לונדון - אפליקציה חדשה הושקה כדי לעזור לאנשים לעקוב אחר הציוצים של חבריהם לאיתור סימני מצוקה או סיכון להתאבדות.

כאשר משתמש טוויטר נרשם ל-אפליקציית רדאר שומרונים, שלדברי הארגון הוא עדיין בחיתוליו, הוא יעקוב אחר החשבונות הנעקבים אחר ציוצים בשפה מדאיגה שעלולה להצביע על כך שאדם נמצא בסיכון לפגוע בעצמו.

ראה גם:

מנהלת העיתונות והיח"צ של השומרונים, סלימה ללג'י, אמרה ל-Mashable שהאפליקציה פותחה על ידי ארגון הצדקה, התומך באנשים במצוקה, כדי להגיב למספר ההולך וגדל של אנשים הפונים לרשתות חברתיות ולקהילות מקוונות כשהם חשים פגיעים.

כאשר Radar מזהה שפה שלדעתו נוגעת, היא שולחת דוא"ל פרטי למנוי המנחה אותו להסתכל על הציוץ. לאחר מכן, המנוי מתבקש לציין אם הוא חושב שהציוץ מדאיג או לא. אם הם מציינים שהתוכן מעורר דאגה, הם מקבלים משאבים כיצד לתקשר עם האדם ששלח את הציוץ. המנוי מקבל גם פרטי התקשרות עבור השומרונים. הארגון עצמו אינו מתערב אלא אם פונים אליו.

ללג'י אומר שהסוכנות עבדה עם שני אקדמאים כדי לזהות את סוג השפה שבה משתמש אדם שחווה מחשבות אובדניות. דוגמאות לביטויים כוללות: "אני מרגיש חסר ערך", "אין טעם לחיות יותר" ו"אני לא יכול לראות את הטעם להמשיך". ארגון הצדקה לא כלל ציוצים ממספר ארגונים שמצייצים באופן קבוע על התאבדות ורווחה נפשית.

השומרונים אומרים שהאפליקציה נמצאת בשלבים הראשונים שלה והיא לא מצליחה להתאים אותה ב-100% מהפעמים. נכון לעכשיו, הוא מתקשה לזהות בדיחות וסרקזם.

האפליקציה מיועדת בעיקר לבני דור המילניום ואחרים שעוקבים בעיקר אחרי חברים במקום להשתמש ברשת החברתית כדי להתעדכן בחדשות או ליצירת רשתות, אומר ללג'י. עבור משתמשי טוויטר שעוקבים אחר אנשים ברשת שהם לא מכירים אישית, השומרונים לא בהכרח אומרים שאנשים צריכים לפנות לאנשים שהם לא מכירים, אבל היא אומרת שעדיף להיות בטוח מאשר להצטער. "זה לא משהו שאנשים לא היו עושים בחיים האמיתיים", אומר ללג'י.

למרות שהשומרונים היא ארגון צדקה שבסיסו בבריטניה ובאירלנד, ללג'י אומר שהאפליקציה הזו לא בהכרח מכוונת רק למשתמשי טוויטר בבריטניה, למרות שהמשאבים ופרטי הקשר ממוקדים בבריטניה. "טוויטר הוא גלובלי אז זה מיועד למשתמשי טוויטר", אומר ללג'י.

אֶשׁתָקַד,הושקה יוזמה המשתמשת בבינה מלאכותיתלזהות מילים וביטויים נפוצים הקשורים להתאבדות. פרויקט דורקהיים, שעובד עם יוצאי ארה"ב, מנתח נתונים של אלה שהצטרפו לשירות והתקינו את האפליקציה במחשבים ובמכשירים ניידים. האפליקציה עוקבת אחר מה שהמשתמש מפרסם בפייסבוק, טוויטר ולינקדאין ויכולה להעלות אותו למאגר רפואי.