יש לה אחת מאותן ידיות טוויטר עם שם יחיד שמאותתת על מאמץ מוקדם או - במקרה הזה - על עובד טוויטר מוקדם.

@קלייר, או קלייר דיאז-אורטיז כפי שהיא מכונה IRL, התחילה כמתמחה בטוויטר כבר ב-2008 והשתמשה בשירות כבר ב-2006 - עוד כשאנשים עדיין השתמשו ב-SMS כדי לצייץ, וההאשטג #4040 היה נפוץ בהודעות DM . עכשיו, שש שנים אחרי, אחרי שכתבתיספר, הדריכה אפיפיור לטוויטריפיקציה שלו ועזרה בציוץ חי של לידה, ראשת החדשנות החברתית של טוויטר תולה את כנפיה הכחולות וממשיכה הלאה.

תודה על הכל,@לְצַפְצֵף.#הָלְאָה #לְצַפְצֵף #שניים- קלייר דיאז-אורטיז (@קלייר)3 בדצמבר 2014

Mashable הצליחה לתפוס את אם לשניים בת ה-32, המתגוררת כיום בבואנוס איירס, ביציאה מהדלת הווירטואלית של טוויטר לראיון היציאה הפומביות הראשון שלה.

התשובות שלה לשאלות שלי בדוא"ל מציעות תובנה נדירה לגבי חברה שנפתחה באמת רק מאז שהשיקה את ההנפקה שלה לפני שנה. דיאז-אורטיז ראה הרבה מבפנים: העליות (צמיחה נפיצה), הירידות (לאחר לחצים בהנפקה),סלפי סלבס של אלן, הנס על ההדסוןציוץ, וכל מה שביניהם.

[seealso slug="twitter-2015"]

דיאז-אורטיז, שנתנה לבתה שזה עתה נולדה ידית טוויטר (@לוסיה) בלידה (בנה האומנהיש אחד), מילא את תגובותיה, באופן טבעי, בכל הנקודות הנחוצות בטוויטר.

מתי התחלת בטוויטר?

2009 [כעובד מן המניין; דיאז-אורטיז התמחתה בטוויטר ב-2008, והצטרפה לטוויטר כמשתמש ב-2006].

מה הביא אותך לשם? מה למדת בבית הספר, ומה הרקע שלך?

למדתי אנתרופולוגיה בבית הספר לתואר ראשון ותואר ראשון בסטנפורד, ואז בסופו של דבר טיילתי בעולם במשך כמה שנים בכתיבה וייעוץ. בשלב מסוים במסע שלי התחלתי לכתוב בלוג, והאנשים בבלוגר מצאו את בלוג הטיולים שלי וקידמו אותו, והוא הפך לפופולרי מאוד.

כאשר אנשי הבלוגר [בהנהגת איב וויליאמס] פתחו את טוויטר, אדם רוגל (@אָדָם רִאשׁוֹן) אמר לי שאני חייב להצטרף. עשיתי זאת. באותו זמן, גרתי בבית יתומים בקניה, ואני זוכר שהעליתי את טוויטר לילה אחד וראיתי שהוכנסתי לדף הבית אז היו לי המון עוקבים. אני אשמח להוכיח את זה, אבל אני חושב שאני אחד האנשים הראשונים אי פעם שצייץ מהמדינה ההיא. כשעזבתי את קניה, קרן סקול שלחה אותי לאוניברסיטת אוקספורד לעשות MBA.

ביז סטון היה עמית הוראה באוקספורד, אז כשהוא בא לשאת הרצאה בכיתת ה-MBA שלי אדם אמר לי להראות לו. לא הייתי מדריך טיולים טוב. היום שבו פגשתי אותו באופן אישי בפעם הראשונה היה היום שבו דווח שפייסבוק רוצה לקנות טוויטר, אז אני זוכר שהוא נגרר על ידי כמה עיתונאים בזמן שחטפנו קפה. באותו ערב במשקאות, הוא סיפר לי על החזון שלו כיצד ניתן להשתמש בחברה כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר ולבצע שינוי חיובי בקנה מידה רחב. לא יכולתי להסכים יותר, ואמרתי לי שעלי לעלות.

מה היה התפקיד והתואר הרשמי שלך בטוויטר? מי שכר אותך? האם זה היה תהליך ראיון יוצא דופן?

התפקיד שלי שינה חבורה. יותר מדי כרטיסי ביקור מכדי לספור (ובהתחלה לא היו לנו כרטיסי ביקור במשך שנים. זה היה כמו דבר).

בתחילה [התפקיד שלי] נקרא חדשנות חברתית ארגונית, לפי ביז, ששכר אותי. (כן, זה נשמע כאילו חסר שם עצם. היה).

באתי כמתמחה לכתוב תזה עבור אוקספורד על טוויטר בחודשים האחרונים של ה-MBA שלי, וכשהגיע הזמן שההתמחות שלי תסתיים וכדי שאקבל שם עבודה אמיתית, עברתי כמה ראיונות, אבל עבדתי שם אז זה היה די לא רשמי. אכלתי אוכל בורמזי עם דל הארווי, תה עם@לְמַעלָה, ואז אוון וויליאמס ואני ישבנו על ספה כשהסתכל בקורות החיים שלי, שאותם הדפיס על גב נייר ממוחזר. הוא רק לבש גרביים [על רגליו].

כמה עובדים היו אז?

50.

איך היה המשרד?

מתישהו בחודשים הראשונים שהייתי שם, נולד הילד הראשון של איב ואשתו ובנו נכנסו למשרד בזמן התה של יום שישי. ג'ייסון גולדמן אמר שהוא מקנא במכנסי הטרנינג הלולולמון של התינוק. מהנדס, אני שוכח מי, הביט סביבו בצוות המנומר ובבקבוקי הבירה הריקים ובספות הנפולות ואמר לתינוק, "יום אחד, כל זה יהיה שלך."

מה עם האווירה? האם היו הרבה נשים בצוות?

לֹא. אני זוכר את ג'יליאן (@jillyface), שהיה שם כמה חודשים, סיפר לי איך היה מייבש שיער אחד שכל הבנות השתמשו בו. היו רק שני דוכני שירותים, והגברים תמיד השתמשו בשירותים של הנשים.

מה היו כמה מהדברים הכי מוזרים שקרו בזמן שהיית שם?

[img src="https://admin.mashable.com/wp-content/uploads/2014/12/Claire_Diaz_Ortiz_books.jpg" caption="Claire Diaz-Ortiz כתבה את הספר (טוב, "א") בטוויטר." קרדיט="" ]

יום אחד, מישהו דפק על דלת המשרד ו@פרנצ'סקההלך לענות על זה. זה היה משתמש, והיא התקשתה להעלות את תמונת הפרופיל שלה. תמונת הפרופיל המדוברת הייתה צילום ביקיני. פרנצ'סקה, בעלת תואר שני במנהל עסקים, הייתה כנראה מענה לדלת באותם ימים.

יום אחד התעלפתי בזמן שדיברתי עם@Biz. הוא חשב שאני דרמטי כדי לנסות להבהיר נקודה. (לא הייתי.)

ביום הראשון שלי, דיברתי עם קווין תאו (@kevinthau) והוא ביקש את ידית הטוויטר שלי ועקב אחרי. הגדרתי את החשבון שלי כדי לומר משהו אוטומטית לאנשים שבאו אחרי. הוא אמר לי שזה ספאמי. זה היה. כיביתי את זה.

הגעתי עם מחשב. זה היה לא-לא.

איך היה לעבוד עם ג'ק וביז אז? עבדת הרבה עם דיק קוסטולו?

ביום הראשון שלי, ישבתי בארוחת צהריים עם איב וביז. איב לא ידע שהתחלתי באותו היום ואמר משהו בעניין לביז. אמרתי, "יהיה טוב, אני מבטיחה." זה היה בדיוק הזמן שהדברים נעשו גדולים מדי בשביל שכולם ידעו הכל על כל עובד חדש.

Biz, באופן כללי, היה מהומה לעבוד איתה. צחוקים ללא הפסקה. הוא גם היה מדהים כשכתבתי ספר על טוויטר. למרות שאני מזכה את ביז שהביא אותי לטוויטר בימים הראשונים, בכנות היה לי ממש מזל שעבדתי עם בוסים מעולים בטוויטר -- מאיב ועד ביז ועד דיק לכל השאר, זה היה הרבה מאוד. וכולם מצחיקים מאוד (בדרכים שונות מאוד), מה שנראה יוצא דופן.

הציוצים הראשונים של האפיפיור מאת@pontifex. הסיכום שלי על@לְצַפְצֵףבלוג:https://t.co/4i2G1hS6- קלייר דיאז-אורטיז (@קלייר)13 בדצמבר 2012

לדיק אכפת מאוד ממשתמשים. כשעבדתי עם הוותיקן כדי לגרום לאפיפיור לצייץ, היה לו אכפת מאוד. באותה מידה היה אכפת לו מתי הוא ישלח אימייל בבקשות אקראיות של משתמשים שהוא רוצה שיתייחסו אליו. באמת.

איך החברה השתנתה עבורך ברגע שהוא השתלט?

ביום שדיק הפך למנכ"ל קיבלנו מייל של החברה שאומר לבוא לפגישה של כל הידיים. במעלית למעלה (היינו בכמה קומות עד אז), כמה מהנדסים שיערו שאנחנו עומדים להירכש והם התבדחו כמה זה נהדר כי הם יכולים לשלם כמה הלוואות. לפחות, אני חושב שזו הייתה בדיחה. (לא קנו אותנו.)

איך הרגישה ההנפקה מבפנים?

זו הייתה תקופה מרגשת, אבל די מוגבלת. לפחות [לעומת] סיפורים ששמעתי מעמק הסיליקון. אנשים היו סופר מרוכזים בטווח הארוך. היו קאפקייקס, ואנשים במשרד מוקדם מאוד באותו יום, אבל זה היה די שקט.@katiesהיה ציוץ שאומר משהו כמו "חזרה לעבודה" אחרי פעמון הפתיחה. זה באמת היה ככה.

מהי התפיסה המוטעית הגדולה ביותר לגבי עבודה בטוויטר?

שעובדים מבלים זמן רב במחשבה "איך אנחנו מתחרים בפייסבוק?"

יש עצות איך למצוא עבודה שם?

הבינו שהחברות האלה קטנות ממה שאתם חושבים, במיוחד ברגע שאתם חושבים על פירוט הליבה של חברות טכנולוגיה במונחים של מספר עובדים. (כלומר, בדרך כלל 50% מהחברות הן מהנדסות, 30% עוסקות במכירות וכו') זה יעזור לך מאוד להבין מדוע התפקיד שחולם עליו שאתה חושב שצריך להתקיים בפיתוח עסקי, למשל, לא קיים בפועל, או למה רק אדם אחד עושה את העבודה של 25. יוקרי (@לְמַעלָה) הייתה האדם הראשון שעזר לי להבין את זה בשלב מוקדם, כשהיו לי דברים שרציתי לעשות והיא הייתה צריכה ללמד אותי שטוויטר עדיין לא מספיק גדול.

זה עדיין לא. כשאנשים מבקשים ממני ראיונות מידע על הרצון לעבוד בטוויטר, הם אומרים לעתים קרובות משהו כמו, "אז כמה גדול הצוות שעושה ___?" לעתים קרובות התשובה היא, "אה, לא קיים?"

אתה משתף הרבה בטוויטר (כמו לידת הילד שלך). האם אי פעם רצית לחזור מטוויטר ולשתף פחות?

כדי לחזור על צירי הצירים שלי: BLERGH!!!!#inlabor- קלייר דיאז-אורטיז (@קלייר)5 באפריל, 2014

עד עכשיו, התרגלתי לזה. עם זאת, אכפת לי מאוד לבלות זמן במצב לא מקוון, ומבלה לפחות 24 שעות במצב לא מקוון בכל שבוע. אז, בעוד שאני חולק חבורה כשאני כאן, אני משתדל לא להיות כאן 24/7. (אני עוקב אחרי הזמן שלי באינטרנט עם RescueTime ו-Moment.) מילת השנה שלי לשנת 2015 הולכת להיות #BanBusy. זו סוג של המנטרה (הניסיון) שלי.

האם עובדי טוויטר אחרים מסכימים עם אופי ה"שתף הכל" שלך?

לא, כנראה שלא ;) למרות שאחרים אולי לאמצייצים בשידור חי את עבודתם, כל עניין ההתפטרות שלך בציוץ צובר קיטור.@קלואסעשה אחלה.

האם אתה מרגיש שהיית האחרון בדור מוקדם של עובדי טוויטר? אם כן, האם זה אומר שראית את החברה אחרת?

אולי כן. הייתה קבוצת "אזרחים ותיקים" בטוויטר שהחלה לפני כמה שנים על ידי אלכס מ', שבה יכולנו לבלות ולהחליף סיפורים ותיקים בימי שישי בערב. זה נהיה יותר ויותר קשה למצוא מישהו לארגן, כי הדור המוקדם עובר לדברים אחרים. זה קורה. יש מחזור חיים בכל עבודה, אפילו הגדולות שבהן ;)

ושנות סטארט-אפ הן שנות כלב, אחרי הכל.

מה תעשה עכשיו?

#הישאר מעודכן