איך שרדתי את הפסקת המדיה החברתית שלי

"אז איך אתה מרגיש עם זה? האם אתה מרגיש אחרת לגבי מדיה חברתית? האם תשתמש בו פחות?"

אשתי שאלה אותי על זה שסיימתיהפסקת מדיה חברתית. התרחקתי מטוויטר, אינסטגרם, Vine ופייסבוק, בעצם כל העדכונים שלי במדיה החברתית במשך יותר משבוע. התזמון היה מושלם למכתבים שכן הוא עלה בקנה אחד עם חופשת חג נחוצה, שהחלה לפני חג המולד והסתיימה רק לפני שעות, כמה ימים אחרי השנה החדשה.

ראה גם:

אז האם יש לי פרספקטיבה חדשה? אני לא בטוח, אבל אני חושב שעיון ברשומות היומן שלי במהלך ההפסקה אמור לעזור לשפוך קצת אור על איך שרדתי ואיך אני יכול לגשת לרשתות החברתיות קדימה.

אלו, דרך אגב, הם באמת הדברים שרשמתי במחברת מולסקית קטנה (לא רציתי להשתמש באייפון שלי לרישום הערות מחשש שהמדיה החברתית תשאב אותי מיד בחזרה.)

--

19-12-2014

עדיין לא התחלנו את הפסקת המדיה החברתית, אבל אני כבר מבועת מהסיכוי. מתקשה להרות אם אני יכול לתפקד בלי מדיה חברתית. האם אני יכול לצייר בטאבלט שלי ולא לבדוק אותו? [התברר שהתשובה היא כן.]

נשארו לי כמה ימים - האם אני יכול להשתחרר?

20-12-2014 13:40

עדיין מפרסם, סופר את השעות עד שאצטרך להפסיק. מאוד מסוכסך לגבי ההחלטה הזו.

חושב מה עלי לעשות ביום האחרון שלי ברשתות החברתיות לפני החופש הגדול שלי.pic.twitter.com/UeOchNBJVz- לאנס אולנוף (@LanceUlanoff)21 בדצמבר 2014

20-12-2014 15:00

אשתי תצטרף אליי, אבל כשהוצג לבתי [היא בת 16] הרעיון: "לא. אני לא עושה את זה."

21-12-2014

[עד עכשיו, אשתי גדלה בחרדה לקחת הפסקה משלה במדיה החברתית] "אבל לא הצהרתי על זה לעולם," [אמרה אשתי על ההפסקה המתקרבת שלה והוסיפה,] "איך אני הולך לוותר פייסבוק? יש לי חברים בפייסבוק".

אני לא מתעסק. כאב השיניים הזה קצת מסיח את דעתי. [מסתבר שהיה לי דלקת שיניים - הכל יותר טוב עכשיו]

21-12-2014

שלחתי את הציוץ האחרון שלי ב-23:59 ב-12-21. אין לי מושג איך אני הולך לעשות את זה.

השגרה שלי...?

22-12-2014 9 בבוקר

מה אני עושה עם עצמי? אני כל הזמן חושב על לפחות לבדוק את המדיה החברתית, אבל זה מדרון חלקלק. אבל אני לא יכול לפחות להסתכל בטלפון שלי? כנראה שלא.

22-12-2014 אמצע הבוקר

"יש תיקון לזה?" אומרת אשתי, "כמו מדבקת ניקוטין?"

לא נגעתי בטלפון שלי כל הבוקר. אין מניעה לשלוח הודעות טקסט או אימייל, אבל אני מנסה להיכנס לאיזשהו קצב.

22-12-2014 באמצע היום

בשלב מסוים פתחתי בטעות את טוויטר באייפון שלי, אבל סגרתי אותו מיד כשהבנתי מה עשיתי.

הבן שלי כשמישהו הזכיר "טוויטר" מולי: "אין מילה 'אני' מול אבא. בלי מילת 'T', בלי מילת 'F'.

[ייתכן ששמתם לב עד עכשיו שהיו לי הרבה ערכים ב-22. זה היה היום הראשון לצום המדיה החברתית שלי, והייתי צריך להעסיק את עצמי איכשהו.]

22-12-2014

אתה מבין במהירות באיזו תדירות אתה משתמש במדיה חברתית כדי למלא שטחים מתים.

ג'ו קוקר מת במהלך הפסקת המדיה החברתית שלי. ראיתי את הסיפור ומיד שקלו לצייץ אותו. אני עדיין זוכר שראיתי אותו מופיע ב-SNL לצד ג'ון בלושי.

האינטרנט של צפון קוריאה נפל. האם זו הייתה הפגנת כוח סייבר של ארה"ב? האם זה לא נכון לתהות אם מישהו שם גם מתגעגע לרשתות החברתיות שלו?

23-12-2014

אני מרגיש קצת כאילו איבדתי חבר. גיליתי שאני יכול עכשיו לבדוק את חדשות Google ו-Mashable ולהילחם בדחף לצייץ. סיפור שלי פורסם בזמן שאני בחופשה. אני לא יכול לקדם את זה. אֲנָחָה.

23-12-2014 8:54 בבוקר

ראיתי ציפור כחולה גדולה מחוץ לחלון שלי, מיד חשבתי לצלם תמונה נהדרת ולשתף אותה באינסטגרם.

תוהה אם מישהו בכלל שם לב שאני מחוץ לרשתות החברתיות.

23-12-2014 16:52

"לא חסר לי היום פייסבוק", מצהירה אשתי. "אני חושב שזה הרגל שאפשר לעקוף אותו. לא בשבילך", היא מוסיפה ומפנה את מבטה אליי, "רק לאנשים רגילים".

ערב חג המולד

צפייה בקת'י לי והודה מארחים קבוצה של מוזיקאים עם קשיים נפשיים. זה כל כך נוגע ללב. אשתי אומרת, "אלוהים אדירים, זה רגע כזה בפייסבוק ואני לא יכול לשתף."

כבר שברתי את ההרגל לצייץ דבר ראשון בבוקר.

24-12-2014 18:40

בקושי שמתי לב שאני לא מצייץ עכשיו. אני כן פותח את האייפד, אבל הצלחתי להתעלם מעיגול ההתראות האדום הקטן בסמל אפליקציית טוויטר. הפעמים שאני שם לב לא משתמש במדיה החברתית הכי הרבה היא בין פעילויות. אימון עצמי לעשות משהו אחר מלבד לבדוק את הפידים החברתיים שלי: גיטרה, ציור, אנימציה, קריאה.

כיף לעשות עם אנימציות פשוטות#Creator Animation https://t.co/Kw1PrUJyjJ- לאנס אולנוף (@LanceUlanoff)21 בדצמבר 2014

24-12-2014 20:44

יש מקרים שבהם אני מרגיש אובדן, אפילו עצב, כאילו איבדתי מישהו. אני פשוט מתגעגע לזרם הטוויטר, להיות חלק ממנו. זה עובר מהר, ברגע שאני שוקעת במשהו אחר.

יום חג המולד

"כשאתה לא מבקר יותר בפייסבוק", אומרת אשתי, "הוא מנסה למשוך אותך פנימה עם מיילים, 'איפה אתה?'"

אני שם לב שאני מצלם הרבה פחות תמונות. גורם לי להבין כמה לקחתי למטרת המדיה החברתית בלבד.

25-12-2014 11:28

בדרך כלל הייתי מצייץ איחולים לחג ותמונה של מתנה או שתיים. אני מרגיש מוזר לא לעשות שום דבר מזה -- סוג של מנותק מהקהילה. אז אני אגיד את זה כאן, "חג שמח לכולם!"

לא הייתי פעיל בטוויטר כבר ימים, אבל שמתי לב כשפתחתי את האייפד שלי שלל הודעות טוויטר. לא קראתי אף אחד מהם מחשש שאישאב מיד בחזרה, אבל אני מת לדעת מה הם אומרים.

אני עדיין מוצא את עצמי מחבר ציוצים בראש -- אין לי מושג מה לעשות איתם.

25-12-2014 ערב מאוחר

כמעט עד חג המולד בלי לשתף. מאחלים למשפחה הקרובה חג שמח באמצעות הודעות טקסט ושיחות.

חבר משפחה צעיר אחד ציין את היעדרותי מאינסטגרם. היא תמיד אוהבת את התמונות שלי. אמרתי לה שאחזור והיא אמרה, "ואני אתאהב." גרם לי להתגעגע לזה יותר.

26-12-2014 7:55 בבוקר

עוד סהר ועוד זריחה יפה באו ונעלמו ולא צילמתי. אני מבין עכשיו באיזו תדירות לקחתי אותם למטרה מפורשת של שיתוף. לא שזה דבר רע, אבל למה לא לקחת קצת לעצמי? [למרות שעכשיו אני מרגיש בנוח עם המדיה החברתית שלי מהר, אני יכול לראות שאני גם מתחיל לחזור על עצמי. האם היעדר מדיה חברתית הופך אותי לפחות אינטליגנטית ומעניינת?]

26-12-2014 22:00

מתחיל להיות קצת בפאניקה על כך שלא ירדתי מהמדיה החברתית כל כך הרבה זמן. ממש נהנה להיות עם המשפחה שלי, אבל לא יכול להשתחרר מהתחושה הזו שחלק ממני הולך ונעלם.

קודם לכן, הסתכלתי על מה שהבת שלי הסתכלה עליו באייפון 5S החדש שלה. הבנתי שזה אינסטגרם והסתכלתי במהירות.

27-12-2014 9:23 בבוקר

היה לי לילה קשה של שינה אתמול בלילה, וכמובן, הסיוט הראשון שלי במדיה החברתית. כל מה שאני זוכר זה ששיתפתי אינסטגרם כלאחר יד ואז, כשהבנתי מה עשיתי, נכנסתי לפאניקה. התעוררתי בהקלה שלא הפרתי את ההתחייבות שלי.

27-12-2014 22:00

היום התגעגעתי לרשתות החברתיות יותר מהרגיל. ראיתי דברים שרציתי לשתף וגם תהיתי אם מישהו מתגעגע אליי ברשתות החברתיות. היו גם חדשות שהייתי נהנה לשתף ברשתות החברתיות. השבוע הבא הולך להיות קשה.

28-12-2014 9:57 בבוקר

מחקתי רשמית את שגרת הבוקר שלי ומרגישה כאילו אני חומקת מאחור – בידע, ברלוונטיות, בשנינות. אני מרגיש משעמם.

28-12-2014 11 בבוקר

מטוס נוסף נעלם ואני תוהה מה הם למדו וסקרו בטוויטר.

28-12-2014 16:30

ראיתי היום סרט (ההוביט). לא הכרזתי על זה בטוויטר שאני הולך ולא פרסמתי ביקורת של 140 תווים על הסרט. זה הרגיש מוזר. אגב: נהניתי מהסרט, גם אם ה-48 פריימים לשנייה והתלת מימד גרמו לו מדי פעם להיראות כמו שחזור של ערוץ ההיסטוריה, כפי שניסח זאת בני.

28-12-2014 22:00

הפאניקה מתחילה. נעדרתי יותר מדי זמן ומרגישה מנותקת לחלוטין. כמו כן, אני חייב לחזור לעבודה בשלב מסוים. האם אני באמת יכול לחכות לשבת כדי לבדוק את המדיה החברתית?

29-12-2014

לפני כמה ימים, אשתי ראתה אותי קורא ידיעה מקוונת עם ציוצים והאשימה אותי בבגידה. עכשיו אני נמנע מכתבות חדשותיות מסוימות המתמקדות במדיה החברתית.

29-12-2014 22:00

היעדרות מהבית לכמה ימים הקלה על ההתרחקות מהמדיה החברתית. אבל עכשיו כשאני בבית, אני מתגעגע לזה שוב ותוהה מה תהיה השגרה שלי בלעדיו.

מצד שני, היה נחמד להיות רק עם המשפחה שלי. אני בהחלט נוכח יותר.

30-12-2014 10 בבוקר

היה לי עוד "סיוט" בטוויטר אתמול בלילה: צייצתי מחדש לציוץ שהיה בן יומיים. בחלומי, זה היה עניין גדול.

30-12-2014 13:40

פתחתי בטוויטר באייפון שלי בהיסח הדעת, אבל המשימה התחלפה והחליפה את האפליקציה לפני שראיתי משהו. אני מאמין שבעצם אמרתי בקול, "מה אני עושה?!"

30-12-2014 23:45

אני מוצא את עצמי מתנודד בטירוף מלהתגעגע נואשות לרשתות חברתיות לשכוח שהיא קיימת. תוהה אם אחלום על זה שוב.

ערב ראש השנה

אני חושב שהיום עשוי להיות אחד הימים הקשים יותר. אני באמת רוצה לאחל לכולם שנה טובה ברשתות החברתיות ולהיזכר באירועי השנה. #FOMO

31-12-2014 13:31

הרים את האייפד וכל כך רציתי לבדוק בטוויטר. אני מתגעגע לקהילת הטוויטר, מרגיש כאילו אני חלק ממשהו הרבה יותר גדול ממני. אני תוהה אם אוכל להגיע לשבת.

1-1-2015 10:30 בבוקר

מתחילים לעשות רציונליזציה בדרכים שבהן אוכל לסיים את הדבר הזה יומיים מוקדם.

במקום לצייץ, אני מקפיד לחלוק את החדשות המשמחות של היום (אדוארד הרמן מת) עם אשתי. כרגע היא כל הקהל שלי.

1-1-2015 18:30

אמרתי לאשתי שהצום הזה ברשתות החברתיות יסתיים ביום שישי בחצות. אני חושב שהיא חשה הקלה, במיוחד לאחר שנאלצה לשתף את כל איחולי השנה החדשה שלה בטקסט. עשיתי אותו דבר, דרך אגב.

1-1-2015 21:15

ראיתי את Wild הערב. אם הייתי כותב ביקורת של 140 תווים, זה היה הולך ככה, "פראי: סרט שבו ריס ווית'רספון נראית ממש מלוכלכת ונותנת הופעה ראויה לאוסקר."

1-2-2015 18:55

אני חוזר לרשתות החברתיות בחצות הלילה. האמת שאני קצת חרד מזה. התרגלתי לא להשתמש בזה. איך זה ירגיש לצלול בחזרה פנימה -- דרך פנימה -- ב-CES ביום ראשון? אני גם תוהה אם מישהו שם לב שנעלמתי.

1-3-2015

ניהלתי משא ומתן על תחילת צהריים עם אשתי, אם כי היא עשויה להחזיק מעמד במשך כל היום. אומרת שהיא אוהבת את החיים בלי מדיה חברתית.

1-3-2015 13:00 בצהריים

חזרה הלאה. פרסמתי את הציוץ הראשון שלי. מהסס לבדוק את כל העדכונים שלי. מַדוּעַ? מה אני מצפה לראות?

1-3-2015 14:45

אישה שמה לב שחזרתי לרשתות החברתיות והתחילה לקפוץ וצעקתי, "ניצחתי! ניצחתי!" היה צריך להזכיר לה שזו לא תחרות... נכון?

--

אז מה למדנו? קודם כל, אני יומן נורא. שנית, עם כל לחיצת היד שלי על זה שאני מחוץ לרשתות החברתיות, תשים לב שבמהרה מצאתי דרכים אחרות להעסיק את עצמי והפסקתי לדאוג באותה תדירות ביומן שלי.

לא למדתי שמדיה חברתית היא מטבעה רע או טוב. זה פשוט משהו שיש להשתמש בו במתינות. אולי איבדתי את זה והתחלתי להשתמש בזה קצת יותר מדי. אני לא צריך לבדוק את זה באובססיביות או לשתף משהו חדש כל עשר דקות. כשאני בבית אני יכול להשתמש בו פחות ולהקשיב יותר. המאמץ הזה בהחלט עשה את ההבדל במהלך הפסקת המדיה החברתית הזו.

אני שמח לחזור לטוויטר, אבל עדיין לא בדקתי את החשבונות האחרים שלי. אני יודע שאעשה זאת, אבל אין לי רצון בוער לעשות זאת. לעת עתה, אני שמח לבדוק את חשבון הטוויטר שלי פעם בשעה (הרבה פחות מהרגיל) ולבקר באינסטגרם וב-Vine כשיש לי משהו חדש לשתף.

לא ברור כמה זמן תימשך גישת המתינות החדשה הזו. CES 2015 מתחיל בקרוב, מה שאומר שאין לי ברירה אלא להגביר את הפוסטים שלי במדיה החברתית במידה ניכרת. אני רק מקווה שבהמשך, אני עדיין יכול להשתמש בו בחוכמה.