תשכחו מנטפליקס: הבעיה האמיתית עם פרס האמי של השנה

אחרי המהומה רבה על הפוטנציאל של נטפליקס לזעזע עוד יותר את נוף הטלוויזיה עם אמי מהנהנת לתכניות המקוריות שלה, האבק שקע ובית הקלפים גבר. הסדרה קטפה תשע מועמדויות בקטגוריות של כרטיסים גדולים כמו סדרות דרמה מצטיינות, שחקן ראשי בסדרת דרמה עבור קווין ספייסי והשחקנית הראשית עבור רובין רייט. כבר היום, הכותרות הכריזו על תחילתו של עידן תרבותי חדש. "העליון מעורר עצבים במירוץ טלוויזיה עמוס", הכריז הכותרת של ביל קרטר ב"טיימס" אתמול. "בית הקלפים עושה היסטוריה", אמר הבוקר ב-CBS News.

אבל למרות כל המהומה על הפלטפורמה החדשה, House of Cards נראה קונבנציונלי בהחלט לצד המועמדים האחרים - סיפורים מבריקים ואפיים דומה עם אנטי-גיבורים מסובכים ועלילות צפופות: Breaking Bad, Game of Thrones, Downton Abbey, Homeland. לאחר הכרזת המועמדויות הבוקר, קצין התוכן הראשי של נטפליקס, טד סרנדוס, אמר לבריאן סטלטר: "במובן מסוים, זה מגבש שטלוויזיה היא טלוויזיה, לא משנה איזה צינור מביא אותה למסך". בטח, טלוויזיה היא טלוויזיה, אבל הפער בין הדרמה לקטגוריות הקומדיה הפך לתקלה הגדולה ביותר של האמי.

הוויכוח על החופש היצירתי שמעניק הכבלים לעומת המגבלות שמטילה הטלוויזיה ברשת השתולל במשך שנים סביב קטגוריית הדרמה. כאשר טקס האמי החל לכלול לראשונה תוכניות כבלים ב-1988, והכבלים החלו לעלות לדומיננטיות האמי עם הסופרנוס בראש, התלוננו מנהלי דרמות רשת שהם בנחיתות. ביל קרטר מציין בסיפור שלו ב"טיימס" שמנהל אחד של NYPD Blue טען בתחילת שנות ה-90 שהוא התמודד עם מגבלות מעיקות הרבה יותר ממה שהסופרנוס נאלץ להתמודד אי פעם.

אבל כעת דרמת הרשת נפלה בבירור מרדאר האמי; תוכנית רשת לא זכתה בדרמה הטובה ביותר מאז ה-24 ב-2006. בינתיים בחטיבת הקומדיה, שבה שלטה משפחה מודרנית בשנים האחרונות, תוכניות רשת וכבלים עדיין נדחפות להכרה. אפילו עם נטפליקס בתמהיל, קטגוריית הדרמה למעשה מעניקה שדה משחק שווה יחסית: בית הקלפים שהופק בצורה משוכללת לא נראה שונה מסדרת HBO או AMC, וגם נטפליקס מטילה מעט מאוד הגבלות יצירתיות. אז קומדיה, לא דרמה, היא הקטגוריה שבה אנחנו רואים את המתח בין חופש יצירתי למגבלות מתנגן בצורה הכי קונקרטית.

בסוגר "הקומדיה הטובה ביותר" של השנה, ההכללה של לואי היא אולי ההפתעה הגדולה ביותר. תוכניות כמו לואי וגירלז יושבות בחוסר נוחות לצד תיאוריית המפץ הגדול, המצחיק והמצחיק יותר, משפחה מודרנית, 30 רוק ו-Veep. קטגוריית הקומדיה הייתה מזמן מגוון מתסכל. אידי פאלקו הייתה מועמדת ארבע פעמים ברציפות - וזכתה פעם אחת - עבור האחות ג'קי, הופעה דרמטית גולמית ואינטנסיבית.

תוכניות כמו עקרות בית נואשות, בטי המכוערת ואלי מקביל קיבלו מועמדויות לאמי, אבל מבנה הדרמה של השעה שלהן הוא מין שונה לחלוטין מהסיטקום של רשת חצי שעה. Curb Your Enthusiasm הייתה מועמדת ל-38 פרסי אמי וזכה רק באחד, לבימוי הטוב ביותר של פרק בודד, בתחום שכלל גם את Sex and the City ו-Will and Grace. קשה להפריז עד כמה כל ההצגות הללו אינן שוות, וכמה זה מרגיש חסר תועלת להשוות ביניהן. מועמדותה של לורה דרן כשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית ל-Enlightened הייתה הפתעה נעימה. אבל איימי של דרן נראית חדה במיוחד ולא מצחיקה מול גולדן רטריבר כמו לסלי קנופ וליז למון.

למרות קמפיין אמי של נטפליקס שכלל נטיעת כרזות קידום מכירות במדשאות, Arrested Development לא זכתה לקריאת הקומדיה הטובה ביותר. (הוא אכן קיבל מועמדויות לג'ייסון בייטמן כשחקן ראשי בסדרה קומית, יחד עם הרכב מוזיקלי ועריכת תמונות במצלמה אחת.) אבל היעדרותו מהקטגוריה היא דבר טוב. איך לשפוט את ההומור המוזר והמסוקס שלו לצד יוקי המסטיק של תיאוריית המפץ הגדול וקומדיית הקורבנות האיומה של בנות? לפחות אם בית הקלפים ינצח את Mad Men, זה ירגיש כמו משחק הוגן.