מחברת דמדומים סטפני מאייר מדברת על ביקורת וחיים ומוות בקומיקס ניו יורק

בין אם אתה אוהב את זה, שונא את זה או נמנע ממנו בתוקף, דמדומים היו חלק מהחיים שלך בצורה כלשהי בעשור האחרון. כדי לחגוג את יום השנה ה-10 לרומנטיקת הנעורים העל-נורמלית של סטפני מאייר, הגיעה המחברת לניו יורק קומיקון כדי לדון בדמויות שלה, ברומן ההפתעה האחרון שלה ובעתיד של יקום הדמדומים.

אחרי עשור של תהילה מתגברת וביקורת שלאחר מכן, גם מאייר וגם בסיס המעריצים של דמדומים עדיין חזקים. הכניסה שלה לחדר עדיין יכולה להתנשף מהקהל עמוס - ואפילו אזכור של שמש חצות שלא פורסם שלה, רומן מנקודת מבטו של הערפד אדוארד קאלן, מעורר את המעריצים.

[seealso slug="stephenie-meyer-twilight-rewrite-gender-swap"]

"דמדומים שינתה את תעשיית ההוצאה לאור והשפיעה בצורה עמוקה על תרבות הפופ", אמר המנחה ג'וש הורוביץ בפאנל NYCC של מאייר. זה היה הספר הראשון למבוגרים צעיר שהגיע לרמה זו של הצלחה ופופולריות. (לא ניתן היה לסווג את סדרת הארי פוטר כ-YA עד לכרכיה המאוחרים יותר.)

"אני לא מרגיש אחראי", אמר מאייר, על שלל זכייניות YA בהובלת נשים שהפכו לרבי מכר ושובר קופות לאחר דמדומים. "אני מרגיש שמשחקי הרעב עדיין היו מפוצצים את דעתם של כולם... זה היה קורה בכל מקרה."

ובכל זאת, עם ארבעה ספרים, חמישה סרטים ואפשרות לסיפורים נוספים ביקום הדמדומים, ידעה מאייר שהרומן האחרון שלה, חיים ומוות, יאיר עליו זרקור קשה.

"אין לי עור עבה," אמרה, "אני לא חושבת שזה יהיה נורמלי שלסופר יהיה עור עבה... לכן הביקורת, שקיבלתי ממנה, קשה לי. ”

ככל שהנראות ההולכת וגוברת של דמדומים הובילה לביקורת גוברת, מאייר הרגישה את עצמה מגוננת על חומר המקור ועל אלו שהיו נאמנים לו.

"יש בזה דבק," היא אמרה על סיפורה. "זה מקשר בין אנשים."

אבל השהות באינטרנט נעשתה קשה יותר ויותר ככל שתגובת הדמדומים גברה: "הרבה מהידידות נעלמה, וזה היה מקום קשה יותר עבורי להיות בו." החיים והמוות הציעו למאייר הזדמנות לחזור לעולם הערפדים. אנשי זאב ללא בדיקה מיידית.

"זה לא ספר אמיתי," אמר מאיר בהחלטיות. "בעיני, זה לגמרי חומר בונוס. הם התכוונו לפרסם את מהדורת יום השנה העשירית בכל מקרה, ורק רציתי שזה יהיה יותר כיף".

החיים והמוות מדמיינים מחדש את אדוארד ובלה כאדית ובו, ומחליפים את המגדרים של הנער האנושי והערפד. "אני שקועה בחיי נערים מתבגרים", אמרה מאייר וציטטה את שלושת בניה. "נערים מתבגרים לא מדברים איתך. אתה צריך לקלף מהם כל מילה, אז זה יותר תצפיתני". התבוננות בבניה הוכיחה את דמותה של מאייר את בו, לדבריה, ועזרה להבדיל בינו לבין בלה סוואן.

למרות שהיא בדרך כלל מחמיאה לזכיינית הסרט "דמדומים", מאייר אמרה שלראות את הספרים שלה הופכים לסרטים זה בערך כמו ששכרו שחקן לשחק את אחותה; השחקן אולי מוכשר, אבל היא עדיין לא תהיה אותו הדבר.

האם שמענו את האחרון ביקום הדמדומים? מאייר לא אמרה - אבל היא אכן לא בטוחה אם שמש חצות המדוברת הרבה, שחזור נוסף של דמדומים העוקב אחר נקודת המבט של אדוארד, יראה אי פעם אור.

"שמש חצות היא סוג של מקולל," היא אמרה. הטיוטה הראשונה של מאיר לסיפור הודלפה לרשת, ונפרדה מיד. במקביל, סרטי הדמדומים הסיחו את דעתה מהגרסאות של הדמויות שדמיינה בעבר.

"הכי משמח זה כשהדמויות עושות את כל העבודה ואתה רק מקליד את מה שהן אומרות.

והכי מתסכל זה כשהם מפסיקים לדבר... ושום דבר לא קורה", אמר מאייר. היא ביקרה שוב בחצות שמש אחרי חיים ומוות, אבל עדיין מקפידה להבטיח הבטחות אם זה יתפרסם. למאייר יש גם רומן לא-YA ולא פנטזיה בעבודות, אבל "אין בו שום דבר מרגש, ואף אחד לא יאהב אותו חוץ ממני", אמרה.

אבל בחזרה לדמדומים: "אני אוהב שזה עזר לכמה קוראים, כי אני לא יודע איפה הייתי בלי ספרים", אמר מאיר. "אני פשוט כותב כי אני נהנה... כשמשהו כיף אני נוטה להמשיך לעשות את זה".