'Oxenfree' לוכד את האווירה של 'The Goonies' במשחק הרפתקאות לו-פי

משחק אהרון סורקין של Oxenfree נמצא בנקודה.

הבכורה של Night School Studio מתעלת את אהבתו של התסריטאי המפורסם ל-walk-and-talk. זהו משחק הרפתקאות שמוותר על חתכים לטובת שיחה כמעט מתמדת כאשר קבוצת חברים חושפת את הסודות של האי אדוארדס המסתורי (והבדיוני).

ראה גם:

השפה המעורפלת כאן היא מכוונת. הסודות של Oxenfree אינם עטופים בחידות מסתוריות, אבל הם נחשפים בקצב הדרגתי. ככל שאתה יודע להיכנס פנימה, כך ייטב. תחשוב על הגונים. תחשוב תעמוד בי. אלכס וחבריה נופלים לאחור לתוך הרפתקה מפוארת בזמן שהם גם עומדים על מצוקתו של רגע מרכזי בחייהם הצעירים.

פטפוט תווים הוא הכל ב-Oxenfree. זהו סיפור על דרך של Telltale Games, כלומר לבחירות הדיאלוג שאתה עושה עבור אלכס, ראש הסיפור, יש השפעה משמעותית הן על המסע שלה והן על הדרך שבה דמויות אחרות תופסות אותה. המשחק משדר את הרשמים המשתנים עם בועות מחשבה קטנות המכילות פנים של דמות.

יש כמה עובדות על אלכס שעומדות ללא קשר לאופן שבו אתה משחק אותה: יש לה מוח חד ואהבה להיסטוריה; היא מנותקת במקצת, מסיבות שבסופו של דבר התבררו; והיא בצומת האוה-כל כך מוכר לנוער: סוף התיכון.

קרדיט: סטודיו לילי בית ספר

אל אלכס בנסיעה במעבורת לאי מצטרפים ג'ונאס, אחיה החורג החדש, ורן, חבר ילדות שלה. ג'ונאס מבוגר משאר הקבוצה. הוא קצת מרוחק, אבל משדר תחושה שאין להכחישה של אדם צעיר "מגניב" באופן שבו הוא נושא את עצמו.

רן - מקוצר מ"רג'ינלד" - צבעוני יותר. הוא חנון רם וגאה עם קצת ילד רע. לְמַטָה.

השלישייה הזו נפגשת במהרה עם שאר חברי הקבוצה שלהם: נונה, מתבודדת מוזרה ושקטה (גם המאושפז הלא כל כך סודי של רן), והחמוד שלה, קלריסה, שמן ומים. קלריסה היא אידיוט גדול.

או שהיא? קאסט הדמויות של Oxenfree הוא הכוח הגדול ביותר שלו. ההיסטוריה המשותפת שלהם לא מתחברת ישירות לעבר הבלתי רגיל של האי, אבל הנסיבות שמשאירות אותם לכודים בן לילה באי אדוארדס מתרחשות כמעין צוד נבלות בנתיב זיכרון. כשאתם מסתובבים, מדברים ומתעסקים ברדיו מיוחד, עובדות על האנשים האלה ועל העולם שבו הם חיים מתבהרות.

עיצוב אמנות ה-lo-fi נותן תחושה ברורה לאי אדוארדס, והמשחק משחק כמו משחקי הרפתקאות 2.5D קלאסיים מ-Sierra On-Line. מוזיקה מעוררת מSCNTFCגם עוזר לקבוע את הסצינה.

אבל זה לא מושלם. פרספקטיבה קבועה של המצלמה שומרת על הכל ממוסגר בצילום ארוך קבוע. המרחק הזה מקטין את המתח אליו שואפת Oxenfree ברבים מהרגעים היותר נוטים לאימה שלו. עם מעט רמזים למשוך את העין, ההופעה הפתאומית של צורה מוכרת המשתלשלת באופן בלתי צפוי מחבל עשויה להיעלם. פרטים מתפספסים בקלות כאשר הם ממוסגרים בשדה ראייה כה רחב.

קרדיט: סטודיו לילי בית ספר

הלב הרגשי של הסיפור נפגע גם על ידי המצלמה המוקטנת. השחקנים הקוליים של Oxenfree מציגים הופעות אדירות שביעילות רבה משאירים אותך משקיעים במסע שלהם. אבל קולות לבדם אינם מספיקים כדי לתפוס את הניואנסים של מערכות היחסים השונות.

זה בולט ביותר בסוף המשחק, כאשר - בהנהון מודיע נוסף - אתה מקבל סקירה של איך הבחירות שלך השפיעו על מערכות היחסים של אלכס עם שאר צוות השחקנים. יכול להיות ששיחקת את המשחק במחשבה על דבר אחד על דמות, רק כדי לגלות שסדרות מסוימות של בחירות דיאלוג הובילו לתוצאה שונה לחלוטין.

החסרונות הללו משמעותיים מספיק כדי לשים לב, אבל לא עד כדי כך שהם הורסים את כל החוויה.

ההסתמכות של Oxenfree על פטפוטים מתמשכים של הדמויות משאירה את תשומת הלב שלך מרותקת לכל רגע, והסיפור שלו נוגע ביעילות רבה לנוסטלגיה סביב סיפורי התבגרות. צריך כמה סיכונים ולא כולם מצליחים, אבל אל תטעו: זה משחק מיוחד.