מותו של Kodachrome הוכרז לראשונה ביוני 2009. קודאק ציינה ירידה במכירות מכיוון שצלמים החליפו את הסרט הישן שלהם בכרטיסי זיכרון דיגיטליים - או, במקרים מסוימים, סרטים חדשים יותר. המשמעות היא שהחברה גם הפסיקה לייצר את הכימיקלים הדרושים לפיתוח הסרט.

כְּמוֹהניו יורק טיימסדיווח ביום רביעי, הייתה תקופה שבה היו כ-25 מעבדות בעולם שיכלו לעבד סרטי Kodachrome. אבל מספר המעבדות החל לרדת לפני כמה שנים כאשר המתקן האחרון בניהול קודאק בארה"ב נסגר, ואחריו סגר נוסף ביפן ועוד אחד בשוויץ. הצילום של דוויין היה המקום האחרון שעדיין מפתח את Kodachrome, אבל בשבוע שעבר, המעבדה פתחה את אחרון הכימיקלים ששימשו לעיבוד הסרט.

למרות שקודהכרום ראתה ירידה במכירות לקראת סופה, זהו סופו של עידן עבור מספר צלמים וחובבי צילום. הסרט - שנמצא כרגע במקום השביעי בגוגל בארה"ב - נודע בזכות לכידת צבע ואור עשירים באופן שרבים אומרים שלא ניתן לשכפל אותו על ידי מצלמות דיגיטליות או אפליקציות כמוהיפסטמטיואינסטגרם. כפי שציין פול סיימון בשירו משנת 1973 - שכותרתו, "קודהכרום", כמובן - "אתה נותן לנו את הצבעים הבהירים הנחמדים האלה / אתה נותן לנו את הירוקים של הקיץ / גורם לך לחשוב שכל העולם הוא יום שמש."

הסרט שימש לצלם כמה תמונות מפורסמות בעולם, כולל תמונת השער של סטיב מק'קרי של נשיונל ג'יאוגרפיק משנת 1985 של צעירילדה אפגניסטן. אגב, קודאק העניק למקרי את הגליל האחרון של קודכרום בשנה שעברה. הצלם, שמסר ביד את הרול האחרון לפרסונס לאחר שסיים לצלם, פרסם כמה מ-36 הפריימים האחרונים שלובלוג.