מדוע המוני אנטי-וואקסר רודפים אחרי רופאים התומכים בחיסון באינטרנט - ומה לעשות בקשר לזה

בשנת 2017, Kids Plus Pediatrics, מרפאה עצמאית בפיטסבורג, פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה סרטון בן 90 שניות המעודד הורים לחסן את ילדיהם נגדוירוס הפפילומה האנושי(HPV), זיהום המועבר במגע מיני שעלול לגרום לסרטן.

במשך שלושה שבועות, הפוסט זכה להתעניינות חיובית ומעורבות גבוהה מהממוצע מצד העוקבים בעמוד. ואז, לכאורה משום מקום, החלו התקפות נגד החיסונים. מרחבי העולם זרמו אלפי הערות של ספקני חיסונים ומתנגדים. צ'אד הרמן, מנהל התקשורת של KPP, אומר שהוא בילה 18 שעות ביום, במהלך שמונת הימים הבאים, בחיפוש אחר ההערות, איסור פרטני על מגיבים, וניסה להסיר עשרות ביקורות שליליות של Yelp ו-Google שהשאירו זרים שמעולם לא דרכה. בתרגול.

"זה מהמם להפליא", אומר הרמן, משקף את החוויה.

עכשיו האירוע הזה הוא נושא חדשלִלמוֹדפורסם בכתב העתתַרכִּיב.

הרמן וטוד וולין, רופא ומנכ"ל KPP, שיתפו פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג כדי ללמוד עוד על מה שהניע את המגיבים להטריד ללא הרף את התרגול במשך ימים שלמים.

הצוות בחר באקראי קבוצה של 197 אנשים שהגיבו על הפוסט, ולאחר מכן השתמש בקידוד וניתוח ממוחשב כדי להעריך כל פוסט זמין לציבור בפרופילים האישיים שלהם במשך תקופה של שנתיים מ-2015 ו-2017. החוקרים נרשמו וקידמו פוסטים לדוגמה, שהתייחסה להפלרת מים, גידולים מהונדסים גנטית ו"chemtrails", נושאים המציעים דעות רחבות יותר על תפקיד הממשל והמדע בחייהם של אנשים. הם גם העריכו כיצד המגיבים קשורים זה לזה או לאותן קבוצות פייסבוק.

ראה גם:

נשים שהזדהו כהורים היוו את רוב המדגם. מתוך 55 האנשים שהצביעו על השתייכות פוליטית, יותר ממחצית תמכו בדונלד טראמפ וקומץ תמכו בסנאטור מורמונט ברני סנדרס. המחברים עבדו כדי לוודא שכל חשבון שייך למשתמש אותנטי על ידי התבוננות בהיסטוריית הפרסום של הפרופיל, בקשרי חברים ובתמונות של אירועים אמיתיים. (המגיבים בוודאי לא ציפו להפוך לחלק ממחקר שבו חוקרים הסתכלו על הפרופילים שלהם. הם לא קיבלו הודעה על המחקר, אבל החוקרים הפכו את המידע שלהם לאנונימי).

המחקר מצא שהאנשים התקבצו לארבע תת-קבוצות נושאיות: אלה המודאגים מ"אמון" בקהילה המדעית וכן מהפרות בחירות האישיות; אלה המתמקדים ב"חלופות" לחיסון, כולל טיפולים הומאופתיים; אלה המעוניינים ב"בטיחות" החיסונים, שחשו גם בחיסון עלולים להיות לא מוסריים; וכן, אלה המדגישים "קונספירציה" מצד הממשלה, הקהילה המדעית או אחרים להסתיר מידע על מחלות וחיסונים.

"על ידי ידיעה וסיווג, נוכל להתאים את מה שאנחנו עושים בצורה הרבה יותר ספציפית", אומר מחבר המחקר בריאן א. פרימק, מנהל המרכז למחקר על מדיה, טכנולוגיה ובריאות באוניברסיטת בית הספר לרפואה בפיטסבורג.

הצגת חיסונים כמפעילים את המערכת החיסונית הטבעית של הגוף, למשל, יכולה להיות תגובה יעילה למישהו בתת-הקבוצה "חלופות". באופן דומה, אנשים המודאגים מאמון וחירות עשויים להיות מושפעים מהטיעון שחיסונים משאירים ילדים חופשיים להמשיך את חייהם.

ייתכן שהציוץ נמחק

המחקר מגיע ברגע של חשבון נפש עבור חברות המדיה החברתית, במיוחדפייסבוק ויוטיוב, שהואשם בכך שנתן למידע מוטעה על חיסונים להתרבות ללא בדיקה במשך שנים, ויכול להיות שמשחק תפקיד בהתפרצויות חצבתברחבי הארץ וגלוֹבּוּס.לאחרונה דיווחמציע גם שאנטי-וואקסרים יתאמו או ישתתפו בקמפיינים מסיביים של הטרדה דיגיטלית שנועדה להשתיק אנשים שדוגלים בחיסונים, כולל רופאים והורים.

פייסבוקהכריזהחודש שדפים וקבוצות המפיצים מידע כוזב על חיסונים יקבלו דירוג נמוך יותר ולא יופיעו בהמלצות ובתחזיות המונעות על ידי האלגוריתמים של החברה. מידע מוטעה עצמו לא יוסר מהפלטפורמה.

"ראינו את פייסבוק ופלטפורמות אחרות מבצעות את ההתאמות האלה, מחוסר מילה טובה יותר, אבל המחקר שלנו מספק בסיס ראיות לצורך במדיניות זו", אומרת מחברת המחקר בת ל' הופמן, עוזרת מחקר במרכז למחקר על מדיה, טכנולוגיה ובריאות בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פיטסבורג. "אנו מקווים לספק את המדע עבור הרגולטורים ליצור מדיניות מבוססת ראיות."

וולטר קוואטרוציוצ'י, ראש המעבדה לנתונים ומורכבות באוניברסיטת ונציה באיטליה, כתב באימייל כי בעודתַרכִּיבהמחקר מבסס את מסקנותיו על מדגם קטן וניתוח "פשוט", הוא לוכד את "תא הד"השפעת המדיה החברתית שתועדה במחקרים קודמים. Quattrociocchi, שלא היה מעורב במחקר החדש,מְחוֹשָׁבמידע מוטעה על חיסון בפייסבוק וכן בתאי הד.

נעמי סמית', סוציולוגית דיגיטלית באוניברסיטת הפדרציה באוסטרליה שגם היאמְחוֹשָׁבהתנועה נגד חיסונים בפייסבוק, הסכימה שהמחקר מאשש מחקרים קודמים אך הזהירה מפני הכללה של ממצאיו.

"אני חושבת שזה עשוי להיות שימושי בהבנת שפע של רגשות נגד חיסונים כמו זה המפורט במאמר זה", כתבה בדוא"ל. "עם זאת, קשה לומר הצהרה רחבה יותר מתקרית בודדת על הנוף הכולל של פעילות נגד חיסונים בפייסבוק".

וולין, שהוא מחבר שותף של המחקר ועבד על "בטחון חיסונים"תוכניות עבור Merck ו-Sanofi, יודע שחלק מהקוראים עשויים ללמוד על המעורבות שלו עם חברות תרופות ולבטל את המחקר החדש על הסף. אבל הוא רגיל שאנטי-וואקסס רודפים אחרי אנשים שדוגלים בחיסונים ומתעניינים יותר עם אסטרטגיות שיעזרו לציבור לקבל החלטות מבוססות ראיות לגבי חיסונים.

ייתכן שהציוץ נמחק

מחברי המחקר קוראים ביחד להגברת האוריינות התקשורתית, תוך שימוש בבידור כדי להעביר מסרים וקווי סיפור תומכי חיסונים, פיתוח התערבויות למיקוד תת-הקבוצות באמצעות מסרים יעילים, והתבוננות בתפקיד שאנשי רפואה יכולים למלא באינטרנט.

גם הרמן וגם וולין אומרים שהם דיברו עם רופאים שהותקפו לאחר ששיתפו תוכן התומכים בחיסון או ששותקים מחשש שיפגעו בהם, וזו הסיבה שהרמן מפתח ערכת מדיה חברתית ותקשורת עבור רופאים. הוא גם מעוניין שפייסבוק תאפשר לעמודים מקצועיים להגביל או לאסור מראש חברים בקבוצות פייסבוק פרטיות, מה שיקל על מניעת החברים בקבוצות נגד חיסונים להכפיש עמוד של ספק רפואי.

"אחת הסיבות שאנחנו עושים את זה היא אם [רופאים] לא מפרסמים מידע פרו-מדע, פרו-חיסוני, שמשאיר חלל עצום ברשתות החברתיות", אומר הרמן. "ותנחש מי ימלא את זה?"