארה"ב, שמוציאה 5 מיליארד דולר בשנה על מחקר טכנולוגיות של אנרגיה נקייה - הכי הרבה מכל מדינה בעולם - המחויבות החדשה תדרוש הגדלת מימון כזה ל-10 מיליארד דולר לפחות עד שנת הכספים 2020.

20 המדינות שהשיקו את היוזמה כוללות מדינות קטנות כמו דנמרק, שבה פועלת אנרגיה רוחנית נרחבת, ופלטים מובילים כמו ארה"ב, סין, הודו וברזיל. כמו כן מעורבות שתי מדינות במזרח התיכון, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, כמו גם גרמניה, קנדה, צרפת, בריטניה, אוסטרליה, אינדונזיה ודרום קוריאה, בין היתר.

מדינות ה-Mission Innovation מייצגות יחד כ-80% מהוצאות המחקר והפיתוח העולמיות של אנרגיה נקייה וכ-75% מהפליטות העולמיות של פחמן דו חמצני ממגזר החשמל, הכפלה של תקציבים אלו עשויה להניב פריצות דרך אנרגטיות חדשות תוך שליחת איתות למדינות מתפתחות. קוראים ליותר סיוע ממדינות מתועשות שגרמו לרוב ההתחממות הגלובלית עד כה.

"ממש מחוץ לשער, ההודעה הזו נותנת דחיפה משמעותית לשיחות בפריז", אמר אנדרו סטיר, נשיא ומנכ"ל מכון המשאבים העולמי, בהצהרה.

היוזמה פתוחה להשתתפות של מדינות נוספות, כאשר גורמים רשמיים בארה"ב מציינים עלייה בהתעניינות רק בשבועות האחרונים.

לחלק מהמדינות המעורבות ב-Mission Innovation, כמו הודו, יש סדרי עדיפויות אנרגטיים שמטרתם בעיקר להגדיל את הגישה לאנרגיה, במקום לצמצם את פליטת גזי חממה, ויוזמה זו נתפסת כדרך אפשרית להשיג מטרה זו מבלי להגדיל את פליטות ההתחממות הגלובלית. מזהמים כמו פחמן דו חמצני ומתאן.

ג'ק מא, ריצ'רד ברנסון, מארק צוקרברג ושמות גדולים אחרים מצטרפים למאמץ טכנולוגי נקי

יחד עם הגידול הזה במימון הציבורי, קבוצה של 28 משקיעים בעלי פרופיל גבוה, בראשות מייסד שותף של מיקרוסופט והפילנתרופ ביל גייטס, תכריז גם על תוכנית למתן תמיכה לפרויקטים מסוכנים בשלבים מוקדמים של טכנולוגיה נקייה בתעשייה ובפיתוח. בעולם, על מנת להגביר את הפריסה הסופית של טכנולוגיות כאלה. (שעריםמחויב בעברלהוציא מיליארד דולר מכספו על מחקר אנרגיה נקייה במהלך חמש השנים הבאות.)

ידוע בתור הקואליציית אנרגיה פורצת דרך, המאמץ במגזר הפרטי ישלים את המהלכים של המגזר הציבורי לנסות לדחוף טכנולוגיות חדשות על פני "עמק המוות" הנורא המתרחש כאשר יש מעט מימון לדחוף רעיונות בסיכון גבוה שיש להם זמן החזר ארוך על ההשקעה.

בנוסף לגייטס, יוזמה זו זוכה לגיבוי של מייסד Virgin Group, ריצ'רד ברנסון, מייסד פייסבוק, יו"ר ומנכ"ל מארק צוקרברג, איש ההון סיכון ג'ון דור, מנכ"ל Salesforce, מארק בניוף, מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס, יו"ר קבוצת עליבאבא ג'ק מא, מייסד לינקדאין. ריד הופמן.

מערכת אוניברסיטת קליפורניה, באמצעות מנהל ההשקעות הראשי שלה, היא גם חלק מקואליציית האנרגיה פורצת הדרך.

בריאן דיזה, יועצו הבכיר של הנשיא אובמה, תיאר את גייטס כ"ארכיטקט האינטלקטואלי" מאחורי המאמץ במגזר הפרטי.

מערכת עקרונות ההשקעה של הקואליציה קובעת שרק באמצעות שותפויות ציבוריות-פרטיות ניתן להרחיב את הגישה לאנרגיה במדינות מתפתחות תוך הפחתת הפליטות העולמיות.

"אנחנו לא יכולים לחכות שהמערכת תשתנה במחזורים רגילים", כתב גייטס.

לארה"ב יש את תקציב המחקר והפיתוח הגדול ביותר בעולם הקשור לאנרגיה, אבל זה היה חלק קטן - רק 0.4% - מסך ההוצאות הפדרליות על אנרגיה נכון לשנת 2013, לפי מאמר שפורסם בעיתון גייטס באתר האינטרנט של הקואליציה.

באופן דומה, תקציבי המחקר של המגזר הפרטי בקרב חברות אנרגיה נמוכים מתקציבים כאלה בחברות אחרות, ועומדים על 0.23% בלבד מסך ההכנסות, לפי מאמר מחקר שכתב גייטס. זאת בהשוואה לתקציבי מחקר של כ-15% מההכנסות של חברות IT, מצא המאמר.

גייטס זיהה סוללות זרימה וצבע סולארי בין הטכנולוגיות המבטיחות, אך בעלות הסיכון הגבוה, שראויות להשקעה נוספת במגזר הפרטי. אם זה יעבוד, צבע סולארי יכול יום אחד להפוך כמעט כל משטח לפאנל אנרגיה סולארית.

"בני אדם שינו את תזונת האנרגיה שלהם בעבר, אבל אף פעם לא כל כך מהר כמו שאנחנו צריכים היום. לזוז מהר זה חסר תקדים, וזו עוד סיבה להתחיל עכשיו", כתב גייטס.

בעוד ששתי היוזמות יוצאות לדרך בפריז ביום שני, הן נפרדות מבחינה טכנית, לפי גיליון עובדות של הבית הלבן שנשלח לכתבים ביום ראשון.

עם זאת, אזהרה חשובה היא שרשת ההשקעות במגזר הפרטי תהיה מוגבלת להתמקדות במדינות שהן חלק מ-Mission Innovation. המשמעות היא שמחדשי אנרגיה במדינה כמו דרום אפריקה, שאינה חלק מתוכנית המחקר והפיתוח הממשלתית, יחמיצו מימון בשלב מוקדם מכמעט 30 המשקיעים בעלי הפרופיל הגבוה שהם חלק מהקואליציה.

המחקר והפיתוח הוזנחו מזמן

Mission Innovation, יחד עם קואליציית פורצת הדרך לאנרגיה, מכוונים לתת מענה לצורך מוכר, אך ללא מענה, בהרבה יותר מימון מחקר ופיתוח כדי שהעולם ימנע את ההשלכות הקשות ביותר של התחממות כדור הארץ מעשה ידי אדם.

במהלך העשורים האחרונים, מימון מחקר ופיתוח הקשור לאנרגיה במגזר הציבורי במדינות כמו ארה"ב ירד, למרות קריאות רבות של פוליטיקאים לתוכנית אפולו חדשה לחדשנות באנרגיה. החריג לכך היה זינוק משמעותי, אך זמני, במימון המובנה בחוק ההבראה ב-2009, שחלק גדול ממנו הלך לטכנולוגיות בסיכון גבוה, שעלול להיות בעלות תגמול גבוה.

בארה"ב, רוב ההוצאה הפדרלית הנוספת של אנרגיה נקייה ב-Mission Innovation תועבר למחלקת האנרגיה, מה שידרוש את תמיכתם של מעניקי הקונגרס.

שר האנרגיה ארנסט מוניז אמר כי הוא רואה את הפוטנציאל לתמיכה דו-מפלגתית רחבה בגידול כזה בגבעת הקפיטול, למרות התהליך התקציבי הטורף בשנים האחרונות.

"לאג'נדת החדשנות יש מטרות מרובות, ואג'נדת החדשנות היא כזו שלמעשה מושכת הרבה תמיכה ציבורית", אמר מוניז בשיחת ועידה עם כתבים. מוניז אמר שציר הזמן של חמש השנים של ההשקעה המוגדלת יסתכם בתוספת של 15% בתקציב המחלקה שלו בכל שנה, או כ-600 מיליון דולר יותר בשנה.

מוניז אמר כי קיצוצי הפליטות הנידונים בפריז, יחד עם צעדים נוספים, יסייעו לפתח שוק של טריליוני דולרים בשנים הקרובות, מה שיועיל למדינות שיפעלו מוקדם יותר ומהיר יותר. זה מוכר יותר ויותר הן במגזר הממשלתי והן במגזר הפרטי, הוא אמר.

עשוי להתייחס לחששות של מדינות מתפתחות לגבי סיוע פיננסי

התוכניות החדשות של המגזר הציבורי והפרטי יכולות לעזור להימנע מאחד מהמכרות הרבים שנמצאים ממש מתחת לפני השטח בדרך להסכם אקלים עולמי חדש בפריז.

הנושא מגיע לליבה של הסיבה לכך שהתקיימו כעת 20 ועידות לשינוי אקלים (זהו ה-21, הידוע גם כ-COP-21) ובכל זאת אין לנו אמנת אקלים גלובלית יעילה שתראה זאת.

המדינות שעומדות להפסיד הכי הרבה משינויי אקלים הן מדינות מתפתחות שתרמו הכי פחות לגרימת הבעיה מלכתחילה, והן ביקשו זה מכבר לקבל פיצוי על העלויות המוגברות הכרוכות בפיתוח הכלכלות שלהן בצורה נקייה יותר, גם כן. כמו עמידה בפני זעזועים אקלים, כגון גלי חום והצפות.

בפסגת האקלים בקופנהגן ב-2009, ארה"ב ומדינות מתועשות אחרות התחייבו לספק מימון של 100 מיליארד דולר בשנה כדי לסייע למדינות מתפתחות עם חדשנות אנרגטית ואמצעי הסתגלות לשינויי אקלים.

עם זאת, עד כה, כ-60 עד 65 מיליארד דולר התחייבו, כאשר מביאים בחשבון תרומות מארגונים רב-צדדיים כמו ה-OECD והבנק העולמי. נושא מימון האקלים הוא אחד ממקורות החיכוך הגדולים ביותר בין ארה"ב, יחד עם כמה מדינות מתועשות אחרות, לבין מדינות מתפתחות, במיוחד אלו הממוקמות באפריקה ומדינות נמוכות באוקיינוס ​​השקט.

"יוזמה זו והכרזה זו אמורות לעזור לשלוח אות חזק לכך שהעולם מחויב לעזור לנסות לגייס את המשאבים הדרושים כדי להבטיח שמדינות ברחבי העולם יוכלו לפרוס פתרונות אנרגיה נקייה בדרכים חסכוניות בכלכלותיהן", דיזי. אמר ביום ראשון, זמן קצר לפני היציאה לפריז עם הנשיא.