בתצלום זה של 14 באוגוסט, 2013, אמבריולוג עובד על עובר במרפאת הפוריות Create Health בדרום לונדון. קרדיט: סאנג טאן
הפרלמנט הבריטי ישקול בקרוב להפוך את בריטניה למדינה הראשונה שמתירה IVF לשלושה אנשים. התַקָנוֹןטרם אושרו, אך הממשלה תומכת כעת במהלכים לאפשר יצירת תינוקות עם DNA משלושה אנשים במקרים בהם הילדים נמצאים בסיכון לתורשה של מחלה מיטוכונדריאלית.
עם זאת, הועלו התנגדויות וחשוב לשקול את הטיעונים האתיים בעד ונגד התרת הליך חדש זה.
מחלה מיטוכונדריאלית
המיטוכונדריה מייצרות אנרגיה עבור התאים שלנו והושוו לסוללות או תחנות כוח. כאשר אנשים סובלים ממחלות מיטוכונדריה, המיטוכונדריה שלהם לא מייצרת מספיק אנרגיה כדי לגרום לתאים שלהם לפעול כראוי. המחלה לובשת צורות רבות אך לעיתים קרובות פוגעת בחלקי גוף חשובים כמו המוח, הכבד או הלב. מחלות מיטוכונדריה מסוימות הן קטלניות, וכיום אין תרופה יעילה.
החלפת מיטוכונדריה מוצעת, לא כטיפול לסובלים קיימים, אלא כדרך לעזור להורים "בסיכון" להימנע מהעברתו לילדיהם. טכניקה אחת (Maternal Spindle Transfer) כוללת הוצאת מיטוכונדריה פגומות מביצית האם והחלפתן במיטוכונדריה בריאות מביצית שנתרמה.
אחר (Pronuclear Transfer) כולל הוצאת מיטוכונדריה פגומות מעוברם של ההורים והחלפתן במיטוכונדריה בריאות מעובר שנתרם, או מעובר שנעשה באמצעות זרע האב וביצית שנתרמה. כל ילד שנוצר יהיה מקושר גנטית, באמצעות DNA מיטוכונדריאלי, לתורמת ביצית, כמו גם להוריו הגנטיים העיקריים; מכאן הביטוי "הפריה חוץ גופית של שלושה אנשים".
כמו בכל טיפול חדשני, ישנן שאלות לגבי בטיחות ויעילות, אך החלפת המיטוכונדריה מעלה גם חששות אתיים החורגים מההערכה הרגילה של סיכונים ויתרונות.
שלושה הורים גנטיים?
דאגה אחת כזו היא שיהיו לילדים שנוצרושלושה הורים גנטיים. עם זאת, האם יש להתייחס לתורמי מיטוכונדריה להורים ביולוגיים מוטלת בספק. שכן בעוד שהילדים שנוצרו יהיו קשורים גנטית לתורמים, רחוק מלהיות ברור שהקשר הזה מספיק כדי להוות הורות.
רק כ-0.1% מהגנים שלנו כלולים במיטוכונדריה (כאשר 99.9% הנוספים נמצאים בגרעינים התאיים), ולכן תורם המיטוכונדריה מספק רק מיעוט זעיר מהחומר הגנטי של הילד. באופן דומה, הקונצנזוס מדעינראה שלחומר הגנטי הכלול בגרעין יש תפקיד הרבה יותר גדול בעיצוב המאפיינים האישיים הייחודיים של כל אדם מאשר ל-DNA המיטוכונדרי.
אנחנו יכולים גם לשאול האם יש באמת משהו מטריד בכך שלילדים יש קשר ביולוגי עם שלושה אנשים. יש כבר המון משפחות שקיימות רק בגלל קלט ביולוגי של אדם שלישי: למשל, כאלה שנוצרו באמצעות תרומת ביצית מסורתית, או פונדקאות. בהתחשב בתקדימים אלה, לא ברור ש"הפריה חוץ גופית של שלושה הורים" שונה כל כך מהשיטות שאנו כבר מקבלים.
שינוי גנטי
חשש שני הוא שהחלפת המיטוכונדריה היא שינוי גנטי על קו הנבט - שבו שינויים משפיעים על הדורות הבאים. לדוגמה, אם הזרע של גבר השתנה גנטית וזה בתורו השפיע על הביציות או הזרע של ילדיו, ולאחר מכן של נכדיו וכן הלאה, זה יהיה שינוי בקו הנבט: שינוי פוטנציאלי קבוע במאגר הגנים . יש אנשים שמודאגים מכךשינוי קו הנבטמסוכן מדי בגלל הפוטנציאל שלו להשפיע על הדורות הבאים לנצח. אחרים מתנגדים לכך כי הם חושבים שזה פסול "להפריע" לטבע האנושי.
אבל נגד זה, ניתן לטעון שהחלפת מיטוכונדריה אינה באמת שינוי. המיטוכונדריה הנתרמות מתרחשות באופן טבעי (בביצית התורמת) ואינן מהונדסות או מיוצרות. זה אומר שאנחנו משתמשים בחומר גנטי שמתרחש בטבע, לא מוסיפים שום דבר חדש או מלאכותי. בהשקפה זו, החלפת מיטוכונדריה דומה יותר להשתלה מאשר הנדסה גנטית.
תגובה נוספת היא שגם אם החלפת המיטוכונדריה היא מופע של שינוי קו נבט, בכל זאת יש לאפשר זאת מכיוון שהחלופה לילדים אלה - המאפשרת להם להיוולד עם כמה מחלות די נוראיות - היא כל כך גרועה שהתערבות מוצדקת למנוע מהם לסבול.
כמו כן, להחלטות מדיניות רבות ושונות יש השפעות קבועות משמעותיות על הדורות הבאים: למשל, החלטות לגבי איכות הסביבה ושינויי אקלים, כוח גרעיני או האם לצאת למלחמה. החלפת מיטוכונדריה אינה ייחודית בהשפעה על העתיד, ובהתחשב במספרים הקטנים המעורבים (1 מתוך 6,500 תינוקות), השפעותיה עשויות להיות מוגבלות למדי בהשוואה לדוגמאות שהוזכרו זה עתה.
החלפת מיטוכונדריה מיותרת?
היו שטענו שאסור לנו לאפשר החלפה במיטוכונדריה מכיוון שכןלא נחוץ. הטענה כאן היא שלהורים "בסיכון" כבר יש אפשרויות אחרות - אימוץ ותרומת ביצית - ולכן אין צורך לפתח תחליף מיטוכונדריאלי.
בהחלט יש בזה אמת מסוימת. באופן עקרוני, אנשים יכולים להשתמש בתורמת ביצית או לאמץ במקום. עם זאת, מי שרוצה את הטיפול החדש הזה, יציין כי מציאת תורמת ביצית או ילד מאמץ מתאים אינה קלה וכי - במשותף עם משפחות רבות אחרות - הם מייחסים ערך לקשר הגנטי בין הורה לילד ומאוד ייחסו לו ערך. מאוד אוהב ללדת ילדים שהם גם "שלהם" מבחינה גנטית וגם נקיים ממחלות מיטוכונדריאליות.
כדאי גם לציין שהטיעון הזה (ההצעה שאנשים צריכים להסתפק באימוץ או בתרומת ביצית במקום) יכול, אם יתקבל, לשמש נגד מגוון רחב מאוד של פרקטיקות, כולל הפריה חוץ גופית מסורתית ואפילו ניתוח גינקולוגי לריפוי אי פוריות. ניתן לענות על כל ההתערבויות הללו בשאלה: "למה עלינו לבזבז משאבים על זה כשאפשר פשוט לאמץ במקום?"
נותר לראות האם ניתן לפתח טיפולים חליפיים במיטוכונדריה שהם בטוחים ויעילים מספיק לשימוש קליני נרחב. וכמו בכל התערבות ביו-רפואית חדשה, יש צורך בהערכה ומחקר מקיפים.
עם זאת, אין טיעון אתי מכריע נגד המשך מחקר כזה. בנוסף, לאור החשיבות לחולים רבים של ילד שהוא גם "שלהם" מבחינה גנטית וגם נקי ממחלות מיטוכונדריאליות, יש סיבה חזקה לאפשר לזה להמשיך, בתנאי שיש ויסות וניטור זהירים.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
