"אני שונאת לתקוע את האף שלי איפה שהוא לא שייך אבל אם שמך הוא מריסה, בבקשה תקשיבי", מתחיל אחדTikTokעִם15.7 מיליון צפיות. "הרגע הלכתי ליד החברים שלך ואני צריך להגיד לך שסוף השבוע שאתה לא נמצא בו הוא לא הפעם היחידה שהם יכולים לעשות את מסיבת יום ההולדת שלהם. הם בוחרים לעשות את זה בסוף השבוע שאתה לא ואתה צריך לדעת ."

הסרטון מסתיים בקריאה לפעולה: "טיקטוק, עזור לי למצוא את מריסה". TikTok מצאה את מריסה ובסופו של דבר היא זרקה את החברים שלה. אמנם לסיפור הזה יש סוף טוב - מריסה המשיכה ויצרהחשבון אינסטגרםעם הידית @nomorelonelyfriends, שמחברת בין אנשים שיש להם חברים רעים ומארגנת מפגשים - זה מעלה את השאלה, האם TikTok הופך אותנו לחבורה של טלטלים?

הצד החיובי של רכילות

כולנו אשמים ברכילות, אולי במהלך שיחת כריות עם בן הזוג, ליד מצנן המים בעבודה, או בטלפון עם אמא שלך. אם אתה אומר שמעולם לא ריכלת, אני לא מאמין לך. מה קורה כאשר השיחות הפרטיות שלנו מתפרסמות לציבור? בעידן שבו אנשים כןצולם בפומבי ללא הסכמתם, הגבול בין ציבורי לפרטי הולך ומיטשטש. אבל, איך היית מרגיש אם אדם זר מקליט ומפרסם את השיחות האלה באינטרנט, מה שעורר מצוד ברחבי האינטרנט נגדך?

כמה מהניסויים הללו על ידי מדיה חברתית הפכו לוויראליים לאחרונה. משתמש TikTok אחד ריכז את העוקבים שלו כדי לאתרשרה, אישה צעירה שחבריה דנו בבגד "סליזי" שלבשה לאירוע. אחר גייס את הקהל שלהם לחפש כלה שלההשושבינות לא היו מרוצות מהשמלות שלהן. הכוח המניע מאחורי ערני הרכילות הללו הוא הרעיון שלנושא הרכילות - למרכל - יש זכות לדעת מה החברים שלהם אומרים עליהם מאחורי הגב. אבל האם הם? אם כן, האם מתפקידו של האינטרנט לנהל את הצדק הזה?

"אני אוהבת את החברים שלי מאוד", מסבירה בת', בת 23, "אבל לפעמים הם עלולים לעשות משהו שמעצבן או מרגיז אותי ואני צריך מקום ומישהו להתפרע איתו. אם זה מספיק חשוב אז כמובן שאעלה את זה איתו החבר המדובר במקום להגיד את זה מאחורי הגב, אבל לפעמים זה לא שווה את הדרמה וברגע שזה ירד לי מהחזה אני מרגיש הרבה יותר טוב ויכול להמשיך הלאה מהנושא".

רכילות עושה לנו טוב. או לפחות, זו שארית טבעית מהעבר האבולוציוני שלנו. המושג הוצג במקור על ידי הפסיכולוג האבולוציוני רובין דנבר, שערך הקבלה בין רכילות להתנהגות הטיפוח הנצפית אצל פרימטים כאמצעי לקשר חברתי. ב אמחקר שפורסם מוקדם יותר השנהבכתב העת Social Psychological and Personality Science, 467 מבוגרים לבשו מקליטים אלקטרוניים במהלך יומיים עד חמישה ימים, אשר אספו דוגמאות של שיחותיהם המילוליות במהלך פרק הזמן הזה. הנתונים הראו שכמעט כולם במחקר ריכלו (רק 34 אנשים מתוך 467 לא ריכלו כלל).

"רכילות זוכה לראפ גרוע, בעיקר בגלל שאנשים מתמקדים רק בדוגמאות השליליות, האנוכיות והמרושעות של רכילות", אומר פרנסיס מקאנדרו, פרופסור לפסיכולוגיה בנוקס קולג'. "אנחנו גם נוטים לחשוב על זה כעל משהו שאנשים אחרים עושים. אם אנחנו, בעצמנו, מדברים על מישהו, אנחנו בדרך כלל חושבים על זה כעל 'להביע דאגה' או 'לחלוק מידע חשוב' ולא לרכל".

רוצה עודסיפורי מין ודייטיםבתיבת הדואר הנכנס שלך? הירשם לשבועון החדש של Mashableניוזלטר After Dark.

"אני חושב שזה חלק טבעי מלהיות בחברות שתהיה לך דעות ושיפוט משלך על מישהו ועל הדברים שהוא עושה", אומר אל, בן 28. "כל עוד אתה לא מרושע. או מצג שווא של האדם, אני לא חושב שזה כל כך נורא אני אתפלא אם החברים שלי מעולם לא אמרו עליי שום דבר מאחורי הגב שלי, אבל זה לא אומר שאני רוצה לגלות את זה באינטרנט.

במחקר של 2023 רוב הרכילות קודדה כלא חיובית או שלילית - רוב הרכילות (75 אחוז) הייתה ניטרלית. בטח, סוגים מסוימים של רכילות, כמו הפצת שמועות או רצח אופי, יכולים להיות רעים. אולם לרוב, לא כל כך חשוב נושא הרכילות, אלא פעולת הרכילות עצמה.

מחקר אחר מחקר הוכיח את ההשפעות החיוביות של רכילות, כמו איך היא יכולהלקדם שיתוף פעולה, לעודדהתנהגות חיובית, ולהיות אמיומנות חברתית מכרעת. חוקרים אומרים את זהרכילות לא תמיד ראויההמוניטין הרע שלו. "רוב הרכילות איננה שלילית, והיא למעשה יכולה לעשות הרבה טוב", מוסיף מקאנדרו. "זו יכולה להיות דרך להשאיר אנשים בתור ולגרום להם להיות אזרחים טובים. למשל, אם אנחנו מתפתים להתרפות בעבודה ולתת לאחרים לעשות יותר מחלקם ההוגן, בידיעה שאנשים אחרים ירכלו על זה וישפטו אנו בהתאם עשויים לגרום לנו לעשות את הדבר הנכון, שיתוף רכילות יכול להיות גם סימן לאמון ודרך לבנות לכידות ואחווה במקום העבודה.

עכשיו זה לא אומר שאנשים צריכים לדבר בזבל את החברים שלהם, אבל בהחלט אפשר להעלות את הרף כשזה בסדר לצלם מישהו בלי רשותו ולהעלות אותו לאינטרנט כדי שמיליונים יוכלו לראות. פלישה לפרטיות של מישהו בדרך זו היא בדרך כלל הרבה יותר מפוקפקת מבחינה מוסרית מכל מה שמצולם.

ההשלכות של מעקב מדיה חברתית

בין אם מדובר בשיחות פרטיות או בקטעים של זרים, פלטפורמות חברתיות גרמו לנו לתפוס אנשים אחרים כמזון ויראלי פוטנציאלי. מכיוון שאנו מחפשים חומר באופן עקבי בחיינו, זה רק טבעי שנראה את חייהם של זרים כמשחק הוגן. "אתה יכול לחשוב על זה כעל צדק או שאתה יכול לחשוב על זה כעל בידור", אומר בן מרדר, מרצה בכיר בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת אדינבורו. "עבור הפוסטר, כמובן, אני בטוח שיש כמה מניעים עירניים אבל יש גם מניעים חיצוניים - המוטיבציה להשיג יותר עוקבים".

על ידי הקלטה ושיתוף של שיחות אלו, שומרי הרכילות הללו עלולים לא רק לעוות בפוטנציה את הדיונים הפרטיים הללו ללא ההקשר המלא של הסיפור, אלא גם לקחו רכילות מקומית על חשבון האנשים המוקלטים ושידרו אותה הרבה מעבר לקהל המיועד לה.

"TikTok הוא מקום אנונימי יחסית לעומת מדיה חברתית אחרת", מסביר מרדר. "במיוחד בהשוואה לפלטפורמות כמו פייסבוק, שבהן נעשה שימוש בשם האמיתי שלך ובתמונות האמיתיות שלך. אנשים מרגישים קצת מוגנים על ידי הקהל, וכמו במנטליות כללית של הקהל, הם די שמחים לעקוב אחרי המנהיג, לעתים קרובות בלי לשאול מדי שאלות רבות."

זה בכלל לא נושא חדש. מאז האימוץ ההמוני של סמארטפונים אנשים צולמו בסתר והסרטונים שלהם הופצו בכל רחבי האינטרנט. עם זאת, האלגוריתם העוצמתי של TikTok מגדיל את הסיכוי שסרטון יתפוצץ ושהאדם שהוקלט ללא ידיעתו יתקל בו כאשר הוא מופיע בדף For You שלו.

לכך, בתורו, יש השלכות על החיים האמיתיים. "ככל שהמעקב הזה מתרחש יותר, כשאנשים מקליטים דברים בחיים האמיתיים ומעלים אותם לרשתות החברתיות", מסביר מרדר, "כך אנו נעשים מוגבלים יותר בהתנהגות שלנו במציאות".

בעוד שרכילות אולי לא טובה מטבעה, היא גם לא רעה מטבעה. מה שרע, לעומת זאת, הוא לגלות שהחברים שלך שונאים אותך באמצעות סרטון TikTok עם מאות או אלפי צפיות. דבר אחד שאנו לומדים כשאנחנו צעירים הוא שאף אחד לא אוהב פטפוט. הסיפור לא משעשע. זה לא כיף להיות בסביבה. טוב יעשה האינטרנט אם יזכור זאת.