האם הייתם נותנים לאפליקציה מדעית לנטר כל תנועה של סמארטפון? קרדיט: Getty Images
האם מעקב מתמיד של סמארטפונים עדיין מפחיד אם זה למדע?
שלושה פרופסורים מאוניברסיטת סטנפורד הכריזו בטֶבַעביום רביעי שהם ביצעו מחקר אינטנסיבי חדש על הדרך שבה בני אדם מתקשרים עם המכשירים שלנו. הם קוראים לזה הפרויקט סקרינום אנושי, שם המהנהן לפרויקט הגנום האנושי המפורסם, מפעל מדעי בינלאומי בן 13 שנים שמיפה בהצלחה את ה-DNA האנושי.
ההצעה שלהם לפרויקט Human Screenome שואפת לבצע מדד פרטני דומה לשימוש בסמארטפון (ולא גנטיקה אנושית). ובדומה ל-DNA האנושי, החוקרים אומרים שהנתונים שהם יאספו - צילומי מסך מהירים וקבועים של פעילות סמארטפונים בזמן אמת, הנקראים "סקרנומים" - יהיו מוכנים לניתוח ביג דאטה ומחקר מעמיק יותר על ההשפעה החברתית של סמארטפונים. הרעיון הוא שביחד, ה-screenomes שלנו יכולים לשפוך אור על איך נראה השימוש שלנו בסמארטפון בצורה משמעותית יותר מהמדדים הנוכחיים.
חוקרים השתמשו בדיווח עצמי של נבדקים"זמן מסך,"או כמה זמן נבדקים מבלים בסמארטפונים או באפליקציות החברתיות שלהם, כמדד סטנדרטי לחקירת השפעת המדיה הדיגיטלית על החברה, הפסיכולוגיה ועוד. אבל החוקרים מסטנפורד טוענים שזה לא מספיק כדי לכמת באמת את השימוש בסמארטפונים - מה שאמור להיות תנאי מוקדם הכרחי לכל מחקר המבקש להבין את ההשפעה של סמארטפונים על אנשים וחברה.
במקום זאת, הם דוגלים בהערכת זמן מסך מתוך ראייה אובייקטיבית יותר ומפורטת הרבה יותר.
מהירות אור ניתנת לריסוק
היכנסו ל-screenome: בכל פעם שהטלפון של הנבדק מופעל, תכנות הרקע יצלם צילום מסך כל חמש שניות עד סוף כל מפגש. לפי חוקרי סטנפורד, כל צילומי המסך הבודדים הללו, כאשר ינותחו, יספקו תמונה מלאה יותר של חיינו הדיגיטליים.
כדי להמחיש את הערך של מדידה "סקרינומית", החוקרים העריכו את השימוש בסמארטפון של שני ילדים בני 14. כל אחד מהם דיווח בעצמו על נתונים סטטיסטיים דומים: כמה שעות של זמן מושקע בטלפונים ביום, כאשר בדיקת הטלפונים שלהם היא הדבר הראשון שהם עושים בבוקר והדבר האחרון שהם עושים בלילה.
אבל הניתוח הסקרינומי הראה למעשה שהשימוש בהם היה שונה מאוד: נושא אחד בילה יותר זמן באפליקציה אחת בכל פעם, בעוד שאחר עבר מאפליקציה להודעות וחזרה בהתפרצויות קצרות. האם סוג זה של שימוש בסמארטפון יכול להשפיע על תשומת הלב, ההגשמה או היחסים שלהם בדרכים שונות? זה מוקדם מדי לדעת, אבל ללא ניתוח פרטני, מדענים אפילו לא היו מזהים את ההבדל הבסיסי הזה.
כמובן, הסיכוי לאפשר לאפליקציה שמצלמת צילום מסך כל חמש שניות לרוץ ברקע של הטלפון שלך הוא די מרתיע. החוקרים מכירים בכך שהפרטיות צריכה להיות אטומה לאוויר כדי ששיטת המחקר הזו תהפוך לנפוצה - וזה קל יותר לומר מאשר לעשות.
הייתה גם דחיפה ברשתות החברתיות: יותר מכמה ציוצים חולקים את תחושת התגובה לחדשות, שרק אומרות"לֹא."
הטכנולוגיה הצרכנית נוטה לזנק קדימה ולשנות את העולם לפני שלמדענים יש את היכולת להבין איך השינוי הזה הולך להיראות. אולי שיטה יותר מתואמת עם האופן שבו אנחנו באמת משלבים טכנולוגיה בחיינו יכולה לתת לנו סיכוי טוב יותר להטות את הכף.
רחל קראוס היא כתבת Mashable Tech המתמחה בבריאות ואיכות חיים. היא ילידת LA, בוגרת NYU j-school, וכותבת פרשנות תרבותית ברחבי האינטרנט.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.