לוס אנג'לס - איזה הבדל קטן עושה כמה שנים בהוליווד.
עוד ב-2012, ברגע שנראה היה שנושא הגיוון בהוליווד לא יכול להתבשל יותר, קבוצת כתבים בלוס אנג'לס טיימס יצאה לגלות עד כמה האקדמיה לקולנוע באמת הייתה מונוליטית.
עברו ארבע שנים - והרבה יותר חום - מאזאותו מחקר משנת 2012, שחשף נתון מדהיםזה צוטט וחוזר על עצמו במאות, אם לא אלפי, מאמרים על המשבר הבלתי פתיר.
המספרים האלה של 2012: האקדמיה הייתה94% לבנים, 77% גברים.
ובכן, הטיימסזה עתה הגיח מצלילה עמוקה נוספתביום שישי, עם טקס האוסקר ה-88 ממש מעבר לפינה.
המספרים האלה ב-2016: האקדמיה היא91% לבנים, 76% גברים.
ראה גם:
אחרי שנתיים של#OscarsSoWhite, אחרי האקדמיהאישר שינויים במדיניות החברות שלה(שההשפעה השוחקת שלו על חברים מבוגרים ולא פעילים לא תיכנס לתוקף רק בשנה הבאה), לאחרחרמותוההערות הבלתי נגמרותמאנשים בתוך התעשייה ומחוצה לה -- אחרי כל זה, המחט בקושי זזה.
אולי זה לא זז בכלל
השינוי הזה, אם אפשר לקרוא לזה כך, נמצא בקושי בטווח הטעות הסטטיסטי. אפילו כשכתבי ה"טיימס" מסננים בעקשנות ובקפדנות את רשימות החברות, אין להם דרך ללכוד את כולם: חברי האקדמיה עדיין נשמרים בסתר.
כך שלפחות ייתכן שלמרות כל המהומה והמאמצים של האקדמיה, הדברים לא ממש השתנו כלל. במיוחד באיפור המגדרי של הארגון, שלקח לו ארבע שנים להשתנות באחוז בודד.
בקצב הזה, יעברו יותר מ-100 שנים עד שהאיפור הגברי/נשי של האקדמיה יגיע לאיזון. כולנו נמות עד אז, כמו רוב ילדינו.
אבל אף אחד לא ציפה שזה יקרה מהר. למעשה, יעברו עשרות שנים - לא שנים - עד שהספקטרום של האקדמיה יהפוך לטווח מקובל. ולמרות שזה נאמר בעבר, יש לחזור על זה: זו לא בעיה באקדמיה. זו בעיה בתעשייה.
אם ה-AMPAS היא אחווה עילית, הוליווד היא הקמפוס שממנו היא שואבת מתגייסים. לא משנה כמה דרכים תכוונו את שבוע העומס, הסגל לא ישתנה משמעותית עד שגוף הסטודנטים יעשה זאת.
מפתה להתעודד שלפחות, המחט נעה על ההרכב הגזעי של האקדמיה (וכנראה, התעשייה). אבל אל תלך שולל. מפקד האוכלוסין של 2012 הראה שלראשונה בהיסטוריה של ארה"ב, לידות לבנות ולא היספניותהיו במיעוט.
למרות שהאקדמיה אולי מגוונת, אין סיכוי שהקצב הנוכחי שלה - פחות מנקודת אחוז בשנה - עומד בקצב של תמהיל האוכלוסיה. במילים אחרות: הוליווד אולי קיבלה העלאה קטנה, אבל היא אפילו לא תואמת את האינפלציה.
שלב ראשון: שקיפות
האקדמיה היא ארגון פרטי, שנבחר בעצמו באמצעות המלצות פנימיות ותהליך בדיקה קפדני המבטיח כי חבריה עובדים מקצוענים בתעשייה עם תום לב אמיתי. אין סיבה שזה ייעלם.
מה צריך להיעלם: מעטה הסודיות האטום.
מסד נתונים הניתן לחיפוש של חברי AMPAS והמגויסים שלהם יעשה דרך ארוכה בהבנת הנושא - ולא יעשה דבר כדי להפחית את מעמד הארגון או הפרטים שלו. זה יאפשר לשואפים לחפש חונכים ולזהות מודלים לחיקוי. וזה בטח יגרום לכל העניין להיראות פחות ... מקורב.
אותו דבר לגבי תוצאות ההצבעה שלו. מצביעים בודדים עדיין יכולים לשמור על פתקי הצבעה אנונימיים, אבל מבט על התוצאות הסטטיסטיות שנותנות לנו את המועמדים והמנצחים בכל שנה יביא לרמה חדשה לגמרי של הבנה לטעמים ולנטיות של ציבור הבוחרים. זה גם יעצב את האנרגיה סביב מסעות פרסום יקרים, שתוכננו על ידי קבוצה קטנה וחזקה של שומרי סף.
האם אתה יכול לתאר לעצמך איך היו נראות בחירות פוליטיות אם כולנו נצביע, ואז המועמדים והמנצחים פשוט יוכרזו כמה ימים לאחר מכן?
בעצם, אתה יכול. זה קורה כל שנה במהלך עונת הפרסים.