המדע של 'המאדים': מה בודק (ומה לא)

איך הייתם מגיבים אם הייתם מוצאים את עצמכם תקועים על כוכב לא ראוי למגורים, בלי עוד נשמה חיה? היית נכנס לפאניקה? האם תדע מה לעשות?

האסטרונאוט הבדיוני מארק וואטני עושה זאת.

ראה גם:

בסרט החדשהאנוס, וואטני (מאט דיימון) תקוע על מאדים, לבדו על כוכב לכת קר ומת ללא דרך הביתה או מספיק מזון כדי לשרוד. בעוד שרובנו נתפורר בנסיבות אפילו פחות קשות, הוא מצליח להרים את עצמו ו"למדע את החרא" מהמצוקה שלו.

זה אולי נראה לא הגיוני - אבל בליבו, ל"המאדים" יש הבנה עמוקה כיצד אסטרונאוטים באמת מתנהגים במצבים חמורים של חיים או מוות.

מה זה הסתדר

במקום להיכנס לפאניקה, וואטני נשאר רגוע כדי להעריך את מצבו. זוהי תכונת אישיות שמדענים של נאס"א מזהים אצל עמיתיהם האסטרונאוטים האמיתיים.

"יש לנו אסטרונאוטים שהם מאוד דומים לזה", אמר ל-Mashable בריאן מיירהד, מהנדס ראשי במעבדת ההנעה הסילון של נאס"א. "אתה שם אותם במצב שבו יש בעיה חריגה או שמשהו משתבש, והם ימצאו דרכים חכמות לפתור את זה עם כל מה שיש להם בהישג יד."

וואטני מצליח לשרוד באמצעות כושר ההמצאה שלו. ג'ים גרין, מנהל חטיבת המדע הפלנטרי של נאס"א אמר שהוא רואה סוג כזה של כושר המצאה "בכל יום בסוכנות, בכל כך הרבה דרכים שונות".

גם נכון לחיים: יראת הכבוד של ווטני לנוף החייזרים המקיף אותו. "יש רגעים נפלאים, שבהם למרות שווטני במאבק על חייו על בסיס יומי, הוא יושב על קצה קיר מכתש ומסתכל על השקיעה כי הוא יכול", גרין, שייעץ לבמאי רידלי סקוט עבור סרט, אמר ל-Mashable. "זה יפה. הוא מתענג על הסביבה שבה הוא נמצא".

מה זה השתבש

לפני שנהיה פואטיים מדי בקשר ל"המאדים", חשוב לציין שלא כל המדע בסרט נשמע אמיתי לחלוטין.

לְמָשָׁל,סופות אבק של מאדיםדומים יותר לרוח קלה מאשר להוריקן, כפי שמתואר בסרט.

הלחץ האטמוספרי של מאדים למעשה נמוך בהרבה מזה של כדור הארץ, כלומר מהירויות הרוח יכולות להגיע רק ל-60 קמ"ש לכל היותר, אומרת נאס"א. (אבל איפה הדרמה שם?)

למרות הרוחות החלשות יחסית, סופות האבק של מאדים עדיין מרתקות את הקהילה המדעית. סופות אבק על מאדים יכולות לפעמים להיות גלובליות, ולסבול את כוכב הלכת באבק עד כדי כך שחוקרים על פני כדור הארץ יכולים לראות את הסערה דרך טלסקופים.

אבק מאדים גם ידוע לשמצה. חלקיקי אבק טעונים חשמלית נוטים להיצמד לחלליות ולעצמים אחרים שמוצאים את עצמם על פני הכוכב האדום, אמרה נאס"א. וואטני מבלה הרבה זמן בניקוי הפאנלים הסולאריים שלו בסרט, פעילות שכנראה תתאים לכל חוקר מאדים.

לוואטני גם לוקח לרגע במאדים להתפעל מאשטן אבק מסתחררבמרחק. סוג של סערות קטנות יותר נצפו למעשה על ידי חלליות של נאס"א בכוכב הלכת האדום. (ואטני גם רואה כמה ברק בשמי המאדים, ותאמינו או לא,ברק אכן מתפצפץ על מאדים.)

יש גם בעיות מדעיות אחרות בסרט. אסטרונאוטים היו קופצים על מאדים האמיתי, במקום להסתובב כאילו הם עדיין נתונים לכוח המשיכה של כדור הארץ. והחללית שהצוות משתמש בה כדי להגיע לכוכב הלכת וממנו נמצאת עדיין בתקיפות בתחום המדע הבדיוני.

מה זה כמעט הסתדר

ובכל זאת, האמת היא שלרוב הנושאים המדעיים (הקטנים יחסית) של הסרט יש בסיס מדעי אמיתי.

לדוגמה: בטח, זה יהיה ממש קשה להשיג מספיק אור שמש לתפוחי האדמה שבסופו של דבר ווטני מגדל בתוך בית הגידול שלו חוסם קרינה. עם זאת, היכולת של וואטני לגדל צמחים מלכתחילה מבוססת על יישומים אמיתיים של נאס"א שנמצאים בפיתוח כיום.

מדעני צמחים פועלים כעת ליצירת בר קיימאחוות שטחשיכול ללוות אסטרונאוטים בטיול למאדים. הם ישמשו לטיפוח מזון, אולי באמצעות עפר מאדים, ברגע שחוקרי החלל הקימו חנות על פני כדור הארץ, לפי מדען הצמחים ברוס בוגבי, שעובד על פרויקטים עם נאס"א.

היכולת לגדל יבולים משנה גם את האופן שבו אנשים מתקשרים עם הסביבה שלהם, אמר בוגבי. צפייה במשהו גדל ועוזר להשקות אותו מדי יום עשויה להשפיע לטובה על הרווחה הפסיכולוגית של אסטרונאוט רחוק מאוד מהבית.

"לצמחים יש ערך פסיכולוגי עמוק עבור אנשים בחלל, ואתה מצפה שיהיה להם ערך פסיכולוגי כלשהו, ​​אבל בדרך כלל הערך גדול ממה שאתה עשוי לחשוב", אמר בוגבי.

מה שעשוי להסביר איך וואטני מצליח לשמור עליו כל עוד הוא עושה.