"אני לא מומחה בהרבה, אבל אני יודע איך ליצור מפלצת"

זוהי השורה הראשונה בפנייה הלבבית של ג'יי קיי רולינג לבריטניה להישאר באיחוד האירופי לקראת משאל העם ב-23 ביוני.

והיא לא מושכת אגרופים משני צידי הקמפיין ליצירת "מפלצות".

בבלוגשֶׁלְאַחַרבאתר שלה בשם "על מפלצות, נבלים ומשאל האיחוד האירופי", ההארי פוטרהמחבר שוקל "אחד הקמפיינים הפוליטיים המפלגתיים והמרים ביותר שהתנהלו אי פעם" בגבולות בריטניה.

ייתכן שהציוץ נמחק

"חשבתי הרבה על הכללים ליצירת נבלים", כתבה. "שואלים אותנו אם אנחנו רוצים להישאר חלק מהאיחוד האירופי ושני הצדדים של הקמפיין הזה סיפרו לנו סיפורים.

"אני לא מתכוון לזה במובן של שקר (אם כי שקרים בהחלט נאמרו)".

"אני מתכוון שהם פונים אלינו דרך הצורך האוניברסלי שלנו להבין את העולם על ידי סיפורים ושהם לא פחדו להעלות על הדעת מפלצות שנועדו לעורר את הפחדים העמוקים ביותר שלנו."

רולינג ממשיכה לרשום את ה"סיפורים" שסיפרו שני הצדדים של Remain ו-Leave, שהיו "מכוערים יותר מכל מה שאני יכול לזכור בימי חיי".

"עבור חלק מהצד של ה-Leave, האיחוד האירופי אינו רק לא מושלם, או טעון שיפור: הוא נבל", היא אומרת. "האיחוד שנולד מתוך רצון קולקטיבי לעולם לא לראות עוד מלחמה באירופה מתואר כמונוליט אורוולי, האח הגדול בתשוקתו לשליטה".

הגירה היא נושא נוסף שגרר "כמה מהטיעונים המגעילים ביותר" של הקמפיין, אומרת רולינג, כאשר עזב עסוק בהעלאת מפלצת נוספת: "צונאמי של זרים חסרי פנים, לקראת חופינו, ביניהם אנסים ומחבלים.

למרות שהיא מודה שזה "לא מכובד" להציע שעוזבים כולם גזענים, הכותבת אומרת שזה "לא הגיוני להעמיד פנים שגזענים וגזענים לא נוהרים למטרת 'עזוב', או שהם לא, בחלקם מקרים, לביים אותו".

לאחר שהזהירה על הסכנות של הלאומיות באירופה, עם הקבלות מפחידות על עלייתו של דונלד גראמפ בארצות הברית, רולינג נותנת הגנה נלהבת על הבינלאומיות ועל האידיאלים האירופיים של יבשת חסרת גבולות:

אני תוצר התערובת של היבשת האירופית הזו ואני אינטרנציונליסט. גדלתי על ידי אם פרנקופילית שמשפחתה הייתה גאה במורשת הצרפתית בחלקה. אבותיי הצרפתים חיו במחוז הבעייתי אלזס, שבילה מאות שנים שסופח לסירוגין על ידי גרמניה וצרפת. גרתי בצרפת ובפורטוגל ולמדתי צרפתית וגרמנית. אני אוהב שיש לי את הנאמנות והאסוציאציות התרבותיות הרבות האלה. הם עושים אותי חזק יותר, לא חלש יותר. אני מתהדר בשיתוף עם התרבויות של חבריי האירופים. הערכים שלי אינם מוכלים או אסורים בגבולות. להיעדר ויזה כשאני חוצה את הערוץ יש ערך סמלי עבורי. אולי אני לא בבית שלי, אבל אני עדיין בעיר הולדתי.

האיחוד האירופי לא מושלם, כותבת רולינג, אבל גם לא כל האיגודים האנושיים: "מחברות, נישואים, משפחות ומקומות עבודה, כל הדרך ועד למפלגות פוליטיות, ממשלות ואיגודים כלכליים תרבותיים, יהיו פגמים ואי הסכמות. כי אנחנו אנחנו אנושיים כי אנחנו לא מושלמים."

למה לטרוח אז?

הנה התגובה הנלהבת:

כי הם מגנים ומעצימים אותנו, כי הם מאפשרים הישגים גדולים וטובים יותר ממה שאנו יכולים לנהל לבד. עלינו להיות גאים ברצון המתמשך שלנו להצטרף יחד, לחפש חיים טובים יותר, בטוחים והוגנים יותר, עבור עצמנו ועבור מיליוני אחרים.

יש לך מה להוסיף לסיפור הזה? שתפו אותו בתגובות.