קאט בלאק על האופן שבו YouTube עזר לה לספר את הסיפור שלה ולהבין סגנונות חיים שונים. קרדיט: Kat Blaque / Mashable Composite
Mashable חוגגת את הגאווה כל השנה ומכבדת את חודש הגאווה ביוני על ידי חקירה וקידום שלLGBTQהעולם על כל הקוויריות המפוארת שלו - כולל המנהיגים, השיחות והמרחבים, הן באינטרנט והן מחוץ, המרכיבים קהילה שמחבקת וממשיכה להילחם על החופש לשגשג כעצמי האותנטי ביותר שלנו.
כל יום שלחודש הגאווה, Mashable ישתף שיחות מאירות עם חברי קהילת ה-LGBTQ שעושים היסטוריה עכשיו.
קאט בלאק כאן כדי לומר את האמת.
זה הרעיון מאחוריהערוץ יוטיוב בכללותו, אבל במיוחד הסדרה שלה,תה אמיתי. בו, בלאק עונה על שאלות במגוון נושאים, כולל פמיניזם, זכויות יתר, גזע וזכויות טרנסג'נדריות. לעתים קרובות, היא תפנה את הכנות הזו פנימה, בוחנת את חייה, האמונות והזהות שלה. היא גם מארחת את אפודקאסט JSYKשם היא דנה בתפיסות השגויות שאנשים מחזיקים לגבי אורחות חיים וזהויות שונות. לבלאק יש יותר מ-135,000 מנויים לערוץ היוטיוב הראשי שלה, שגרף יותר מ-7.7 מיליון צפיות, לפי חברת האנליטיקהSocialBlade.
עם זאת, המסע לעבר סוג זה של התבוננות פנימית ושקיפות לא היה פשוט. למעשה, לא תמיד היה לה נוח לחלוק את כל חייה עם האינטרנט. מאשבל ישב עם בלאק כדי לדבר על המסע הזה, הזהות והדרך להפוך לוויראלי.
הראיון להלן נערך לצורך אורך ובהירות.
Mashable: איך אתה משתמש ביוטיוב, וב-True Tea באופן ספציפי, כדי לחנך את הציבור בנושאי LGBTQ?
קאט בלאק:YouTube תמיד היה דבר חשוב בחיי. השתמשתי בו מאז שהייתי בן 15. ובהתחלה עשיתי את הדברים המאוד טיפוסיים של בלוגרים טרנסים, כמו תיעוד מעבר ודברים כאלה. אבל באמת התחלתי להצליח יותר אחרי שהתחלתי לעשות סרטונים חינוכיים. תה אמיתי בהתחלה הייתה סדרת חינוך מאוד פוליטית שבה אני דיברתי מאוד על פוליטיקה ודברים שקורים, אבל עכשיו זה הרבה יותר אישי... כי החלטתי שאני רוצה להיות קצת נבדק יותר כשזה מגיע לדיון בנושאים פוליטיים. אז עכשיו אני די מדבר הרבה על החוויות שלי ונקודות המבט שלי, ומדי פעם אני דן ב-True Tea בדרכים שבהן החיים שלי מושפעים מהטרנסנטיות שלי.
Mashable: כן זה מאוד מעניין ומגניב. זה פשוט נראה כמו משהו שטוב לציבור לקבל סוג כזה של חוויה ופרספקטיבה. מהן הבעיות שלדעתך חשוב לטפל בערוץ שלך? מדוע הנושאים הללו חשובים?
KB:אני מתמקד בכמה דברים בדרך כלל: שנאת נשים, גזענות, סקסיזם וטרנספוביה. ואני חושב שהדבר שמייחד את הערוץ שלי הוא שאני מישהי שהיא אדם טרנסי אבל גם אישה שחורה. יש צמתים מאוד ספציפיים שמגיעים עם זה, ולפעמים הדרכים שבהן מתייחסים אלי מושפעות מגזענות, לפעמים הן מושפעות מטרנספוביה, לעתים קרובות זה שילוב של שניהם. אז אני די מביא סוג כזה של צולבות בצורה, של רק להראות איך אפליה ודברים השפיעו ספציפיתשֶׁלִיהחיים, במיוחד.
Mashable Top Stories
Mashable: איזה תפקיד אתה רואה לעצמך בשיפור הייצוג לאנשי להט"ב, במיוחד טרנסג'נדרים ובמיוחד אנשים שחורים, מאז שהבאת את זה כנושא שאתה מדבר עליו?
KB:הייתה לי היסטוריה ממש מעניינת עם YouTube, כי אף פעם לא באמת רציתי להיות יוטיובר. רק רציתי לעשות סרטונים ורציתי שיהיו לי שם דברים. אבל אחת הסיבות למה אנישָׁהוּתביוטיוב זה שהחלטתי להיות גלוי יותר.... כשהייתי צעיר יותר, והייתי עוצם עיניים ומדמיין מה יהיה העתיד של חיי, לא יכולתי לדמיין את זה. אז הרבה מהסיבה שבגללה הייתי ביוטיוב היא בעצם היותי שם... היא סוג של ייצוג בעידן הניו-מדיה הזה. אני אוהב פשוט להיות שם, להיות פנים, לייצג בפני אנשים טרנסים, קווירים ושואלים צעירים שאתה יכול לחיות ולגדול ולהיות מבוגר מתפקד ולהיות טרנסג'נדר.
Mashable: קשור לזה, העלית את זה בעבר, אבל קראתי בראיון שעשית שפעם פחדת להפוך לוויראלי, אבל עכשיו קיבלת את זה. אני תוהה מה השתנה? איך התרחש המהפך הזה?
KB:טרנס YouTube מעניין כי יהיו לך סוגים מאוד של ממגורות ספציפיות וזה שאתה עושה סרטונים לא אומר שאתה פופולרי. במשך זמן מה הייתי בערוץ שיתוף הפעולה הטרנסי הזה, שם זה הייתי אני ועוד חבורה של נשים טרנסיות אחרות, ובאותה תקופה גם הכנתי סרטון "צייר את חיי", שהוא סרטון ציור מאוד קלאסי של חיי. יש לי רקע איור ואנימציה, ולכן שלי היה ממש חמוד [צוחק]! ערוץ שיתוף הפעולה שלי הוביל ליוטיוברית הזו בשם פרנצ'סקה רמזי מצאה את התוכן שלי. והיא רצתה לעבוד איתי על סרט האנימציה הקטן הזה, אבל באותו זמן הייתי ממש עצבני מכך שהעבודה שלי תוביל בחזרה להיותי אדם טרנס. נהניתי מאוד כשחיפשת את שמי החוקי, קתרין ווילקינס, קיבלת תמונות של נשים לבנות מחייכות ועבודות האמנות שלי... [לא היה] שום דבר שאמר "טרנס".
ידעתי שאם אעבוד עם פרנצ'סקה, זה יהיה רגע שבו אין סיכוי לעזאזל העבודה שלי לא תתחבר בחזרה לערוץ היוטיוב שלי, שמחובר לטרנסנס שלי. היו לי כמה חוויות כאלה. בזמנו... חייתי עם בן זוג, ולא ממש סיפרנו למשפחה שלו שאני טרנסית. אמא שלו ידעה כי יש לו היסטוריה עם נשים טרנסיות, אבל זה לא באמת היה דבר שרוב משפחתו ידעה. הייתי בין עבודות, עבדתי על שתי הופעות איור לילדים, והן התייבשו. בזמנו הייתי ממש אובססיבי לעבוד ב-Buzzfeed והם יצרו איתי קשר... ואמרו "אנחנו רוצים שתשתתף בסרטון הזה על דברים טרנס". חשבתי לעצמי, "מי לעזאזל יראה סרטון טרנס מבאזפיד?" וכל כך רציתי לעבוד איתם, שהייתי כמו, "בטח, בוא נעשה את זה." אז עשיתי את הסרטון, והוא למעשה הוציא אותי להרבה אנשים שהכרתי מהשנתיים האחרונות, כולל בני משפחתו. זה היה דבר מעניין כי מצד אחד, חוויתי הרבה אפליה חדשה. בסופו של דבר זה הוביל לכך שאני והאקס שלי פונו מהבית שלנו כי לבני המשפחה שלו לא היה נוח עם זה, וזה ממש מבאס. אבל אז בכנות זה היה כאילו, ובכן מה הייתה ההשפעה? הכנתי את הסרטון הזה שבו השפעתי לטובה על אנשים ברחבי העולם ושבכל כך הרבה מובנים היה הרבה יותר חשוב מהחרא הקטן שהתמודדתי איתו.
זה מצחיק, דיברתי ב-UC Boulder לפני כמה חודשים, והילד הזה ניגש אליי ואמר, "ראיתי את הסרטון הזה וזה עזר לי להבין שאני טרנסג'נדר". בשבילי זה היה שווה את הכל. אני מזהה שלהיות פתוח ולהיות בחוץ - למרות שיש הרבה פעמים שזה גורם לי מאוד לאי נוחות - זה גם משהו שלדעתי טוב יותר לרווחה הכללית. בגלל זה קצת השתניתי... רק להיות כנה. ככל שהגעתי ליותר בטוח עם עצמי ובטוחה במגדר שלי, וכל הדברים האלה, להיות בחוץ לא ממש הפריע לי כל כך.
Mashable: מה הדבר שאתה רוצה שהצופים שלך ילמדו מצפייה בסרטונים שלך ובערוץ שלך? מה אתה רוצה להקנות להם?
KB:אני מדבר על למידה, שיתוף וצמיחה. הרבה מהפרספקטיבה שלי והרבה מהסיבה שבגללה אני עושה את התוכן שאני עושה היא כי אני באמת מאמין שיש הרבה אנשים שפשוט אין להם חשיפה לנקודות מבט מסוימות. הרבה ממה שאני עושה זה ליצור מרחב לשיחה פתוחה, ובתיאוריה לעודד איזושהי אמפתיה והבנה. הרבה אנשים לא באמת יודעים איך להיות ליד אדם טרנס עד שהם פגשו אדם טרנסי. אני חושב שהרבה פעמים אנשים יבואו לערוץ שלי וימצאו סוג אחד של סרטון שמהדהד להם. וזה ממש נפוץ שיש לי עוקבים שמכירים רק את העבודה הפמיניסטית שלי שבה אני מדברת על סקסיזם ספציפית, ואז למצוא סרטון שבו אני מדברת על הטרנסנס שלי.
מבחינתי, למרות שאני אדם טרנס, לעולם לא תראה אותי מתאר את עצמי כבלוגרית טרנסג'נדרית כי בעיני זה חלק מהסיפור שלי, אבל זה לא כל הסיפור. הרבה מהעבודה שלי עוסקת רק בהיותי אישה, נקודה. אז יש לי הרבה עוקבים שיפגשו אותי דרך סוגי הסרטונים האלה שאחר כך יגלו שאני טרנסית ואז יגלו שהם הדהדו אותי בצורה שהם לא ציפו לזה, ואז זה פותח את חשוב להבין אנשים טרנסים קצת יותר. זה בערך מה שאני מנסה לעשות עם הערוץ שלי, זה סוג של ליצור מרחב שבו אנשים יכולים לדבר ולהקשיב וללמוד משהו מהחוויות שלי, כי החוויות שלי לא ממש מיוצגות בכנות [במקומות אחרים]. חשוב לי, אם יש לי את היכולת, להוציא את הסיפור שלי החוצה.
Mashable: מעבירים הילוכים קצת כדי לדבר על חודש הגאווה, ספציפית. מה המשמעות של חודש הגאווה עבורך? איך אתה רואה את זה?
KB:עבורי, חודש הגאווה הוא למעשה מסובך כי למעשה אני לא ממש באינטראקציה עם מרחבי הגאווה. הסיפור שלי מאוד לא טיפוסי מהרבה טרנסים אחרים שבהם לא ממש מצאתי מקלט בטוח גדול בקהילת הלהט"ב. פשוט עברתי והתחלתי להתרחק מהקהל הזה. אז אין לי בהכרח את הצורך הזה בגאווה, או במרחבים האלה, אבל אני גם מזהה מה הם, מה הם מייצגים בקנה מידה גדול יותר. היכולת לצאת לאירוע ולהיתקל בכל כך הרבה אנשים שונים שיש להם גם את החוויה המשותפת שלך, שלעתים קרובות אתה מרגיש שהיא כל כך לא שכיחה, שזה עצום.
אני חושב שגאווה חשובה מסיבה זו. הרבה אנשים לא יודעים את זההגאווה התחילה כהתפרעות. זה לא היה הדבר הקפיטליסטי הארגוני הזה במשך זמן רב. זו הייתה מהומה עבור אנשים שבאמת היו צריכים להילחם נגד הסטטוס קוו שניסה לפגוע בהם באופן פעיל... הגאווה באמת ייצגה את היכולת של אנשים להתאחד ולהילחם על זכותם להתקיים.
קרא עוד סיפורים נהדרים של חודש הגאווה:
Nandita Raghuram הייתה העורכת Social Good ב- Mashable, וסיקרה זהות, שוויון ועוד.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
