זה היה בלתי נמנע. במהלך 18 החודשים האחרונים, התקשורת סיקרה את דונלד טראמפ בצורה אגרסיבית יותר מכל דבר אחר או מכל אחד אחר, הן במונחים של נפח גדול והן מבחינת רוחב העבודה.

זאת הייתה הבעיה.

בסמוך לאחר בחירות שבהן התקשורת פנתה לחלוטין לנשיא הנבחר בסופו של דבר, מתנשאת השאלה: כיצד טעתה התקשורת כל כך?

ובכן, דיוויד פהרנטהולד ב-וושינגטון פוסטלא טעה. גם מגי הברמן לאניו יורק טיימסאו בריאן סטלטר ב-CNN. קייטי טור ב-NBC News לא טעתה, והיא עבדה בכמה מהתנאים הקשים ביותר שעומד בפני עיתונאי מחוץ לאזור מלחמה.

הם ורבים אחרים יצרו כמה מהעיתונות הטובות ביותר של השנה בכלי החדשות הגדולים במדינה. בתקופות עברו, עבודתם הייתה נותנת את הטון לבחירות, ושולטת במחזורי החדשות במשך שבועות או חודשים.

הפעם, הכל היה רק ​​טיפה בדלי של הצונאמי המוחלט של הסיקור שטראמפ יצר. נפח העבודה העצום - שדורבן על ידי יכולתו של טראמפ ליצור כותרות חדשות על בסיס שעתי - הכריע כל סיכוי לעיתונאות הטובה ביותר להגיע הביתה.

זה היה, כמוסיימון דומנקו מפִּתגָםאמר כבר בספטמבר, מתקפת DDoS של מידע.

"טראמפ הוא מתקפת DDoS של איש אחד על התקשורת; הוא מפציץ את המתחם התקשורתי-תעשייתי בצורה כל כך חסרת רחמים שהכל פשוט קופא ומתפרק", כתב.

ייתכן שהציוץ נמחק

בדיעבד, הרעיון הזה נראה עכשיו חצי נכון. טראמפ, מסתבר, הוא יותר קוד מקור, בדומה להתקפת מיראי שעזרה להפיל את האינטרנט לפני שבועות ספורים. הוא היה הניצול המושלם לעידן התקשורת המודרני.

רענון מהיר: באוקטובר הושקו מיליוני מכשירים המחוברים לאינטרנט (תחשבו על מצלמות, DVR וכו').מתקפת סייבר מסיבית על חלק מרכזי של תשתית אינטרנט. זהו סוג של התקפה המכונה מניעת שירות מבוזרת (DDoS), שמטרתה הצפה של תעבורה למקום כלשהו כדי להפוך מערכות מסוימות לבלתי שמישות. זה נעשה באמצעות קוד מקור המכונה Mirai, שמחפש מכשירים מחוברים עם אבטחה חלשה ואז הופך אותם לזומבים (ב-techspeak, בוטנט), המוכנים לתקוף בפקודה אחת. כשהמתקפה החלה, מערכות האינטרנט התקשו להבין איזו תעבורה חוקית ומי הייתה חלק מהמון הזומבים. והכל נגמר כרעש.

כשמסתכלים על האופן שבו התקשורת סיקרה את טראמפ, קווי הדמיון הם מפחידים.

לא רק נראה היה שהתקשורת הממוקדת בטראמפ הטביעה את כל השאר - היא עשתה זאת. מאמרים של טראמפ ראו קהל קוראים ומעורבות מסיבית באינטרנט, בין היתר הודות לשילוב של ביקוש של קוראים והיצע רב,כְּמוֹניתן למעוךדיווח.

הסיקור הזה נע בין מסע הפרסום המצוין האמור לעיתונות, למאמרים ולמאמרים חמים ועד לחדשות המזויפות המוחלטות שחלחלו בפייסבוק. התקשורת שימשה כמכשירים המחוברים לאינטרנט שדרכם יכול טראמפ לשלוח תעבורה כמעט קבועה. הנרטיבים השתנו לכאורה לפי שעה, כלומר, יותר סיפורים ויותר תנועה דחפו את העבודה הלגיטימית שנעשתה, וסיפורים חשובים באופן לגיטימי שמדווחים עליהם.

אפילו כמי שצופה בתקשורת כל הזמן ויודע באילו עיתונאים לצפות, התעדכנות בחדשות והניסיון להישאר ממוקד בנושאים חשובים התברר כמעט בלתי אפשרי. פייסבוק הפכה חסרת תועלת וטוויטר לא היה הרבה יותר טוב.

ייתכן שהציוץ נמחק

זו בהחלט לא הבעיה היחידה עם האופן שבו התקשורת סיקרה את הבחירות, ובוודאי יש חשבונאות לקראת הסקרים. רשתות חדשות בכבלים יצטרכו להבין מה הן יעשו בעולם שלאחר הבחירות (אם כי נשיאות טראמפ יכולה לעזור). המוות הלא כל כך איטי של חדשות מקומיות מתחיל בבירור להשפיע על ההבנה הרחבה יותר שלנו לגבי ארה"ב

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהבוטנט הדיגיטלי של המדיה המודרנית. זו בעיה מבנית שאף ישות אחת לא יכולה לעשות הרבה לגביה. הוא נשלט על ידי שווקי הצרכנות והפרסום הדיגיטליים המתפתחים עדיין. בדומה לעולם המכשירים המחוברים לאינטרנט, הוא עדיין מתפתח, ובדומה לעולם הזה, יש כאבי גדילה (וחששות אבטחה רציניים) שיש לקחת בחשבון.

זו מטאפורה ראויה להבין את החלק הזה של הפאזל, אבל זה לא המציאות. המציאות היא שהתקשורת האמריקאית נאבקה לעשות את עבודתה, לא בגלל חוסר קפדנות או חוסר תפוקה, אלא בגלל שהיה הרבה יותר מדי מזה - והרבה יותר מדי מזה היה זבל.

האם זה אומר שכל אחד או משהו יכול לנצל את חוסר היעילות הזה? לא בהכרח. טראמפ, כמו קוד מיראי, הוא ניצול יעיל במיוחד - ולעתים קרובות לא עובד מספר פעמים. למעשה, היוארבע התקפות שונות מבוססות מיראינגד אתרי הקמפיין של טראמפ והילרי קלינטון לאחרונה זה לא הסתכם בהרבה.

האם זה נתן לטראמפ את הבחירות? זה לא קרה. נראה שהאמריקאים בקלפי ידעו בדיוק למי הם מצביעים בעד (או נגד) - ושהרבה מהם פשוטכועס על איך שהדברים מתנהלים, והכעס הזה מגיע לתקשורת.יותר משלושה רבעים מהאמריקאיםאמרו בסקר יציאה שהם מאמינים שהתקשורת המרכזית מעוניינת יותר להרוויח כסף מאשר לומר את האמת. מהמקום שבו ישבו בבחירות האלה, מופגזים בסיקור, לא קשה להבין למה.

אם יתמזל מזלנו, ההיסטוריה תשפוט זאת כעניין של תזמון מושלם. טראמפ יהיה המועמד הראשון שהגיע לניצול מדיה דיגיטלית. אף מועמד אחר לא יוכל לשחק באותו טריק, אם כי אולי אף מועמד אחר לא יכול היה.

אם יתמזל מזלנו, ניצול טראמפ הוא רק הדוגמה הראשונה לאופן שבו התקשורת המודרנית התפתחה למפלצת הרסנית, המסוגלת רק להחמיר את הבעיות שלה באמצעות חזרה אינסופית.

עכשיו, בבקשה, צפה בסרטון האינטרנט הזה.