"זה נעשה כמתנה למעריצים שלי", אמר מור. "התמורה היחידה שמישהו מאיתנו מקווה לה היא אחוז ההצבעה הגדול ביותר של מצביעים צעירים אי פעם בקלפיות בנובמבר. אני חושב שמרד סלאקר יתן השראה למיליון (sic) לקום מהספה ולתת סיכוי להצבעה".

כמובן, ברגע שהוא שוחרר לטבע הפראי של הרשת, הוא עשה את דרכו מהר מאוד לאתרי טורנט בינלאומיים כמו מפרץ הפיראטים. שלא כמו תקליטורי DVD ורוב אתרי הפצת וידאו לארגונים, אין מגבלות אזוריות. זה לא נראה כמו עניין גדול במיוחד בסומק ראשון, אבל כשלוקחים בחשבון,כפי שטורנטפריק אומר היום, שמייקל מור מחזיק רק בזכויות ההפצה עבור ארצות הברית וקנדה, מתברר שאולי יש פגם בתוכנית הזו.

הם ציינו שמערכת הנסיבות הפוטנציאלית הזו נראתה להם ברורה, אבלתהה אם זה היה בכוונהאו מקרי על ידי מור. הוא הגיב היום.

"מה אתה חושב שאני זומם? אני יודע שזה אולי לא ברור לרוב, אבל אני חושב שאתם מבינים את זה", כתב לנו מור. "יש לי רק זכויות בארה"ב וקנדה. אז הידיים שלי קשורות. אבל זו המאה ה-21. מהן 'זכויות גיאוגרפיות'?" המשיכה מור. "אני אגיד את זה בפעם המאה: אם אני קונה ספר וקורא אותו, ואז אתן לך את הספר לקרוא, לא עברתי על חוקים. למה זה לא נכון לכל אמצעי התקשורת?"

הוא המשיך והביע שהוא מחפש אנשים שיקבלו את העובדה הזו (ואולי מאבק עם בעלי זכויות היוצרים הבינלאומיים?). אולי הוא לא יקבל אחד, במקרה הזה. Slacker Uprising הוא לא הסרט מעורר גלי ההלם שהיה פרנהייט 9/11, והוא לא ממש רלוונטי לאלו שמתגוררים מחוץ לארצות הברית כמו לאלה שבתוכו. מסיבות אלו, סביר להניח שתתקיים כאן מאבק על זכויות יוצרים מאשר בנסיבות רגילות.