מבט אווירי של בניין GCHQ (מטה התקשורת הממשלתית), שנלקח ב- 10 באוקטובר 2005. קרדיט: דייוויד גודארד/גטי אימג'ס
קבוצות-ליברטס אזרחיות תבעו את ה- NSA ואת סוכנות האחות הבריטית שלה, מטה התקשורת הממשלתית בבריטניה (GCHQ), על פעילות הריגול שלהם בעקבות משרוקיתאדוארד סנודןהגילויים. כעת, לראשונה, קבוצת פרטיות תובעת את ה- GCHQ בגין פריצת מיליוני מחשבים וטלפונים סלולריים ברחבי העולם.
פרטיות בינלאומית, ארגון סנגור לזכויות דיגיטליות בלונדון, הגיש תלונה משפטית נגד ה- GCHQ בפני בית הדין לחוקרים, בית משפט בבריטניה ששומע ביום שלישי על תיקים על מעקב ממשלתי. הקבוצה מאשימה את סוכנות הריגול של שימוש בטכניקות פריצה פולשניות, כמו הדבקה של יעדים עם תוכנות זדוניות, שאין להן הצדקה חוקית.
ראה גם:
בתלונה (משובצת, למטה), Privacy International משווה פריצה למחשב עם "כניסה לבית של מישהו, חיפוש דרך ארונות ההגשה שלו, יומניו והתכתבויות שלו, ומכשירי נטיעה כדי לאפשר מעקב מתמיד בעתיד, ואם מדובר במכשירים ניידים, קבלת מידע היסטורי כולל כל מיקום בו ביקר בשנה האחרונה."
בהתחשב באופי הפולשני של פעילויות כאלה, המאפשרות לכאורה ל- GCHQ ו- NSAלגשת לכל הנתוניםבמחשב של יעד - כולל תקשורת, סיסמאות ואפילועדכוני מצלמת רשת- סוכנות הריגול נדרשת לקבל סיבות לגיטימיות לפריצה.
אולם לדברי אריק קינג, עורך דין המלמד את דיני IT בבית הספר לכלכלה בלונדון וסגן מנהל פרטיות אינטרנשיונל, ה- GCHQ מעולם לא הצדיק להיות ב"עסקי הפריצה ".
"כדי לפלוש לזכויות הבסיסיות של אנשים, חיוני שלממשלה יהיו חוקים והצדקה ברורים השולטים כאשר הם עושים זאת", אמר ל- Mashable בראיון טלפוני. "להיות כוח רחב יחיד שאומר 'אנחנו יכולים לעשות כל מה שאנחנו רוצים, בכל פעם שאנחנו רוצים, בכל עת, הוא האנטיתזה של איזה שלטון החוק אמור להיות בערך."
בתלונה, פרטיות בינלאומית מפרטת שורה ארוכה של תוכניות NSA ו- GCHQ סודיות, כמו Nosy Smurf (מאפשרת להאקרים להשתלט על המיקרופון של היעד), Tracker Smurf (משמש למעקב אחר מיקום היעד) ו- Gumfish (המשמש כדי להשתלט על מצלמת הרשת של יעד).
פרטיות אינטרנשיונל טוענת כי התוכניות מפרות מאמרים 8 ו -10 לאמנה האירופית לזכויות אדם, המגנים על הזכות לפרטיות ולחופש הביטוי, בהתאמה. לתוכניות אין גם הצדקה חוקית בחוק בבריטניה, על פי קבוצת האקטיביסטים.
מה שכן, נראה כי ה- NSA ו- GCHQ מפוקפקים בחוקיות התוכניות בשני מסמכים נפרדים, שהובאו בתלונה של פרטיות בינלאומית.
הראשון, שהודלף על ידי סנודן, הוא NSAהַצָגָההמתאר את קוונטום, תוכנית פריצה של NSA-GCHQ. במסמך נכתב, "המשך מעורבות GCHQ עשויה להיות בסכנה בגלל מגבלות משפטיות/מדיניות בריטיות."
השני,חָשׂוּףמאת עיתונאיראיין גלאגר, הוכן על ידי נציג GCHQ, ודן בהשתלת תוכנות זדוניות. נכתב, "דאגה נוספת בבריטניה היא שביצוע פיגוע פעיל ... עשוי להיות לא חוקי."
בשלב זה, אי אפשר לדעת אם התלונה של פרטיות בינלאומית תצליח. טיעון אחד שניתן להשתמש בו נגדו: הארגון אינו הקורבן לטכניקות הפריצה הללו, כך שאין לו את הסמכות לאתגר אותם.
סוגיה זו, המכונה מבחינה טכנית מעמד משפטי, הייתה מזמן בעיה בתביעות נגד חברות מודיעין, במיוחד בארה"ב בכמה מקרים, קבוצות-ליברטרים אזרחיים כמו איחוד החירויות האזרחיות האמריקאיות וקרן הגבול האלקטרוניתראיתישֶׁלָהֶםתביעותנדחו מכיוון שבתי המשפט קבעו שהם לא היו יעדים למעקב, או לפחות לא יכלו להוכיח שהם היו.
עם זאת, במקרה האחרון, פרטיות אינטרנשיונל בטוחה שזו לא תהיה בעיה. בתלונה, היא אומרת בהתחשב בעובדה שעובדיה משתמשים במחשבים ובטלפונים ניידים - יעדים רגילים של טכניקות פריצה אלה - ו"התחשב באופי הבלתי נוגד ככל הנראה של הפעילות המדוברת ", הקבוצה יכולה להיות יעד, ויש לה את הזכות לתבוע.
להלן התלונה המלאה של פרטיות בינלאומית נגד ה- GCHQ:
עלוני מידע אלה עשויים להכיל קישורי פרסום, עסקאות או סניפים. על ידי לחיצה על מנוי, אתה מאשר שאתה בן 16 ומעלה ומסכים לשלנותנאי שימושוכןמדיניות פרטיותו