כששדה התעופה רובין הוד נסגר בשל שלג ב-6 בינואר, פול צ'יימברס צייץ:

"שדה התעופה רובין הוד סגור. יש לך שבוע וקצת לסדר את החרא שלך, אחרת אני מעיף את שדה התעופה בשמיים!!"

למרות שאולי בטעם גרוע, ההערה נועדה (ופורשה על ידי חברים) כבדיחה. עם זאת, כשהשוטרים הגיעו לפתחו של צ'יימברס ב-13 בינואר, פסק הצחוק.

מתוך הטלגרף:

"'המחשבה הראשונה שלי כששמעתי שזו המשטרה הייתה שאולי אחד מבני המשפחה שלי עבר תאונה", אמר מר צ'יימברס בן ה-26 ל"אינדיפנדנט".

"'אז אמרו שעצרו אותי לפי חוק הטרור והוציאו פיסת נייר. זה היה הדפסה של עמוד הטוויטר שלי. זה היה הרגע שבו זה התחוור לי'".

בזמן שנחקר בחשד לקשירת קשר ליצירת מתיחה של פצצה בתחנת המשטרה, צ'יימברס נאלץ להסביר למחלקת המשטרה מה זה טוויטר ואיך זה עובד.

בעוד צ'יימברס שוחרר בערבות עד לחקירות נוספות ב-11 בפברואר, המחשב הנייד שלו,אייפוןומחשב ביתי נתפסו. גם הפוסט בטוויטר נמחק.

השאלה מתי הדיבור דומה לצעקות "אש בתיאטרון צפוף" הולכת ונעשית פחות ברורה בעידן החדש הזה של החוק למלחמה בטרור. טוויטר ורשתות חברתיות אחרות רק הופכות את המצב להרבה יותר עכור, שכן גם נושאי פרטיות וחופש הביטוי הופכים לחלק מהמשוואה.

למרות שאנו חושבים שהמשטרה הגזימה בתגובה במקרה הזה, זו תזכורת טובה להיות מודע למה שאתה מצייץ. מה שעשוי להיראות תמים בהקשר אחד עשוי להתפרש כמאיים בהקשר אחר.