המציאות המעוותת של ולדימיר פוטין

מוסקבה, רוסיה - כשהוא שוקל את הצעד הבא שלו לאחר הפלת טיסת ה-Malayian Air MH17, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אולי חושב על טביעת קורסק - הצוללת הגרעינית שטבעה בקיץ חם כמו זה בשנת 2000 , השנה הראשונה לנשיאותו.

זו הייתה הפעם האחרונה שטרגדיה הקשורה לתחבורה זעזעה את משטרו. אז פוטין היה חלש ורוסיה הרבה יותר חופשית, ופעולות החילוץ המשובשות יחד עם תגובתו המטומטמת של פוטין התגלו בפרטים מייסרים בערוצי הטלוויזיה שעדיין עצמאיים בבעלות האוליגרכים העליונים. הם גרמו לפוטין להיראות כמו נשיא ברווז צולע.

לאחר אסון קורסק, פוטין החל לבנות מותג מאוד של המאה ה-21 של סמכותיות. הוא עצר והגלה את האוליגרכים הסוררים והשתלט על הטלוויזיה.

אם אוטוקרטיות של המאה ה-20 היו מבוססות בעיקר על אלימות עם כמות מסוימת של תעמולה, ברוסיה של פוטין, תעמולה חשובה הרבה יותר מאלימות פשוטה, אם כי תעמולה היא מונח רך מדי.

הטלוויזיה של פוטין לא מסתובבת -- היא ממציאה את המציאות מחדש, היא בדיה שמחליפה את העובדות.

המלחמה באוקראינה הייתה נקודת שיא. היו סרטים דוקומנטריים מזויפים על זוועות שחלו נגד רוסים באוקראינה (עם שחקנים שהתחזו לקורבנות); תיאוריות קונספירציה מאולתרות על היותם של מתנגדי פוטין אנשי CIA ותוכניות אירוח הדנות בחוכמה ביד הבונים החופשיים מאחורי המהפכה האוקראינית.

בשבוע שעבר היה סיפור אחד על האופן שבו ארה"ב מעודדת את אוקראינה להפציץ ולרוקן את הדונבאס ובכך להשיג גישה למאגרי הגז הפצלים שלה. השבוע, היה סיפור נוסף, שהומצא לחלוטין, על כוחות אוקראינים שצלבו ילד רוסי בדונבאס.

המרכיב הייחודי במלחמה הסמויה של רוסיה במזרח אוקראינה הוא שהיא מיועדת בעיקר למצלמות טלוויזיה, תוכנית ריאליטי מבעית שבה הגבול בין התקשורת לשירותים החשאיים היטשטש לחלוטין. מידע הוא הנשק העיקרי, עם מצלמות טלוויזיה שזומנו על ידי כוחות פרו-רוסים במקביל למתקפה מכיוון שהמצלמות אינן שם כמחשבה שלאחר מכן; הם נקודת ההתקפה. במקום שהתקשורת תסקר את המציאות, המציאות ארוזה, מעוצבת ומעוותת לעדשות.

האם אנשים חושבים שהמציאות הזו של פוטין היא באמת אמיתית היא אולי השאלה הלא נכונה לשאול. המטרה של מכונת התעמולה היא להשאיר אנשים מרותקים ומעורבים רגשית עם נרטיב שיוצר על ידי הקרמלין. כשסגן שר התקשורת הרוסי, איגור וולין, נשאל בשבוע שעבר אם זה משנה שסיפור הילד הצלוב אינו נכון, הוא ענה שלדעתו הוא מכבד סטנדרטים עיתונאיים - ומה שחשוב זה הרייטינג.

ברמה סמויה יותר, עולמו הפוטומקין הטלוויזיוני של פוטין משאיר את הצופה עם הרגשה שאם הקרמלין כל כך חזק שהוא יכול להכתיב את המציאות, אז הוא חזק מכדי להתנגד. אתה צופה בטלוויזיה לא כדי לגלות את האמת, אלא כדי למצוא גלה מה שבעלי הכוח דורשים ממך לחזור על האמת. זוהי דרך לקבל הוראות - ירושה מימי ברית המועצות כאשר המדינה הייתה מעבירה את גרסאותיה לאירועים דרך פראבדה.

עוד בשנת 2000, כשהקורסק טבע, לפוטין לא היו הכלים לוודא שהמציאות שלו תנצח. ב-2014 הוא כן. באופן חולני, מטוס הנוסעים המלזי שהופל מספק לסיפור האוקראיני תפנית עלילה ראויה להוליווד.

הטלוויזיה הרוסית כבר יצאה לפעולה: כתבה אחת בתוכנית החדשות הראשית, הכחולת של הערב, טענה שכוחות אוקראינים התכוונו להתנקש בנשיא עצמו, אך בלבלו את המטוס המלזי עם המטוס האישי של פוטין.

סיפור נוסף הוא שהאוקראינים והאמריקאים הקימו את המטוס על ידי הנחיתו ממסלולו לאזור המלחמה. יכול להיות יותר מסיפור אחד כמובן. הכי טוב שיהיה הרבה מה לבדר איתם את הקהל.

הפלת מטוס מלזי איירליינס, לפוטין, אינה איום - זו הזדמנות.

ואין איש קרוב אליו שיעז לומר אחרת