בזמן שדיוויד פטראוס עדיין שירת כגנרל ארבעה כוכבים בצבא ארה"ב, הוא התחילהחלפת מייליםעם האישה שבסופו של דבר תכתוב את הביוגרפיה שלו. לאחר שפטראוס פרש מהשירות הצבאי וקיבל תפקיד חדש - מנהל סוכנות הביון המרכזית - חילופי האימייל הללו, כך מאמינים, הפכו למשהו אחר: רומן.

ייתכן שהפרשה הייתה מסתיימת כפי שרבים אחרים עושים - חשאי זמנית, מוסתרת לצמיתות - אלמלא הטכנולוגיה שעזרה להצית אותה מלכתחילה. ה-FBI, הוול סטריט ג'ורנל מדווח,התחילו לחשודשחשבון הג'ימייל האישי של פטראוס נפרץ; אז זהפתח בחקירהכדי לקבוע אם מישהו אחר ניגש להודעות האימייל שלו. תוך כדי כך גילתה הסוכנות את מה ששרתי גוגל ידעו כל הזמן: שראש ה-CIA, שומר סודות המדינה, שמר סוד משלו.

אז איך יכול חשבון אימייל פרוץ (עלול להוביל) להתפטרותו של אחד האנשים החזקים ביותר במדינה? למה, אם החשבון המדובר הוא חשבון אישי, זה משנה?

כי כשאתה מנהל ה-CIA, מעט מאוד דברים הם, בעצם, אישיים. חשבון Gmail שלך בהחלט לא. אפילו האלמנטים הכי ארציים בחייך יכולים להתייחס בדרכם לאינטרסים של האומה. "חקירת אבטחת המחשב, שהעלתה שאלות לגבי פשרה אפשרית לביטחון הלאומי, מצביעה על סיבה אחת שמר פטראוס והבית הלבן החליטו שהוא לא יכול להישאר בתפקיד המודיעין הבכיר", כתב העתמסביר. וזה בין השאר בגלל:

לרומן מחוץ לנישואין יש השלכות משמעותיות על פקיד בתפקיד רגיש במיוחד, משום שהוא יכול לפתוח פקיד לסחיטה. גורמי אבטחה רגישים לשימוש לרעה בחשבונות דוא"ל אישיים -- לא רק חשבונות רשמיים -- מכיוון שהיו מקרים מרובים של האקרים זרים המכוונים למיילים אישיים.

מודיעין, במילים אחרות, יכול לסכן סוכנויות ממשלתיות באותה מידה שהיא יכולה להעצים אותן. הרומן של פטראוס לא היה רק ​​רומן; זו הייתה פרצת אבטחה פוטנציאלית -- כזו שהורשה להתרחש בין השאר משום שגיבור המלחמה המעוטר עשה מה שמיליוני חבריו האמריקאים עושים מדי יום: הוא שלח כמה מיילים.