קרדיט: ניתן לרסק
זה צריך להיפסק. בבקשה תגרום לזה להפסיק.
אני לא מדבר רק על שטראמפ עושה מהלכים אידיוטיים כמו לשלוף את ארה"ב מהארץהסכם פריז. (נראה שאין מניעה למר זעירות ידיים להעיף את הציפור לכל מה שיקר לנו.)
לא, אני מדבר על אפליקציות שקורעות בבושת פנים את סיפורי Snapchat.
כפי שאמרתי פעמים רבות בעבר, הכל באשמת פייסבוק.
כאשר אינסטגרם (חברה בבעלות פייסבוק)שיבט את החראמתוך Snapchat Stories לפני שנה, כולנו נענענו בראשנו, הצבענו אצבעות וצחקנו עד כמה פחדנו להעתיק את אחת מתכונות הליבה של Snapchat.
ואז כולם הסתערו והתחילו להשתמש בו. בין אם זה בגלל שאינסטגרם היא פלטפורמה גדולה יותר או אינסטגרם סטוריז קל יותר לשימוש מאשר סטוריז של Snapchat -- זה לא משנה. אנשים אוהבים סיפורי אינסטגרם וזהוהורסכֹּלשל Snapchat.
אני מודה, ניסיתי כמיטב יכולתי להתנגד ל-Instagram Stories -- כבר השתמשתי ב-Snapchat Stories, אז למה שארצה להשתמש ב-copycat? -- אבל נכנעתי לפני כמה שבועות, ועכשיו אני ממעטת לפרסם משהו ל-Snapchat Stories. כמו שכתב עמיתי דיימון ברס:אני מתחיל לאהוב את הסטוריז באינסטגרם יותר מסנאפצ'ט כי אני צמא להפליא. אני סופג מה אינסטגרם מגישה ולא אכפת לי יותר.
מנכ"ל אינסטגרם, קווין סיסטרום, אמר שהוא לא חושב על סטוריז באינסטגרם כאל שיבוט של סטוריז של סנאפצ'ט, אלא רואה ב"סטוריז" דבר רצויפורמט לסיפור סיפורים. זה כמו לשלוח הודעות. יש המון אפליקציות להעברת הודעות, אבל כולן זהות בבסיסן: אתה מקליד הודעות והן מופיעות כבועות.
מהירות אור ניתנת לריסוק
אני מניח שזה נכון, אבל זה לא משנה את העובדה שאינסטגרם קרע את Snapchat.
אף אחד לא תלוי בסקייפ ומחכה שהדברים יידלקו.
אין ספק שההצלחה של אינסטגרם סטוריז נתנה לפייסבוק את הביטחון להדביק "סטוריז" באפליקציות האחרות שלה. בינואר אפליקציית פייסבוקהוסיפו סיפורים. ואז, בפברואר, וואטסאפ בבעלות פייסבוקיש סיפורים משלובצורה של "סטטוס" מעודכן. ובחודש מרץ, גם פייסבוק Messenger קיבל סיפורים עם "יום השליח."
למרות לכאורהאף אחד לא משתמש בסיפורי פייסבוק-- לסטטוס של WhatsApp יש175 מיליון משתמשים יומייםולא ברור כמה אנשים משתמשים ב-Messenger Day - אחרים הולכים כעת בדרכה של פייסבוק להעתקת סיפורי Snapchat.
האפליקציה האחרונה לקרוע את סיפורי Snapchatזה סקייפ עם ה"היילייטס" שלו-- כן,סקייפ,האפליקציה שהביאה את ה-VoIP להמונים והיא מגניבה בערך כמו Microsoft Word. כלומר, שניהם עדיין בשימוש נרחב, אבל בחייך, אף אחד לא תלוי בסקייפ ומחכה שהדברים יידלקו. סקייפ היא כלי שירות, כמו הטלפון, ואתה נכנס כדי לשוחח עם אדם ואז אתה מתנתק.
בסדר, סקייפ מנסה להמציא את עצמה מחדש כדי לחזר אחרי הצעירים. אין בזה שום דבר רע, מלבד שאני חושש שזו רק ההתחלה. עד סוף השנה, אני מצפה שאפליקציות נוספות יוסיפו תכונת "סיפורים". מה הלאה? סיפורי טוויטר? אובר סטוריז? סיפורי מפות אפל? סיפורי מוזיקה של אפל?
מעצב המוצר רפאל קונדה הדמיין בצורה מושלמת את סיפור ה-Stories של אפליקציות לפני מספר חודשים:
LMFAO. ברצינות, רק LMFAO.
השתגעתי כשעמיתי סטן שרדר צייץ את זה בחודש שעבר:
קניתי היום כריך ולא הייתה לו תכונת "סיפורים". אני דורש את כספי בחזרה.
- סטן שרדר (@franticnews)5 במאי 2017
הוא לא לבד. תראהכל הבדיחות האלה.
סיפורים אולי הם הדבר החדש והחם כרגע, אבל אתה לא יכול פשוט להכניס אותו לכל אפליקציה ולצפות שאנשים יקפצו על הסיפון ויחכו אותו. זה צריך להיות הגיוני. סיפורים, אני מצטער,פַּסִים, לא הגיוני בסקייפ. סקייפ היא לא פלטפורמה חברתית ארורה. זו מנהרה לחיבור ישיר לאנשים אחרים, לא מועדון לילה כמו Snapchat או אינסטגרם.
אז מפתחי אפליקציות. תסתכל על האפליקציה שלך. האם הוא זקוק לתכונת Stories? התשובה היא כנראה לא. אוקיי אז עצור את זה לפני שאמחק את האפליקציה שלך.
ריימונד וונג הוא הכתב הטכנולוגי הבכיר של Mashable. הוא סוקר גאדג'טים וצעצועים טכנולוגיים ומנתח את תעשיית הטכנולוגיה. ריימונד הוא גם קצת חנון מצלמה, גיימר וחובב שוקולד משובח. לפני שהגיע ל-Mashable, הוא היה סגן העורך של הפרסום הטכנולוגי של NBC Universal DVICE. הכתיבה שלו הופיעה ב-G4TV,BGR, יאהו ואוברגיזמו, אם להזכיר כמה. אתה יכול לעקוב אחר ריימונד בטוויטר@raywongyאו אינסטגרם@לימון חמוץ.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
