"Tech bro Jesus" ו-"Black Mirror" לא שייכים לאותו משפט. קרדיט: נטפליקס
מראה שחורהאינו ידוע בעדינות.
את רוב הפרקים שלה אפשר להסתכם ברעיון שהטכנולוגיה מסוכנת בידי האנשים הלא נכונים ושרוב האנשים הם, למעשה, האנשים הלא נכונים. זה צולם במתחם התעשייתי הצבאי, שיימינג מקוון, טלוויזיה בריאליטי, מציאות מדומה ובני דור המילניום לא קוראים לאמהות שלהם מספיק.
חלק מהפרקים האלה מביאים את הנקודות שלהם טוב יותר מאחרים, אבל "Smithereens" של עונה 5 יש את ההבחנה להיות היחידהמראה שחורהפרק שלא יהיה לו נקודה ניתנת להבחין וממש להלל את המנכ"ל של חברת טכנולוגיה.
עם "Smithereens", ההקדשה הקודמת של התוכנית לומר משהו,דָבָרעל טכנולוגיה ו/או אנושיות נזרק מהחלון לטובת מקבץ מוחלט של רעיונות לא תואמים. "Smithereens" אומר כי נהיגה בהיסח הדעת מהווה איום ושלא ניתן לסמוך על נסיעות. זה גם אומר שלמדיה החברתית יש יותר מהנתונים שלך ממה שיש לממשלה והפרטיות חשובה רק עד שאתה מת. אבל הנקודות המוזרות והמוזרות ביותר מבין הנקודות הגדולות של "Smithereens" היא ש... מנכ"לי טכנולוגיה הם ישו.
כדי לתאר את "Smithereens" בפשטות, זה סיפורו של אדם שבאמת רוצה להתקשר. האיש הוא כריס, שחוטף ומאיים על חייו של מתמחה בחברת מדיה חברתית דמוית טוויטר בשם Smithereen. שיחת הטלפון היא לבילי באוור, מנכ"ל סמית'רין, שאותו כריס מאשים ביצירת האפליקציה הממכרת שבה השתמש לפני שנקלע לתאונת דרכים שנה לפני אירועי הפרק; בתאונה, כריס התרסק במכוניתו והרג גם את הנהג השיכור ברכב השני וגם את ארוסתו שלו. הוא מאשים את עצמו ואת באוור במקרי המוות, ורוצה הזדמנות לספר לבאואר את סיפורו.
התראת ספוילר: כריס מקבל את השיחה שלו. ואז "Smithereens" נהיה ממש מוזר. כאשר באוור, בגילומו של טופר גרייס החביב לנצח, מופיע כדמות, הוא נמצא עושה מדיטציה לבדו בנסיגה לא מחוברת באמצע המדבר. הוא נוכחות שלווה, מעט נוירוטית - רגליים שלובות, עיניים עצומות, עם דמיון פיזי חזק לרעיון המערבי של ישו לבן ורזה.
אין ספק שהדימויים המשיחיים סביב בילי באוור, שכוללים את הגלימות הלבנות ללא רבב, הסנדלים הצנועים למראה והלחמנייה שלו, נועדו להפגין אותו כארכיטיפוס של טיטאנים כל-יכולים של עמק הסיליקון, אבל מקומו של באוור בסיפור אף פעם לא מספיק. לעבור לתחום הסאטירי. מלבד ג'יידן המתמחה, באוור הוא כנראה הבחור הכי נחמד ב"Smithereens", כך שההתעקשות שלו לבצע את נס התקשורת עם כריס נראית כמעשה טוב באמת.
Mashable Top Stories
ראה גם:
כמו ישו, באוור רק רצה לחבר אנשים ולהפוך את העולם למקום טוב יותר. בסוף הסיפור, הוא עוצם את עיניו כדי להתאבל על איוולת האדם. כשבאואר מפעיל את "מצב אלוהים" (כן, באמת) במחשב שלו כדי ליצור קשר עם כריס, ההשוואות הכבדות כבר מוגזמות ולא נוחות מאוד.
זה, אה, לא מראה נהדרמראה שחורה. הנסיגה ההיפפית וההופעה האלטרנטיבית של באוור מזכירים לקהל מנכ"לי מדיה חברתית אמיתיים כמו ג'ק דורסי של טוויטר, שגם לו יש זיקה מתועדת למדיטציה ובריאות. ההתעצבנות של באוור על מצב היצירה שלו משקפת גם כותרות עדכניות על חוסר השליטה של טוויטר על דברי השטנה על הפלטפורמה שלו ובשכיחותה בכל מקום. על ידי התעללות באואר במלוא תהילתו הסוחטת את ידו, "Smithereens" מניח לאנלוגים מהחיים האמיתיים שלו להתעלם מהדברים הרעים שהרשתות החברתיות חוללו.
המראה השחורה הזו, שתעיף את אילי המדיה החברתית הופעת כדור סופט בנרטיב שלה, מטורפת לחלוטין.
למקרה שזה לא היה ברור, זה לא איך כל זה עובד. לדורסי וצוקרברגים של העולם יש אחריות גדולה יותר לציבור בגלל מה שהם עשו, ועם דליפות הנתונים המשתוללות של המדיה החברתית, בעיית החדשות המזויפות, התפשטות נאצית ופוטנציאל לסכנות שעדיין לא חולמת עליהן על ידי החברה המנומסת, הם במציאות רחוק מבילי באוור התמים והנדיב לכאורה. זֶהמראה שחורה, שחקר בצורה כל כך חכמה את היחס של האנושות לטכנולוגיה, היה מעיף את אילי המדיה החברתית הופעת כדור סופט בנרטיב שלה, הוא לגמרי מטורף.
מכיוון ש"Smithereens" מסרבת לשפד את באוור והופכת את כריס, פושע ממשי, לגיבור הסיפור, הפרק ממשיך מבלי להעלות נקודה אחת. הודעות טקסט ונהיגה מבאסות, אבל הנהג השני בטרגדיה של כריס היה שיכור. נקודת אפס. חברות מדיה חברתית יודעות עליך הכל, אבל סמית'רין מפעילה את הכוח הנורא הזה כדי לעזור לתפוס חוטף. נקודת אפס. אנשים אקראיים ברחבי העולם קוראים את החדשות על הרגע האחרון, הקטלני של הפרק וממשיכים ללא תקלות עם חייהם, אבל לאף אחד לא אכפת מזהדָבָרבפרק. מי יכול להאשים אותם? נקודת אפס.
ולגבי הרגע האחרון והפטאלי הזה - הפרק חורג מחוסר טעם והופך לאכזרי חסר טעם עם סופו. בזמן שג'יידן מנסה להציל את כריס מהתאבדות, צלף משטרתי יורה במכונית וככל הנראה הורג את אחד מהנוסעים או את שניהם. אם כריס, ג'יידן או שניהם ימותו, נתון לפרשנות הקהל. אז הקהל חייב לפרש אם חולה נפש, בחור לבן מתאבל מת או שהשוטרים יורים באדם שחור תמים.
כי זה מה ש"Smithereens" היה צריך: הטלת מטבע שבה ראשים אומרים "אלימות משטרתית אקראית נגד אנשים שחורים" וזנבות אומרים "הם ירו באנדרו סקוט". ישו-באואר קורא את החדשות ומגיב בקצרה כאילו ליבו נשבר, ואז מטפס בחזרה לבקתת המדבר הזכוכית שלו כדי להמשיך לעשות מדיטציה. אלוהים עוצם את עיניו על האנשים, והפרק מסתיים.
אפילו הגרוע ביותרמראה שחורהלפרקים יש מה לומר על טכנולוגיה, אבל "Smithereens" אומר יותר מדי דברים שלא מצליחים להתלכד למשהו שדומה לטייק אווי. כאשר החלק הבולט ביותר שלמראה שחורההוא מטאפורה של ישו שגויה בצורה מצחיקה, אין הרבה מה לומר על המחשבה או האיכות של הפרק.
אבל לבילי באוור יש רעיון טוב אחד: במקום לראות את השטויות שמתגלות בפרק הזה, פשוט דלג החוצה ונתקו. לחמניית גבר אופציונלית.
אלכסיס נד הוא כתב בידור בכיר ב- Mashable. היא "פנטרופולוגית" בשם עצמה, היא חנונית פנטזיה, מדע בדיוני וגיבורי על עם נטייה לניתוח תרבות פופ. עבודתה הופיעה בעבר ב-BuzzFeed, Cosmopolitan, Elle ו-Esquire.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.