צוותי כיבוי של MFS נלחמים בשריפה ב-Wattle Road בקרסברוק, ב-2 בינואר 2015 באדלייד הילס, אוסטרליה. קרדיט: Newspix דרך Getty Images
החדשות שסוכנות המדע הפדרלית של אוסטרליה מתכננת לקצץ כמה שיותר350 משרות מחקר במדעי האקליםזוכה לגינוי עולמי מצד קהילת מדעי האקלים.
הקיצוצים, שמתוכננים עבור ארגון המדע והתעשייתי של חבר העמים (CSIRO), מבוססים על נימוקיו של המנהל החדש של הארגון לפיו שינויי האקלים מוכחים וצריכים פחות דולרים ונכסים מחקריים בהמשך.
הביטוי האחרון של אזעקה מגיע בצורה של מכתב לממשלת אוסטרליה ולדירקטוריון CSIRO מלפחות 2,800 מדעני אקלים מרחבי העולם, אשר אמור להישלח עד יום חמישי בבוקר.
מדענים אומרים שאם הקיצוצים יימשכו, זה יהיה בלתי אפשרי עבור אוסטרליה, שהיא פגיעה מאוד להשפעות הקשורות לשינויי אקלים, כמו שריפות עצים ובצורת, לצפות ולהסתגל לאקלים משתנה.
בתזכיר צוות של 4 בפברואר, לארי ר. מרשל, מנכ"ל CSIRO החדש, חשף את השינוי הדרמטי בסדר העדיפויות של הסוכנות. המהלך הפתיע רבים, שכן בחירתו של ראש הממשלה מלקולם טרנבול הייתה צפויה לפתח ממשלה פדרלית ידידותית יותר לאקלים, לפחות בניגוד לראש הממשלה לשעבר, טוני אבוט, שהביע ספק בקיומה של התחממות כדור הארץ מעשה ידי אדם.
השאלה הזו נענתה, והשאלה החדשה היא מה עושים בעניין?
למרשל אין רקע במחקר מדעי. במקום זאת, הוא היה בעבר המנהל המנהל של Southern Cross Ventures, חברת הון סיכון בעמק הסיליקון, והוא מביא איתו את הניסיון הזה כדי להוביל סוכנות שתפקידה המרכזי הוא לעסוק במחקר מדעי בסיסי.
מרשל אפילו הביא את השפה של עמק הסיליקון לסוכנות המחקר.
בתזכירו הוא הצהיר: "אכן, בדיוק כמו סטארט-אפ, האומה שלנו צריכה להמציא את עצמה מחדש (פיבוט) כדי לנווט בעתיד חדש ולא בטוח".
"CSIRO הייתה חלוצה בחקר האקלים... אבל אנחנו לא יכולים לנוח על זרי הדפנה, זו הדרך לבינוניות", כתב.
מרשל המשיך:
דגמי האקלים שלנו הם מהטובים בעולם והם מדידות שחדדו את המודלים הללו כדי להוכיח את שינוי האקלים העולמי. השאלה הזו נענתה, והשאלה החדשה היא מה עושים בעניין ואיך נוכל למצוא פתרונות לאקלים איתו נחיה?
ב-8 בפברואר, מרשל ניסה לתקן את הרשומה על גודל ומטרת הקיצוצים בסגל, שלפי הדיווחיםתפס את היועץ המדע הראשי של המדינהופקידים אחרים לא מוכנים.
לדבריו, ביחידת האוקיינוסים והאטמוספרה יהיו כ-355 אנשי צוות לאחר הקיצוצים, ירידה מכ-420. דיווחים מתוך CSIRO ומחוץ לסוכנות מצביעים על כך שכל חטיבת מדעי האקלים עשויה להיות על גוש החיתוך, ויש המשך השערות לגבי גודל הקיצוצים למרות ההצהרה ב-8 בפברואר.
מרשל אמר כי אוסטרליה תמשיך לתחזק פלטפורמת תצפית באוקיינוס הידועה בשם רשת ארגו המספקת נתוני מפתח על טמפרטורה ומליחות האוקיינוס, בין יתר נכסי תצפית.
הוא שוב ציין שמדעי האקלים אינם תחום נושא ליבה ש-CSIRO צריך להתמקד בו, לפחות במונחים של מחקר בסיסי.
"אף אחד לא אומר ששינויי האקלים אינם חשובים, אבל אין ספק שהפחתות, בריאות, חינוך, תעשיות בנות קיימא ושגשוג של האומה חשובים לא פחות", כתב.
מדענים מדברים
בתגובה לקיצוץ CSIRO, יותר מ-2,800 מדעני אקלים מרחבי העולם חתמו על מכתב בגנות המהלכים. המכתב, שאורגן על ידי פול דוראק, חוקר במעבדה הלאומית של לורנס ליברמור בקליפורניה, קובע כי הוא יימסר לראש הממשלה ולקבינט שלו, כמו גם למנהיגי ממשלה אחרים ולמועצת המנהלים של CSIRO.
קרחון באוקיינוס הדרומי. קרדיט: ullstein bild/Getty Images
המכתב, שטיוטתו שותפה עםניתן למעוך,מגדיר את הקיצוצים המוצעים "הרסניים" ואומר שהם מראה על "חוסר תובנה ואי הבנה של חשיבות העומק והמשמעות של התרומות האוסטרליות לחקר האקלים העולמי והאזורי".
מהירות אור ניתנת לריסוק
המכתב מזהיר שמעבר לעובדה שההתחממות הגלובלית היא בעיקר תוצאה של פליטת גזי חממה מעשה ידי אדם, חלק ניכר ממדע האקלים טרם התבסס היטב.
"במקום זאת, נדרש מאמץ מרוכז, דחוף וממוקד לייזר על ידי קהילת חקר האקלים הבינלאומית בכללותה, כדי להבין ולהתכונן להשפעות נרחבות של שינויי אקלים", נכתב במכתב.
טיוטת המכתב, וכן שיחות ביןניתן למעוךוחצי תריסר מדעני אקלים מובילים, מבהירים כי אוסטרליה ממלאת תפקיד מרכזי בחקר האקלים העולמי, במיוחד בשלושה תחומים: מודל אקלים, מחקר וחיזוי הקשורים לאל ניניו ותצפיות באוקיינוס.
"אני מזועזע מהקיצוצים המוצעים", אמר קווין טרנברת', חוקר אקלים במרכז הלאומי לחקר האטמוספירה בבולדר, קולורדו, בדוא"ל אלניתן למעוך."אני מזועזע מהקיצוצים המוצעים".
טרנברת' רואה במחקר שינויי האקלים שרפרף בעל שלוש רגליים, כאשר שתי הרגליים הראשונות זוכות לתשומת הלב הגדולה ביותר: כיצד להילחם בהתחממות הגלובלית ולהסתגל להשפעותיה. עם זאת, הרגל השלישית היא גם הכרחית, שהיא "הצורך במידע על מה להסתגל", אמר טרנברט.
הקיצוצים יתמקדו ברגל השלישית המכריעה, הוא אמר.
סיפר דייוויד קרלסון, מנהל תוכנית חקר האקלים העולמית בז'נבהניתן למעוךבראיון שקיצוץ במחקר האקלים כעת, זמן קצר לאחר שמדינות הסכימו להגביר את פעולות האקלים והמחקר בפריז בדצמבר, דומה ל"סוף סוף להסכים שאתה מתניע את המכונית שלך ותצא לטיול בכיוון חיובי, ו ואז לזרוק את המפות שלך."
ה-WCRP שלחה מכתב משלו לממשלת אוסטרליה והביעה דאגה מהקיצוצים במחקר האקלים.
קרלסון חתום גם על טיוטת המכתב הרחבה יותר. מכתב זה מזהיר שאם הקיצוצים בתוכנית מחקר האוקיינוסים והאטמוספרה של CSIRO ייצאו לפועל, "חצי הכדור הדרומי לא יישאר ללא יכולת דוגמנות אקלים בר קיימא ברמה עולמית" וחלקים גדולים מהחצי הכדור לא יעברו פיקוח.
"זה מסוכן ביותר להפריד בין מחקר בסיסי לשימוש בו ביישומים."
"מדידות העומדות בבסיס חקר האקלים הן חסרות תחליף ובלתי יסולא בפז", נכתב במכתב. "אם אובדן יכולת התצפית והמודלים, כך גם אוסטרליה והיכולת של העולם להבין ולהתכונן לשינויי האקלים".
סיפר ריצ'רד אלי, גיאולוג שחוקר שינויי אקלים באוניברסיטת פן סטייטניתן למעוךכי כישלון להמשיך ולהשקיע בחקר האקלים ומזג האוויר עלול להותיר את אוסטרליה פגיעה יותר לכשלי יבול ואסונות אחרים.
"הידיעה על מה שמגיע נותנת לנו הזדמנות להגיב בחוכמה", אמר.
"חקלאות, דיג, תחבורה, מערכות חשמל ועוד הרבה יותר משתפרים עם הכרת הזדמנויות וסיכונים לטווח קצר וארוך ממזג אוויר ואקלים. תחזיות גלובליות אינפורמטיביות, אבל יש הרבה מה לעשות בהחזרת הידע בחזרה. הביתה ולהפוך אותו לשימושי."
תחום אחד שבו קיצוצים ב-CSIRO עשויים לפגוע קשה נוגע למאמצים להבין טוב יותר את האוקיינוס הדרומי.
האוקיינוס הדרומי היה עד לא מזמן נקודה עיוורת עצומה עבור מדעני אקלים, ורק כעת הוא מובן כמרכז עזר במערכת האקלים הגלובלית, מחזור חום, חומרים מזינים ופחמן דו חמצני בין האוויר והאוקיינוס, ומעביר אותם אלפי קילומטרים משם.
"האוקיינוס הדרומי, זה החלון שלנו למערכת האקלים", אמר קרלסון.
מאמץ מחקר רב-שנתי הכולל את הנכסים של CSIRO יוצא לדרך כדי להבין טוב יותר את הדינמיקה הפועלת באזור העצום והסוער הזה, וכיצד הם משפיעים על אזורים מרוחקים בעולם.
אוסטרליה "תעוף עיוור"
בראיונות, סיפרו מדעני אקליםניתן למעוךשאם אוסטרליה תמשיך עם הקיצוצים, המדינה בעצם תעוף עיוורת בעת קבלת החלטות תשתיות ופיתוח, מכיוון שלא יהיה לה את המידע האקלימי הדרוש כדי לצפות כיצד השפעות האקלים ישנו את הנוף.
תפוצה עולמית של מצופי ארגו, עם צבעים המייצגים מדינות שונות שמתחזקות אותם, כולל אוסטרליה. קרדיט: מרכז המידע ארגו
"זה מסוכן ביותר להפריד בין מחקר בסיסי לשימוש בו ביישומים... בין אם זה השפעות סביבתיות או בריאות או כלכלה", אמרה ליסה גודארד, מנהלת המכון הבינלאומי לחקר אקלים וחברה באוניברסיטת קולומביה, המתמחה באקלים. נְבוּאָה.
גודארד הזהיר מפני "בריחת מוחות" פוטנציאלית של מומחי אקלים אוסטרלים למדינות אחרות שמשקיעות יותר במחקר כזה.
קרלסון אמר שקהילת מדעי האקלים העולמית אינה מסוגלת לעמוד בקלות באובדן של עד 300 עמדות מחקר אקלים, יחד עם הנתונים שהאנשים אספו.
"אנחנו לא כל כך עמוקים ואנחנו לא כאלה סמוקים", הוא אמר, "אז לראות חתיכה ממנה נושרת ככה זה מדהים."
"כרגע אני לא מכיר אף אחד שמעסיק 20 או 50 מדעני אקלים", אמר קרלסון. "זה לא שיש אוטומטית מקום שאליו הם יכולים ללכת."
קרלסון אמר כי ייתכן שאוסטרליה ומדינות אחרות יכולות להסיק בטעות כיהסכם פריזפירוש הדבר שנושא האקלים בדרך להיפתר, אז ניתן להעביר כספי מחקר, מכיוון שנותרו כל כך הרבה שאלות וצרכי מידע.
הוא הוסיף כי מדעני אקלים רבים ציינו כי הסכם פריז מכיל התחייבויות להפחתת פליטותנופלים בהרבה מהיעד המוצהרשל שמירה על התחממות כדור הארץ מתחת ל-2 מעלות צלזיוס, או 3.6 מעלות פרנהייט, מעל התנאים הקדם-תעשייתיים.
"זה יהיה אירוני אם אחת מתופעות הלוואי של הסכם פריז הייתה התחושה הזו שפתרנו משהו ואנחנו צריכים להמשיך הלאה", אמר קרלסון.
אנדרו פרידמן הוא העורך הבכיר של Mashable למדע ופרויקטים מיוחדים. לפני שעבד ב-Mashable, פרידמן היה סופר בכיר במדע ב-Climate Central. הוא גם עבד ככתב עבור Congressional Quarterly ו-Greenwire/E&E Daily. כתיבתו הופיעה גם בוושינגטון פוסט, מקוונת בערוץ Weather, וב-washingtonpost.com, שם כתב טור שבועי בתחום מדעי האקלים לבלוג "Capital Weather Gang". הוא סיפק פרשנות על מדע ומדיניות האקלים עבור Sky News, CBC Radio, NPR, Al Jazeera, Sirius XM Radio, PBS NewsHour, ומקורות לאומיים ובינלאומיים אחרים. הוא בעל תואר שני באקלים וחברה מאוניברסיטת קולומביה, ותואר שני במשפטים ודיפלומטיה מבית הספר פלטשר באוניברסיטת טאפטס.
