חלוצי רעב משמאל לימין: אייק פינקסטון, איליץ' סאטו, סלסי בלקוול, מריה כריסטינה גוטיירז ואדווין לינדו. סטודנטים לרפואה מ-UCSF דחפו אותם בכיסאות גלגלים למדרגות בניין העירייה. קרדיט: ג'יליאן אדווין
סן פרנסיסקו - על רקע דאגה לאומית מהשימוש בכוח של שוטרים, חמישה פעילים מרעיבים את עצמם כבר כמעט שבועיים מחוץ לתחנת המשטרה של מיסיון, ונשבעו לא לאכול עד שמפקד המשטרה השנוי במחלוקת גרג סוהר יתפטר.
שובתי הרעב, כשהם סחוטים מתזונה ובקושי מסוגלים לעמוד לאחר שלושה עשר יום ללא אוכל, נדחפו ביום שלישי בכיסאות גלגלים ברחובות סן פרנסיסקו אל בניין העירייה, שם קראו לסילוקו של סוהר. מאות הצטרפו אליהם בתמיכה, החזיקו שלטים המגינים את אכזריות המשטרה וקראו "אין צדק, אין שלום. אין משטרה גזענית".
השובתים, המורכבים מארבעה גברים ואישה אחת, - המכונים במקום "חמישיית פריסקו" - מגיעים מרקעים שונים. הם כוללים שני ראפרים, סלסי בלקוול, 39, ואיליץ' סאטו, 42; מועמד לממונה על העיר, אדווין לינדו, בן 29; מחנך, אייק פינקסטון, בן 42, וסבתא, מריה כריסטינה גוטיירז, בת 66. כולן טוענות שהן טופלו על ידי מחלקת המשטרה בגלל צבע העור שלהן.
הקריאה להתפטרותו של סוהר - או לפטר - באה בעקבות המשטרה השנויה במחלוקתהרגשל מריו וודס, אלכס נייטו, אמילקר לופז, ולאחרונה, הומלס בשם לואיס גונגורה. מוקדם יותר החודש,הודעות טקסט גזעניותשבו התייחס קצין משטרת סן פרנסיסקו לאפרו-אמריקאים כ"כועסים", מקסיקנים כ"שעונים" והודים כ"מגעילים" מעמיסים עוד יותר על מערכת היחסים העמוסה בין חברי הקהילה למשטרה.
שביתת הרעב החלה בשקט ב-21 באפריל, עם מעט תרועה או עיתונות. הפעילים הביאו איתם כיסאות דשא מתקפלים ומים, אבל לא הרבה יותר. עד מהרה, כשנודע לקהילה על מאמציהם, הגיעו התומכים כשהם גוררים קנקני מים, ציר עוף, ויטמינים, מטענים ניידים ואוהלים לטלפונים ניידים. כרזות גדולות שעליהן נכתב "Queers Stand With Frisco Five" ו"Fight for Justice" החלו להופיע על המדרכה, יחד עם הודעות תומכות שנכתבו בגיר.
"כל זה הגיע מהקהילה", אמר פינקסטון ביום ה-11, בהתייחס לאוהלים ולציוד המצטבר שמצפים את קירות תחנת המשטרה. "בעצם לא היה לנו כלום אלמלא הם... אבל הם מאמינים במה שאנחנו עושים. הם יודעים שזה נכון".
לפי בלקוול, חברים בודדים במחלקת המשטרה הביעו דאגה לשלומם של השובתים, אם כי דאגה זו נעצרת מתמיכה במטרה שלהם.
"קפטן (דניאל) פרה היה מאוד חביב, במיוחד שאל על הבריאות שלנו", אמר בלקוול ביום ה-11. "הוא שאל אותנו כל יום איך אנחנו מסתדרים, והוא לא בהכרח היה בעיה. אבל לא עשינו זאת. קיבלנו תגובה מהמחלקה או סוהר, וזה מה שאנחנו רוצים.
קרדיט: ג'יליאן אדווין
במקום להחליף עובדים שכירים, משטרת סן פרנסיסקו טיפלה בהאשמות על אכזריות משטרתית וגזענות על ידי יישום סדנאות הטרדה נוספות וחבילות רפורמות, כולל אימוני נשק לא קטלניים וקורסים המטפלים בגזענות מרומזת. לינדו אומר שהמאמצים הללו הם התחלה טובה, אבל מתעקש שהיא לא מתקרבת לרפורמה המקיפה שהעיר "זקוקה לה נואשות".
"כל יום שאנחנו בולטים כאן הוא יום שבו המשטרה לא הורגת מישהו", אמר. "אנחנו מרעיבים את עצמנו בעיר שהרעיבה את הקהילות שלנו במשך עשרות שנים, מחוסר דיור, חוסר חינוך ראוי, היעדר מקומות עבודה טובים ויחס טוב לאנשים צבעוניים. ובכל זאת אנחנו העיר העשירה ביותר...זוהי מַחְפִּיר."
מפקח העירייה ג'ון אבלוס אמר שמחלקת המשטרה לא עבדה כראוי עם הקהילה כדי לטפל בבעיות מערכתיות.
"המשטרה והרבה אנשים צבעוניים נראים רחוקים ככל האפשר, ואז מתרחש ירי נוסף וגילויים נוספים של גזענות בוטה מופיעים והמחלוקת גוברת", כתב אוולוס בדוא"ל אלניתן למעוך."ראש העיר וה-SFPD שוחחו על הקהילה המושפעת ביותר משימוש בכוח, אך לא כללו אותה".
Mashable Top Stories
מפקח העירייה של הנציגות דיוויד קמפוס הדהד את החששות הללו.
"אני תומך בזכות (של השובתים) לעשות את מה שהם עושים..." כתב קמפוס במייל אלניתן למעוך."באשר לדעותיי על SFPD, הייתי מאוד ברור: אנחנו צריכים רפורמה שיטתית מקיפה".
ראש העיר, אד לי, אמנם הגיע ביום ה-12 לשביתת הרעב וביקש להיפגש עם שובתים, אך נדחה על ידי הקבוצה. השובתים מספרים שראו אותו נכנס דרך דלת אחורית של מחלקת המשטרה, ותפסו את חוסר הרצון הראשוני שלו לטפל במצב ואת הגעתו ה"בלתי מוקדמת" כחסרת כבוד. לשכת ראש העיר לא חזרהMashable'בקשה של תגובה.
כאשר השובתים הופיעו ביום שלישי בעירייה, כשלצדם מאות תומכים, לי לא היה שם. במקום זאת, התפתח קרב צרחות בין התומכים והמפקחים.
החלוצים אומרים שהם התאגדו והסכימו לא לעזוב עד שסוהר לא ייעלם.
"אנחנו רוצים את סוהר בחוץ, פשוט ופשוט," אמר לינדו. "אז, לאחר שסוהר מתפטר, אנחנו רוצים תהליך שבו הקהילה תזכה לבדיקה של מפקד המשטרה החדש בשיתוף עם ועדת המשטרה".
גוטיירס אמרה שהיא תוהה אם יתרחש שינוי במהלך חייה.
"כמה רע זה צריך להיות לפני שיהיו שינויים? אני דואגת לילדים שלי, לנכדים שלי, לקהילה שלי", אמרה. "אני לא רוצה שהם ימותו. בבקשה! המשטרה צריכה להבין שזה מיועד לכולנו. הם חייבים להבין את זה".
החל מיום שלישי בערב, השובתים לא נפגשו עם ראש העיר לי, וסוהר לא הציע את התפטרותו. שביתת הרעב אמורה להימשך עד יום רביעי.
יש לך מה להוסיף לסיפור הזה? שתפו אותו בתגובות.
ג'יליאן היא ילידת אזור המפרץ שעבודתה הופיעה באינטרנט ב-NBC, East Bay Express ו- Daily Californian. כשהיא לא כותבת ביוגרפיות מרגשות בגוף שלישי, היא צופה בנטפליקס ומשחקת עם הכלבלב שלה, בלטריקס, בן ה-5.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.