למה לשאול את השאלה? ובכן, תאר לעצמך שזה היוםרוֹבּוֹטשואבי אבק ושטיפי רצפה (כמו המשודרגים לאחרונהסקובה) בסופו של דבר מולידים בני דודים המכסחים מדשאות וקוצצים גדר חיה. עכשיו תארו לעצמכם את גוזם הגדרות הרובוט שחותך את היד של השכן שלכם.

"אנחנו רובוטים,"שיתקיים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מיאמי בין ה-21-22 באפריל, יבחן כיצד התחכום והפריסה ההולכת וגוברת של רובוטים מאתגרים את החוק והמדיניות הקיימים.

"רובוטים הם האינטרנט הבא", אומר א. מייקל פרומקין, הפרופסור למשפטים שהגה את הכנס. "הם יהיו בכל מקום, והם יהיו חשובים. כדאי שמישהו ייכנס לקומת הקרקע ויתחיל לחשוב על סוגיות משפטיות".

לעומת זאת, בניגוד לאינטרנט, רובוטים למעשה מקיימים אינטראקציה פיזית עם העולם - "אייפון עם חולץ פקקים ומסור חשמלי מחוברים", כפי שמתאר אותם פרומקין. ככל שרובוטים הופכים נפוצים יותר לאט, הם יתקלו בהכרח בבעיות משפטיות, הוא אומר.

"אם יש לך מיליוני מהדברים האלה פרוסים בכל מקום, זה פשוט בלתי נמנע שמישהו יטען שהוא נפצע על ידי אחד בשלב מסוים. וזו תהיה תביעה משפטית. אז בוא נערוך עורכי דין ואנשים בחדר, ו בואו נתחיל לדאוג לגבי הדברים האלה."

בהתחשב בחוקים של היום, פרומקין אומר שהתגובה ה"מטומטמת" להתמודדות עם פציעה או מוות שנגרמו מרובוט תהיה לפנות לחוק אחריות למוצרים. אבל הוא ממהר להצביע על כמה תרחישים של יום שאחרי מחר שבהם למצוא מי אחראי זה לא כל כך פשוט.

"האם אתה מאשים את היצרן, המתכנת או הבעלים? אם זה רובוט שמסוגל להתנהגות מתהווה, האם אתה מאשים את השכן ששוחח איתו ולימד אותו כמה הרגלים רעים? לפעמים אוצר המילים אפילו לא שם כדי לטפל בבעיה".

פרומקין מקווה ש-We Robot 2012 יוצר קבוצה של הוגים, כזו שממשיכה להשפיע במידה מסוימת כאשר רובוטים הופכים בסופו של דבר לדבר שבשגרה בחברה שלנו.

"אני מקווה שנוכל ליצור קהילה, שאנשים יוכלו לדבר על הנושאים האלה", הוא אומר. "הייתי רוצה לעזור לאנשים לבנות נתיב כדי שנוכל לבנות רובוטים שגורמים פחות כאבי ראש משפטיים למשקיעים ולמעצבים, שנוכל להאיץ את הפריסה הבטוחה ושנוכל להתחיל להתמקד בנושאים הקשים באמת בתקווה לפתור אותם".