אני בן 13 ואף אחד מהחברים שלי לא משתמש בפייסבוק

אני נער שמתגורר בניו יורק. לכל החברים שלי יש רשתות חברתיות --אינסטגרם,גֶפֶן,סנאפצ'טוכו'פייסבוקפעם הייתי כל מה שיכולתי לדבר עליו כשהייתי צעיר יותר. "אמא, אני רוצה פייסבוק!" ועוד יבבות שרק אמא יכולה לסבול.

אבל עכשיו, בגיל 13, שמתי לב למשהו אחר.פייסבוק מאבדת בני נוערלאחרונה, ואני חושב שאני יודע למה.

חלק מהסיבה שפייסבוק מאבדת את תשומת הלב של הדור שלי היא העובדה שיש רשתות אחרות עכשיו. כשהייתי בן 10, לא הייתי מספיק מבוגר כדי שיהיה לי פייסבוק. אבל זה עתה יצא דבר קסום בשם אינסטגרם... ולהורים שלנו לא היה מושג שיש הגבלת גיל. במהירות, כל החברים שלי קיבלו אינסטגרם.

עכשיו, כשאנחנו מבוגרים מספיק כדי לקבל פייסבוק, אנחנו לא רוצים את זה. כשיכולנו להחזיק פייסבוק, כבר היינו אובססיביים לאינסטגרם. פייסבוק היה בדיוק הדבר הזה שלכל ההורים שלנו נראה היה.

[seealso slug="פייסבוק-מעצבן"]

זה מוביל אותי לנקודה הבאה שלי: למרות שיש לי פייסבוק, לאף אחד מהחברים האחרים שלי אין. החברים שלי פשוט חשבו שזה בזבוז זמן. החלטתי להקים פייסבוק רק כדי לראות על מה מדובר. עד מהרה גיליתי שפייסבוק חסר תועלת בלי חברים. החברה היחידה שלי היא, כאילו, סבתא שלי.

בני נוער הם חסידים. זה בדיוק מה שאנחנו. אם כל החברים שלי מקבלים את הדבר החדש והמגניב הזה שנקרא Snapchat, גם אני רוצה אותו! אנחנו רוצים את מה שמגמתי, ואם פייסבוק לא "טרנד", לבני נוער לא יהיה אכפת.

לכל ההורים והחברים של ההורים שלנו יש פייסבוק. זה לא רק העובדה שמדי פעם אני מקבל פוסטים על הקיר כמו "שלום מתוק פאי!" אבל החברים שלי מפרסמים תמונות שמכניסות אותי לצרות עם ההורים האלה.

נניח שהוזמנתי למסיבה, ויש שתייה של קטינים. אני לא שותה, אבל מישהו שולף מצלמה. גם אם אני לא נושא כוס סולו אדום, אני יכול להצטלם מאחורי בחורה שמצלמת. מאוחר יותר באותו שבוע, המטומטם מחליט לפרסם תמונות מהמסיבה ה"מדהימה" ההיא. אם אמא שלי תראה שאני במסיבה עם שתייה, גם אם לא הייתי משתתף, הייתי מת. זו לא אשמת פייסבוק, אבל זה קורה שם.

פייסבוק היא גם מקור גדול לבריונות בחטיבת הביניים. ילדים עשויים להגיב על משהו מרושע על תמונה שלך, או לשלוח הודעה שאתה מתכוון לדברים. זו לא אשמת פייסבוק, אבל שוב, זה קורה שם. אם אמא שלי הייתה שומעת שמציקים לי בפייסבוק, היא הייתה אומרת לי להפסיק מיד.

[seealso slug="how-to-see-unfriend-facebook"]

כשהייתי צעיר יותר, לאמא שלי היה פייסבוק. תמיד הייתי הולך על זה. הייתי לוקח חידונים, משחק משחקים וכו'. פעם פייסבוק היה הדבר הייחודי שלו. זה היה די גדול אבל באותו הזמן, מגניב.

ככל שחלפו השנים, תמיד רציתי פייסבוק שאוכל לקרוא לו משלי. אבל ברגע שקיבלתי את זה, הכל התחיל להשתנות. קורה יותר מדי. השינוי מפייסבוק הישן לציר הזמן היה מאוד פתאום.

תסתכל על משהו כמולְצַפְצֵף, שם זה ארבעה כפתורים -- אנשים אוהבים יותר את העיצוב ה"פשוט".

זה גם הפך לשופר שיווקי ענק. פייסבוק לוקחת את תחומי העניין שלך על סמך מה ש"אהבת" ושמה מודעות בפיד שלך. בלי להעליב, אבל כשאני מעיין בניוז פיד שלי לא ממש אכפת לי מהמוצר החדש של פנטן.

ראה גם:

זה לא היה הפייסבוק שזה היה כשהייתי בן שבע. זה הסתבך -- זה היה בערך כמו, "אהבנו את זה כמו שזה היה. למה אתה משנה את זה?"

בסופו של דבר, פייסבוק ניסתה יותר מדי. בני נוער שונאים כשאנשים מנסים יותר מדי; זה דוחק אותם. זה כמו שאם אמא שלי אמרה לי לא לעשות משהו -- אני מיד צריך לעשות את זה. כשהיא כופה עליי משהו, אני ממש לא רוצה לעשות את זה.

בני נוער פשוט אוהבים להצטרף בעצמם. אם אתם כולכם בפנים שלהם לגבי הפיצ'רים החדשים בפייסבוק, הם יתעצבנו וימצאו מדיה חברתית חדשה.

פייסבוק צריכה בני נוער, כי אנחנו נהיה האנשים שימשיכו את זה בקרוב מאוד. ובני נוער יכולים לראות את זה, מה שמטריף אותם.

אני אוהב את פייסבוק, באמת. אני מקווה שהם יוכלו לעשות קאמבק ולפנות לבני גילי. אני חושב שזה רעיון מצוין לאתר אינטרנט, ואני מאחל לפייסבוק בהצלחה.