השבוע הודיע ​​צבא ההגנה לישראל כי הוא קרוב להשמדת המנהרה האחרונה בעזה - אחת המטרות המוצהרות של ישראל למתקפה ארוכת שבועות. ישראל טוענת זמן רב שרשת המנהרות שחפרו חמושים פלסטינים מתחת לגבולות רצועת עזה מהוות איום ביטחוני חמור. "לא יכול להיות שאזרחי מדינת ישראל יחיו תחת איום קטלני של טילים וחדירה דרך מנהרות", אמר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בשבוע שעבר. בכמה הזדמנויות הצליחו חמושים להרוג חיילים ישראלים לאחר שהתגנבו לישראל דרך המנהרות, המתנשאות לדמיונו של הציבור. (מיתוס עירוני אחד ברשתות החברתיות בישראל, על פי הוושינגטון פוסט, האם ילדים ישראלים יכולים לשמוע את האתות מתחת למיטותיהם.) אבל איך באמת נראות המנהרות?

ב-2009 ביקרתי בעזה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" של ישראל, סכסוך בן שלושה שבועות בין ישראל לחמאס, שבו נהרגו יותר מ-1,400 פלסטינים, רבים מהם אזרחים. שלושה אזרחים ישראלים ושישה חיילים נהרגו. הגעתי ממצרים דרך נקודת הגבול רפיח, והנוף בעזה עדיין דומה לתפאורה של סרט הוליוודי על האפוקליפסה. חודשים לאחר סיום הקרבות, עדיין ניתן היה למצוא פיסות פצצות מרגמה בהריסות העיר עזה. הלכתי בין חורבות בתים מופצצים והגעתי למה שנראה כמו שורה של חממות קטנות. בתוך אחד המבנים המאולתרים, המדריך שלי חשף את הכניסה למנהרה: מעבר בטון רחב ומצויד במערך של מכשירי גלגלת ממוחשבים. כמה עמודי בטון תמכו בגג המנהרה. מחשב ולוח מתג עם מנופים ישבו ליד נקודת הכניסה למנהרה. כלים וקרשים מעץ העניקו לו מראה של אתר בנייה עדיין פעיל. זה בהחלט היה מתוחכם יותר מהדמיון הילדותי שלי של חור עפר דמוי גופר באדמה.

"אין לנו מה לעשות, לכודים כאן, מלבד ללמוד לתארים הנדסיים", הסביר המדריך שלי אחמד בחוצפה כשהבחין בהפתעתי. "למדנו להשתמש בלימודים שלנו." אחמד הסביר כי חלק זה של מערכת המנהרות נבנה כמיזם משותף של חמאס ובעל עסק פרטי בעזה. בעל העסק, ששילם לחמאס תשלום עבור הגישה, השתמש במנהרה כדי להביא אספקה ​​למפעל שלו. הזרוע הצבאית של חמאס השתמשה בו כדי להבריח רכיבי רקטות. אולם בעיני פלסטינים רבים בעזה, המטרה העיקרית של המנהרות, שחלקן באורך קילומטרים, היא פחות על תקיפות צבאיות ויותר על קשר לעולם החיצון - צינור שדרכו מצרכים וסחורות אחרות יכולים להיכנס לעזה הנצורה. לְהִתְפַּשֵׁט.

לילה אחד החמאתי למארח שלי על הגשת קבב עוף "עזתי" טעים. המארח שלי צחק. "אתה אוהב את העוף העזתי? היה לך את זה בשבוע שעבר במצרים - זה עוף מנהרה." אבל זה לא רק עוף שעושה את דרכו במנהרות. סחורות יומיומיות, רופאים ואפילו כלותהוברחו ממצרים דרך רשת המנהרות לתוך עזה, רצועת אדמה קטנה שלמעשה הייתה מבודדת משאר העולם מאז שישראל ומצרים סגרו את גבולותיהן ב-2007, לאחר שהחמאס השתלט על עזה. לאחר סגירת נקודות הגבול שיגרה הזרוע הצבאית של חמאס עשרות אלפי רקטות לעבר ישראל. הרקטות, אף שהן פרימיטיביות בהשוואה למערכות הנשק המודרניות של ישראל, מותאמות להשמדה מירבית. כיפת ברזל מיירטת את רוב הרקטות שאם לא כן היו נוחתות על שטחים אזרחיים בישראל. האו"ם קרא זה מכבר להסרת המצור, מה שמרמז שחזרה למעברי גבול בפיקוח ישראלי תספק לישראל פיקוח נוסף על סחורות שנכנסות ויוצאות מהרצועה. "לפני המצור, היה לנו מעמד בינוני מתון בעזה", הסביר פקיד פלסטיני לשעבר בטלפון מביתו בעיר עזה. "המצור העצים את שומרי הסף - בעיקר חמאס - כי כל כך הרבה ממה שאנחנו צריכים לחיי היומיום מגיע דרך המנהרות כעת [באופן לא חוקי] במקום דרך מעברי הגבול".

הפקיד, חבר מפלגת פתח, יריב לחמאס, דיבר בעילום שם משום שחשש מפעולות תגמול. "למי ששולט במנהרות יש את הכוח האמיתי על כל העזתים", אמר. "הישראלים יצרו מיליונרים של מנהרות - מעמד עליון חדש לגמרי. רובם מזוהים עם קבוצות קיצוניות יותר כמו חמאס וקבוצות אחרות שהישראלים מתיימרים לשנוא". המסחר המחתרתי אכן מעמיד את כיסיהם של קבוצות מיליטנטיות כולל חמאס. המעבר במנהרות כרוך בתשלום אגרות יקרות, הנגבות הן בצורת "מס יבוא/יצוא" על ידי חמאס והן כשוחד על ידי בעלים פרטיים של המנהרות. מדריך הטיולים שלי במנהרה פיתח מבט ציני במיוחד על הדינמיקה של ישראל-חמאס. לדעתו, המלחמה עם האחר הייתה באמת משחק הישרדות ביתי שהתנהל בתיאטרון הפוליטי של כל מפלגה. "שתי הממשלות הקיצוניות הללו זקוקות זו לזו כדי לשרוד", אמר. אנה תרז דיי היא עיתונאית עצמאית עטורת פרסים שמסקרת סכסוכים בינלאומיים.